"... שההודעה הזו שוב מכפישה אותה. וששוב אני משקר..."

ראה גם: מסלף.

"... אולי יש כאן אנשים שהצליחו לשבור את המנגנונים האלה. מעניין איך זה
מתרחש. אני מניח שצריך לתת אמון באנשים, ושוב ושוב לזכות במחמאות / לזכות
באכפתיות בלי כעס (אין לי מושג איך) / לזכות בחיבה בלי לתת בתמורה כלום -
ואולי אז משהו יתחיל להתמוסס שם. השאלה היא עד כמה המנגנון הפנימי מוחק
ומסלף את הניסיונות האלה, ומתייג אותם כשקריים / פסולים ולחילופין, עד כמה
המנגנון מאפשר בכל זאת התנסויות חדשות, שונות מהמוכר..."

"... יש משהו במנגנון, שמקבע אותנו על תחושת השקר אצלנו. ומראש שם אותם
כצודקים. אני לא יודע למה. למה אנחנו מראש יוצאים מפסידים במלחמה הזו..."

"... וכמובן שבהמשך למנגנון המטופש שלי, הבנתי שאני משקר ומציג ורמאי..."

ראה גם: מנגנונים, נוסחאות, חוקים, האוטומט שלי, כללים.

"... אני פשוט לא יודע להחליט אם מה שאני מרגיש אני באמת מרגיש אותו, או
שזו רק מניפולציה. חום / קור / כאב / גירוד, כל הדברים האלה מבוטלים אצלי.
זה לא שהם לא קיימים, אבל אם הם כבר עולים - ברור לי שזה עוד מופע של תשומי,
רצון שידאגו לי וכו'..."

"... כל המילים שעוברות את עוצמת הרגש הבינונית כלפי מעלה - ישר מתקשרות
אצלי לשקר, הגזמה ומניפולציה..."

"... אני כבר מרגיש את המניפולציות הדוחות שלי עד לקצה העולם ובחזרה. זה
קשה גם להעלות את הקושי, וגם להתעלם מרמת המניפולציה שבציפייה לתשובות שכן,
רוצים שתבוא..."

"... שאני מניפולטיבי, ושאני רק עושה הצגות, ושזה רק התחזות של הגוף, ושזה
לא אמיתי כל זה..."

"... גמני, בעברי, נפלתי במניפולציות שלה. האמנתי לכל מילה שיצאה מהפה שלה,
וסמכתי עליה. לקח לי הרבה מאוד זמן להתחיל להיפרד. להפסיק לסמוך עליה..."


ראה גם: שקר, הצגה, התחזות, המצאה, תשומי.

"... אני יודע שאני סותר את עצמי, ויכול באותה השיחה, לחשוב דברים מנוגדים
ולהאמין בדברים מנוגדים, ולא להרגיש שאני אומר שקר, אלא שהדברים אמיתיים.
כשניסיתי לחדד עבור איש המוח למה אני מצד אחד חי במחשבה שאני לא אמיתי, ולא
קיים, ושהעולם הוא משהו חיצוני לי, נבדל, ואין אחרים מלבדי בגוף הזה
(תירוצים שלו ללמה הגוף משתולל כרגע ואני לא מבין מה קורה איתו), ומצד שני
אני לא מוכן להודות שיש אחרים, וברגע שהוא רוצה לדבר עם אחרים, או אפילו
שואל משהו לגביהם הכל נראה לי שקרי מאוד - גיליתי הפרדה מוזרה: כשזה שיחה
בשפה שלי, ואני מתאר משהו מהעולם שלי, אני מרגיש בסדר לדבר על זה. אני נגיד
בזמן האחרון הרבה פעמים רוצה ללכת כבר, ושיבואו אחרים. כי אני לא עושה עבודה
טובה ולא מבין מספיק בבלגאן. ומצד שני, ברגע שהוא, איש המוח, שואל אותי משהו
על זה - לא. זה שקר, התשובות משתנות פתאום, וזה בכלל לא קיים, ואיננו, ושקר
מוחלט. המצאה. והדבר היחיד שיכולתי לומר על למה זה ככה - הוא שמסוכן לדבר
איתו. להסביר למה מסוכן, או מה מסוכן, אין לי מושג. זה אפילו נשמע לי מטופש
בניתוח הלוגי. מסוכן נקודה..."

ראה גם: דגל אדום.