"... חשבתי שזה באג פנימי שלי בלבד..."

"... לא יודע. שוב אני חוזר לאותו גלגל, שאני ביקורתי כלפי עצמי הרבה יותר
מהסביבה שלי. שיכולה להבין ולהכיל את הדפוסים שלי. הרבה יותר מאשר אני מכיל
את הבאגים שלי..."

"... ואני הרגשתי נורא לא נוח. ולא ידעתי להפריד, האם זו אי נוחות שנובעת
מהבאג האישי שלי, כדניאל-, או שזו אי נוחות שאני צריך להתעקש על לשנות אותה,
כי היא נוגעת לתפקיד שלקחתי על עצמי באתר, של ייצוג הקול הגברי הנפגע..."

"... אני נלעג. ובזוי..."

"... הרגשתי בזוי. א. כי הסיפורים היו שקריים מבחינתי, ב. הם הפכו אותי
לזול, לדורש תשומי, למישהו שמרחם על עצמו..."

"... ובאמת שהפסקתי לבכות לתקופה ארוכה. כי לא רציתי שיגידו לי שאני מושך
תשומי. זו נראתה לי דרך נורא זולה. ביזוי עצמי..."

ראה גם: מוקצה.

"... אולי אני בררן. אולי אני ביקורתי. אולי אני אכזרי. אולי אני שונא את
עצמי. אבל אני אף פעם לא מפסיק לשאול, ובעיקר לבקר את עצמי. ולא רווה נחת
מעצמי מעולם ולעולם..."

"... השקר / הצגה / תשומי, הם שלי. אני לא שומע מישהו אחר אומר לי את
הביקורת הזו, אלא זו תחושה פנימית שלי..."

"... זה באמת מפתיע, שמה שאני רואה כדפיקות, את רואה כחוויה חיובית שלך.
אני מנסה לחשוב מאיפה הפער הזה בא. אני חושב שאולי זה בגלל חוסר הקבלה שלי
את עצמי, והביקורת השלילית שלי כלפיי..."

"... זה מדהים, אפילו ההודעה הזו, כבר יש עליה אזהרות והערות מגעילות ממני,
שהיא רק נועדה שוב לתשומי. אני שונא את המעגל הזה. שאפילו ניתוח קר לא מצליח
לצאת לי שלם, ללא פגע וביקורת..."

"... כשאני כבר כותב, בעיקר הביקורת העצמית שלי אוכלת אותי ואני מתייחס רק
במקומות שאני יכול להתחבר, ואז אני כבר מרגיש רע על זה שזה החיבור היחיד
שלי, אני עצמי, וכמה אנוכי זה מצידי..."

"... כל-כך רוצה להביא את עצמי, ולא מצליח. מלא ביקורת עצמית ונזיפות.
ומתאמץ בכל זאת להיות. לא להרפות. לא להיעלם..."

ראה גם: נזיפה, צעקות, לכלוך עצמי.