ספגטי - תחושה בגוף, של איבוד עמוד השדרה, וכולו רך וחסר צורה. "... אני ספגטי..."
ראה גם: לנזול.
עונש - איסור על עשייה מסוימת, או פעולה אקטיבית מסוימת, שנועדה להעמידאותי על מקומי.
מסוימת, שנועדה להעמיד אותי על מקומי. לחנך אותי. ולצערי, כמעט הכל יכול
להיכנס לסל הענישה. תלוי עד כמה באותו הרגע אני נחשב בזוי. זה יכול להיות
להימנע מאוכל, או לאכול את הכל הכל הכל. זה יכול להיות לא לצאת מהבית, או
להיפך, לצאת מהבית. זה יכול להיות כן לדבר או לא לדבר, כן להתקשר או לא
להתקשר, כן לשמור או לא לשמור. כן לרכוש לעצמי משהו כשאין כסף, או להיפך, לא
לרכוש אפילו לא את הדבר הכי בסיסי שדרוש והכרחי. הכל יכול ליפול לקטגוריית
הענישה. וככל שהמצב חמור יותר, מתרבים העונשים..."
ובלי העונשים אני מת. הם סף הגירוי שלי. ולא נתנו לי לדבר. נותרתי אילם.
ושקרן..."
זה לחשוף את הענישה. את הבזוי שבי..."
מסוימת בזמן, חמש דקות לפני שהייתי צריך לצאת לתיאטרון לעבוד, הייתי חייב
עונש. עכשיו. דחוף. שיכאב. שיהיה בלתי הפיך. שיעשה נזק. עכשיו. לקחתי
מספריים וגזרתי את השיער. קצר. עקום. המספריים הפסיקו לתפקד באמצע. הייתי
צריך לריב איתם. ועכשיו השיער קצר. כל-כך רציתי להכאיב. וככה יצאתי
לתיאטרון. עם שיער גזוז ורטוב. ומאז, לאורך כל השבוע - אין אדם שלא מחמיא
לגוף על איך שהוא נראה. ובפנים, השנאה גוברת. המלחמה בעיצומה. שוב יצא
מתוק במקום חריף ואלים..."
העצמית שמבהירה לי שאני חייב להיענש. אני רוצה להיענש. בדיוק כמו שכתבת. אני
צריך את העונש הזה כי זה מה שמגיע לי וכל צורת קיום אחרת היא בלתי נסבלת ולא
ראויה לי..."
תהיה הקלה. קודם חייבים לעבור את העונש. הכל שקט. אחרי..."
ראה גם: שתיקה, צנזורה.
עצוב - ?.
ובמקום זה, אני בהמתנה, יושב על הגדר, ומחכה שאקלוט מה קרה, ושייפול
האסימון, ואהיה עצוב. כשדיברתי על זה, עלו לי דמעות בעיניים, והאיש מולי אמר
לי - אבל הנה, אתה עצוב. ואמרתי לו - שזה לא מספיק. זה לא נקרא. הרבה פעמים
קורה, שאומרים לי - למה אתה עצוב? ואני מחזיר - אבל אני בכלל לא עצוב. זה עצוב זה? ..."
ראה גם: קשה.