"... קשה להסביר את זה. אבל אני יודע את זה. יודע שחי בשקר. יודע שזו עוד
קליפה ועוד קליפה. אין לי מושג מה הגרעין, או איך הוא נראה. אבל יודע
בוודאות שאני לא אמיתי..."

"... אני יודע שאנשים סביבי הם אמיתיים. כאן אין בכלל שאלה. הבעיה היא
אצלי. בתחושה שלי אני לא אמיתי, ולפעמים אני ממש צריך לצבוט את עצמי, כדי
להיות בטוח שמה שקורה כרגע, אני חלק ממנו, אני שותף להוויה הקיומית שמתרחשת
סביבי..."

"... תמיד היא ידעה שאני עושה הצגות, ולא אמיתי. כנראה היא הסיקה את זה
מתוך ראייה פנימה שלי, או לפחות ככה אני תפסתי את זה - איזה בלגאן..."

"... אני חושב לי על אנשים חולים, שלוקחים להם כמה ימי חופשה, ושוכבים
במיטה עם שמיכה, ומרק חם. ואני מקנא. אני רוצה מחלה פשוטה. אמיתית. רגילה.
ולא את המחול שדים המטורף הזה בלנסות להוכיח שוב ושוב מה אמיתי ומה לא..."

"... לפעמים צובר בי כעסים, על שהתחושות הקשות באות כשיש מקום. כאילו
במיוחד בהזמנה. אז עדיף להיות עסוק כל הזמן, כי התחושות הן לא אמיתיות, הן
פשוט צצות כי יש זמן, לא בגלל שהן באמת שם..."

ראה גם: לא קיים.

"... אני לא בסדר ולא אוהבים אותי..."

"... "אני לא בסדר", נועד להגיד שאני מרגיש אשם, ושההתנהגות שלי לא תקינה,
ושאני לא אמור לעשות ולהגיב איך שאני מגיב. זו בפירוש האשמה..."

ראה גם: מקולקל, פגום.

"... אני לא סומך על עצמי, על החוויה האישית שלי, על הזיכרון - אם בכלל -
שלי, ולכן אני לא יכול שלא להסתמך על האחרים..."

"... הרבה פעמים לא רק שאני לא שומע את הקול שלי, אלא אני מעדיף שלא לשמוע
אותו, כי אני לא סומך עליו. אני סומך על אחרים, שהם יודעים מה הם אומרים,
ולכן אני משתדל ללמוד מהניסיון שלהם, ולהקשיב להם. לא לי..."

"... מצוקה. (זו מילה מותרת). וצריך למצוא פתרון מה עושים. באותו הרגע צריך
לאלתר. ולפעמים מתגלגלים לעונש, ולפעמים מצליחים לצאת מזה. אבל אז אחרי,
כשכבר יותר טוב, ומנסים ללמוד ממה שהיה, ולנתח איך אפשר להקל (מילה לא
לגיטימית, וצורך לא לגיטימי) אסור להפוך את זה למסגרת קבועה. כי אם זו מסגרת
קבועה - אפשר פשוט למנוע אותה. כי לא באמת מגיע. והנה הענישה בפתח. אז מה
נשאר לעשות? לא לקבוע גבולות ועוגנים לעזרה. כי אם קובעים, הם ישר הופכים
לעונש מעצם זה שהם קיימים כאופציה, אבל ניתן לשלול אותם כי לא מגיע..."