"... שוב אני מרגיש אאוט-סיידר. בוהה בגוף, שומע את המוח עובד, מחליט
החלטות מפחידות כל-כך, ואני לא שייך, לא שולט. לא מבין. ז'תומרת מבין, אבל
לא מסוגל להשפיע, לשנות..."

ראה גם: חוץ ופנים.

"... כנראה שלא יכול להיות כל הזמן, אז בא ונעלם, ונמצא ואיננו. וגם,
בזמנים היותר חמורים - אסור לי לכתוב..."

"... משתדל להיות. בקצב שיכול..."

"... וברור שהאשמה תמיד נופלת עלי, משהו בי לא בסדר. אז עדיף להיעלם. לא
להסביר כלום, פשוט העדפה של לא להיות..."

"... לפעמים מבחינתי עדיף לי פשוט לא להיות - ושמישהו אחר יבוא..."

"... אצלי, אני מרגיש אשם, שאני לא מצליח להבין מה בדיוק קורה. ובתחושה
שלי, לא בדיוק קורה, כמו אני "נמנע" משיקרה. או שפשוט לא קורה אבל אני לא
מתעמת, או לא יודע איך להגיד את זה. רק מרגיש את הקלקול, שמשהו אחר. ודרך
חברים, זה מקבל תוקף אחר. שלפעמים אני אפילו רוצה לאמץ אותו, כי אולי התוקף
הזה יזיז אותי לפעולה. לעשיית משהו אחר. כרגע כל מה שרוצה זה לישון. ללכת.
להיעלם. שמשהו יקרה וזה ייגמר. יהיה ישר חזרה. לא יודע. פשוט לא יהיה? לא
שאני יודע להגיד מה זה הדבר הזה..."

מינעד: הפוך / לא מחובר / רחוק / צף / מנותק / לא נמצא / ללכת / לעוף /
להיזרק / להיעלם / לא להיות / רצון למות / קו ישר.

"... יש לי הרבה ביקורת על עצמי בתחום של הזיכרון שלי. אני מצד אחד דבק
בגרסא שאני לא זוכר כלום, או מה שנקרא - אין לי זיכרונות ילדות, לא לצד הטוב
ולא לצד הרע, ומאידך, לפעמים, כשאני עם עצמי, אני זוכר רסיסי תמונות, [שאני
לא יכול לחתום אם הם פיתוח של צילומים שהראו לי, או שהם המקור בפני  עצמו]..."

"... ואני עם הקטע של המילים ממילא מסוכסך. וכל מילה שנכתבת נחרטת ואני
חתום עליה, וזה מבלבל ומקשה עוד יותר..."

"... ולא סתם אני כותב במעומעם על הנושא הזה אצלי, כי אני לא מרגיש שאני
יכול לחתום על הדברים בכזו חדות..."

"... אני יודע שאני אלוף בלכלוכים על עצמי, וזה משבית כל דקה טובה, ומוציא
את הרוח מהמפרשים, אבל נעשה בצורה די אוטומטית. בקטע הזה, כבר מצאתי כמה
פטנטים. קודם כל, לשים לב שזה מה שאני עושה, שאני מראש מנמיך את עצמי,
ומפחית לעצמי את ההערכה העצמית. אז כשזה קורה, בהתחלה הייתי רושם את כל
המשפטים השליליים ]וזו הייתה משימה לא הגיונית בכלל, כי זה להסתובב עם פנקס
צמוד, וכל חמש שניות בלי הגזמה להוציא אותו ולכתוב[ אבל עצם העשייה המאוד
אינטנסיבית הזו, הראתה לי כמה אני מלכלך כל הזמן על עצמי. ושנית, אני יודע
שיש תקופות שאני קצת פחות מלכלך. שיש תקופות שהן קצת יותר קלות. ובתקופות
שאני ממש קבור עמוק בפנים, אני מזכיר לעצמי שיש גם תקופות אחרות, שלפעמים
אני לא כל-כך חסר ערך. ושתמיד לפני משימות שאני צריך להוכיח את עצמי, יש את
מנגנון ההרס הזה, שאומר לי שאני לא שווה, ולא אוכל לעמוד במשימה. ותמיד אח"כ
האנשים מרוצים. אז אני מזכיר לעצמי, שהגלגל חוזר על עצמו, ושאח"כ הם יהיו
מרוצים, ושבינתיים אשתדל להירגע ולהפסיק ללכלך על עצמי...."

ראה גם: ביקורת עצמית, צעקות, נזיפה.