"... רגש הוא תגובה לפעולה מסוימת. הוא מתוכנן, הוא מניפולטיבי בדיוק בגלל
זה, כי תכננת לסחוט באמצעותו תגובה מהסביבה. אני לא מכיר רגש שמופיע בלי
מחשבה מאחוריו, בלי תכנון. ובפעמים שאני פורץ בבכי פתאומי, או באה תגובה
חזקה מאוד, זוהי בדיוק אותה "הצגה" שאני מדבר עליה. שתלושה מהרצף של
ההתרחשות. שלא מגובה בשום היגיון. שאין עליה שליטה. עבורי, רגש הוא דבר
נשלט, ואם לא עומד מאחוריו גיבוי הגיוני - הוא מזויף. ריק מתוכן..."

"... המון פעמים, אנשים שואלים אותי, איך אתה מרגיש? מה שלומך עכשיו?
ולרוב, התשובה המאוד מתוחכמת, אחרי "בסדר" אם אני רוצה להעמיק ]וזה נדיר[ זה
- אני לא יודע. אין לי מושג. אבל אני יודע שיש עוד הרבה רגשות, וכאילו, הם
לא שלי. או, אני לא חווה אותם אפפעם, או, וזה הכי מדויק, הם לא במילון
שלי..."

"... לפעמים, אחרי שאני כותב הודעה, שמתארת משהו משלי, ומרגיש שהגזמתי
נורא, ושאני סתם עושה עניין מכלום, וכל כמה שהשתדלתי להפחית בעוצמת הרגש
בהודעה, פתאום התגובות נוגעות בי. למה? כי הן מתארות במילים חזקות, ובעוצמה
גבוהה, את מה שאני לא מעז לומר..."

"... יש לי רגשי נוראי, על איזה אדם נוראי אני, שיורק לבאר המשפחתית, שתרמה
לי מכספה את כל שנות ילדותי, ואני הייתי אגואיסט וקמתי והלכתי. בלי להחזיר
את ההשקעה. ובלי לעזור ולסייע שם..."

"... אני כל-כך רוצה לבכות. ואני כל-כך לא מסוגל. אני רחוק. ומבוהל. ולא
מסוגל לסמוך. וזה מתסכל. התכרבלתי. תודה..."

מינעד: הפוך / לא מחובר / רחוק / צף / מנותק / לא נמצא / ללכת / לעוף /
להיזרק / להיעלם / לא להיות / רצון למות / קו ישר.

"... אין ויכוחים. אין צעקות. אין תגובה. אין דניאל...
הם היו צועקים, בעיקר היא, אותו אני לא זוכר כמעט בכלל. אבל היא, היתה רבה,
וצועקת, עם המון טיעונים מפולפלים, ואני פשוט לא הגבתי. נתתי לה לצעוק, ואני
הייתי מהנהן בראש, או פשוט בוהה בה, וממתין שהיא תסיים. פעם חשבתי שזו שיטה
מבריקה. היא מוציאה את כל הכעס שלה, ואני פשוט לא מתערב. עכשיו אני חושב
שהייתי פשוט צריך למחוק את עצמי, כדי לחיות שם..."

"... ואיתם? הייתי דג. זה הגיע לרמה כזו, שכשהם היו מנסים לריב איתי, בעיקר
היא כמובן, הייתי מהנהן, ושותק. ואומר כן, ומסכים. היא הייתה ממשיכה לצעוק,
ולהתרגז, ואני הייתי נותר אדיש מולה. אז גם האמנתי שככה הם לא חודרים אלי,
שאני בבועה שלי, והם עם הדעות והמחשבות שלהם. בדיעבד אני יודע לומר, שהייתי
שם, והקשבתי, והפנמתי. רק לא עמדתי על שלי..."