"... אני יודע שיש בחשיבה הזו מלכודת. אבל מאוד קשה לי להשתחרר ממנה. הרבה
פעמים אני רוצה לכתוב, ואני נבלם עם הצנזורה הפנימית שלי. מכל מיני סיבות,
חלקן קשורות אלי, ולאמון שלי בעצמי, וחלקן, לכמה באמת אנשים יתחברו למה שאני
אומר. אבל השיחה הזו אני חושב, הראתה לי עוד יותר ברור, שאולי אני יכול
להוריד את המחסום הזה של מה רלוונטי לאנשים, ולהישאר להילחם רק עם הצנזורה
הפנימית שלי, ועם האמון שלי בעצמי..."

"... כשהמילים נוטשות אותי. איכשהו גיליתי שזה מקל עלי "לדבר" דרך תמונות.
כי הצנזורה של המילים כל-כך חזקה, וכל מילה שאני רוצה לומר ברגעים האלה
נפסלת כלא אמיתית ולא מדויקת מספיק. ואני לא מצליח לצאת מהמעגל המתסכל הזה,
למרות שאני יודע שאם אדבר, אוכל אולי לפרוץ את המעגל. אבל החסימה המילולית
היא נוראית. בינתיים, עוד לא "עלו" עלי עם התמונות, למרות שגם עליהן יש
ביקורת פנימית חמורה - "אתה שוב עושה מניפולציות, כדי שיתייחסו אלייך". אבל
עדיין אין פרשנות אחת לאחת לתמונות, ולכן אני מצליח לתקשר דרכן..."

"... איכשהו אחרי ההודעה על המטפל שעזב, ועל הסגירה ההרמטית מרגע שהוא
הודיע שהוא עוזב, הכל נדבק פתאום ביחד. כשאני מתחיל לחשוב על לדבר על הבפנים
- אנשים עוזבים. אנשים לא מסוגלים לעמוד בבפנים שלי. בגיל ההתבגרות, קרתה
בדיוק אותה תקלה, והנה עכשיו אני יכול להתבונן אחורנית ולהגיד שגם בחדר
הטיפולים שלי זה קרה. ועכשיו עם האיש מוח החדש? הצנזורה הפנימית כבר עובדת.
לא ניתן שיפילו אותנו שוב. וישאירו אותנו חשופים ופגועים לבד..."

ראה גם: שתיקה, עונש.

"... קינאתי בו. ונעצבתי. שמעתי שוב את הצעקות. את הרחמים העצמיים..."

"... הייתי כל-כך קבור בתוך הבלגאן שלי, בתוך הצעקות על הטעות שעשיתי..."

"... ואצלי בפנים - טונות של צעקות - אתה חייב לסמוך, זה מבחן בשבילך, אסור
לדבר, אתה חייב לדבר..."

ראה גם: נזיפה, לכלוך עצמי, ביקורת עצמית.

"... אני מנווט בין זמן שבו אני נמצא, לזמן שבו אני צף. ולא כל-כך נמצא..."

מינעד: הפוך / לא מחובר / רחוק / צף / מנותק / לא נמצא / ללכת / לעוף /
להיזרק / להיעלם / לא להיות / רצון למות / קו ישר.

"... אני יודע שיום אחד אמרתי לה, אחרי איזה ריב, כשהיא אמרה שהיא הכי
אוהבת אותי משלושת הילדים, אמרתי לה (וזה היה בגיל מבוגר יחסית), שזו הפעם
הראשונה שאני שומע שהיא בכלל אוהבת אותי. והיא אמרה - שאני אמור לדעת את זה,
ואיך זה שאני לא יודע שזה ככה? ואמרתי לה שאני לא אמור לנחש דבר כזה. בחלק
ב' של אותה מריבה, היא באה לשאול אותי, אם זה שהיא תאמר לי שהיא אוהבת אותי,
יעזור לי. אז כבר אמרתי לה, שלא, לא צריך, כי אני יודע שזו תהיה משימה שהיא
תיקח על עצמה, לא בגלל שהיא באמת אוהבת, אלא כי "צריך"..."

"... שונא את המילה צריך. ביטוי לחולשה..."