"... אתמול ישבתי אצל איש. והוא ביקש, שאומר כשדברים מפריעים לי. ואמרתי לו
שאין סיכוי. כי אני יוצא מנקודת הנחה שאני פגום, בגלל איך שגדלתי, ולכן יש
לי הרבה באגים, שזקוקים לתיקון. מכיוון שכך, אינני יכול לשפוט נכון ולהגיב
נכון, אלא מתוך הטראומה. אז אני מסרס מראש את התגובה שלי, וממשיך הלאה. כי
אחרת איך אשתנה? אם תמיד אמנע מעצמי לחוות דברים, ולהתמודד אם הקושי? ..."

"... המחשבה, שאני פגום. סחורה פגומה, שצריך להגיד תודה, שבכל זאת אוהבים,
ומוכנים לגעת. שיש כל-כך הרבה דברים לא טובים, שהנה, משהו שהצד השני רוצה,
ואני אתן לו, כי אחרת הוא יברח..."

ראה גם: מקולקל.

"... אני לא יודע למה. אבל אני לא מצליח לקרוא את כל ההודעה שלך, כמו שהיא,
אלא רק לסנן אותה דרך הפילטרים שלי..."

"... אני לא יודע למה. אבל אני לא מצליח לקרוא את כל ההודעה שלך, כמו שהיא,
אלא רק לסנן אותה דרך הפילטרים שלי..."

"... אחד הפתגמים הידועים שלה היה - אתה לא חולה, זה פסיכוסומטי
(פסיכוסומטי בשפתה = התחזות לחולה בכדי לקבל תשומי)..."

"... זה יכול להיות משהו "פסיכוסומטי" שהוא רק המצאה שלי בשביל תשומי. ואז,
אם אתעקש יותר מדי מול הרופא, שוב ישלחו אותי לאיש מוח, שילעג לי ויסביר לי
שאני ממציא בשביל לקבל תשומי. אני רוצה להיות אחרי השלב הזה. אני רוצה או
לדעת שאני חולה, או לדעת שזה לתשומי, ואז פשוט להתעלם מזה. ואני תקוע באמצע..."

"... פסיכוסומטי על פי מילון אבן דניאל- אומר: זה לא באמת קיים. זה לא באמת
כואב או מורגש. זה נועד לתשומי. זו הצגה. פסיכוסומטי = נשלט. אני חושב שכאן
עקב אכילס של התופעה אצלי. הנשלט הזה. כי אם זה נשלט, זה אומר שזה מתוכנן,
למטרה מסוימת (תשומי כמובן), ואני גם יכול להפסיק את זה אם אני רק רוצה. וזה
שזה עדיין נמשך, ולא הפסקתי את זה, רק הופך אותי לעוד יותר בזוי. אני באמת
צריך להתחיל להתעלם מזה, וזה יעבור - כי מה שלא מקבל תשומי, מה שמתעלמים
ממנו - נעלם. נגוז..."

"... והפנייה לרפואה האלטרנטיבית מביכה אותי, כי עבורי, במילון שלי, היא
להודות שזה הכל בראש שלי, ושזה פסיכוסומטי = בשליטתי, בשליטת המוח שלי. וזה
אומר כישלון. כי אם זה ככה, אז אני גם יכול להפסיק את זה. ואסור שיראו בחוץ
שמשהו לא בסדר. מהבחינה הזו אני כל הזמן במלחמה האם להמשיך ולהתעקש שמשהו לא
בסדר עם הגוף, (בכיוון הרפואי), או לוותר, ולהשתיק את כל העניין כי זה משהו
טיפשי של המוח..."