מבוסס על Aggressive Healing: Taking An Active Role In Your Treatment By Sean Bennick

יש מספר דברים שתוכלו לעשות כדי לסייע לתהליך ההחלמה שלכם.

כשאתם רוצים להחלים, אתם מאמינים שמצבכם יכול להשתפר, הגוף שלכם יגיב לזה. יש מספר תיאוריות לגבי הסיבות לכך שהדבר אפשרי. יש שמאמינים שלרצון הזה יש אפקט דומה לזה שמתקבל מתרופות דמה, שאז המוח רואה את פעולת נטילת התרופה ומצפה שתהיה לה השפעה על ההחלמה ומתוך כך אכן משתפרת ההרגשה.

האמונה באפשרות לשיפור גורמת לנפש ולגוף להתחיל לתקן בעיות ולשפר את מצבכם. הנפש היא הכלי החזק ביותר בדרך להחלמה שנמצא ברשותנו.

היו משכילים

ידע הוא כוח. על ידי למידה אודות הבעיות שלכם אתם מתחילים לעזור לעצמכם לשלוט טוב יותר בחייכם.

הכירו את עצמכם

מדוע אתם בטיפול? זו השאלה הגדולה ביותר שעליכם למצוא לה תשובה. האם זה בגלל  שאתם צריכים עזרה כדי לשלוט בהפרעה נפשית כלשהי או לעזרה כדי לנהל טוב יותר  את חייכם?

אני חשבתי שנכנסתי לטיפול כדי לטפל טוב יותר בהפרעה הנפשית שלי אך היו בעיות  נלוות רבות שהייתי צריך לעבוד עליהן לפני שיכולתי להתרכז בהפרעה עצמה. בגלל  הבעיות שלי, חיי היו כאוטיים מבחינה כספית, פיזית, מנטלית ורגשית. לכל אחד  מהדברים האלה נדרשה התייחסות.

שאלות שעליכם לתת להן מענה הן:

• מהן הסוגיות המרכזיות המעסיקות אתכם?
• עד כמה אתם בטוחים מפני סכנה?
• האם אתם מסכנים את עצמכם או מישהו אחר?
• איפה ואיך אתם יכולים לגרום לעצמכם להרגיש ביטחון?

כל תשובה כזאת יכולה לעזור לכם ולמטפל שלכם להחליט על מה אתם רוצים לעבוד  כרגע ואיך לעשות את העבודה הזו. התשובות יכולות לפקוח את עיניכם לבעיות  שקיימות שם אך אינן מובנות מאליהן.

זכרו לגעת בסוגיות האלה כל כמה זמן. אולי כל כמה חודשים שבו עם המטפל שלכם  ודונו בהן. האם דברים משתפרים? האם יש סוגיות שצריך להתייחס אליהן?

הכירו את המטפל שלכם

האדם השני שמעורב בטיפול שלכם גם לו יש חשיבות, לכן וודאו שאתם יודעים כמה  דברים עליו. חנכו את עצמכם באמצעות חומר קריאה שהמטפל נותן לכם.

• האם המטפל שלכם מוסמך?
• האם הוא חבר בארגון מקצועי כלשהו?
• מה הרקע שלו?
• האם אפשר לבוא אליו דרך קופת החולים שלכם?
• כמה עולה לכם הטיפול?
• האם המטפל נגיש לכם בעת משבר?
• האם המטפל יכול לדאוג שתקבלו תרופות במידה ואתם זקוקים להן?
• באילו שיטות טיפול המטפל משתמש?
• מה אתם מצפים מהטיפול?

רשימת השאלות היא אינסופית, אך את השאלות הגדולות באמת תצטרכו לשאול את עצמכם.

• האם נוח לי לדבר עם האדם הזה?
• האם אוכל לדבר עם האדם הזה בכנות מוחלטת?

אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא שלילית, התחילו לחפש מטפל אחר.

הכירו את מערכת התמיכה שלכם

כשאתם לא יכולים להשיג את המטפל שלכם, למי תוכלו להתקשר?

הכינו רשימה של חברים קרובים ובני משפחה. רק רשמו את השמות, את מספרי הטלפון  וכמה הערות לגבי כמה נוח יהיה לכם עם כל אחד מהאנשים האלה, כמה נוח יהיה  לדבר איתם? כמה תומכים הם יהיו במידה ואתם במשבר? דמיינו את עצמכם מתקשרים  אליהם ומבקשים עזרה. איך הם יגיבו? יש שישאלו "למה?" אחרים יקפצו למכונית  וייסעו מייד לביתכם.

רשימה זו תהיה רשימה לשעת משבר. אפשר לדבר עם האנשים האלה ולשאול אם זה בסדר  לכלול אותם בה. תארו להם איך יראה מצב של משבר, אם אתם יכולים. מצאו אדם אחד  או שניים שבהם אתם בוטחים הכי הרבה ורשמו אותם ראשונים. וודאו שהם יודעים מה  קורה אתכם, אל תתרחקו בזמן שקשה, אחרת הם לא יוכלו לתמוך בכם.

הדבר החשוב ביותר לזכור הוא להתקשר למישהו כשאתם זקוקים לו.

הכירו את הדיאגנוזה שלכם

במידה ועברתם אבחון, בקשו מהמטפל שלכם מידע אודותיה. המעורבות שלכם בטיפול שלכם היא חשובה. פירושו של דבר – לשאול שאלות את המטפל או הרופא שלכם. בקרו  בחנויות ספרים וחפשו באינטרנט כדי לקבל מידע נוסף.

זיכרו, הפרעה נפשית היא משהו שניתן להחלים ממנו או לפחות לשלוט בו בדרכים  שונות. חפשו מידע על הטיפולים האפשריים. שאלו את המטפל שלכם מה עשוי לעזור.

כמה שאלות שימושיות:

• איך ההפרעה תשפיע על החיים שלכם?
• איך היא תשפיע על תפקודכם בעבודה?
• איך היא תשפיע על מערכות היחסים שלכם?
• האם יש אפשרות שההפרעה תחמיר?
• מה האופציות העומדות בפניכם אם זה יקרה?

היו כנים

לפני כחמש שנים עברתי אבחון שבו נאמר לי שיש לי PTSD וזה אחרי ארבעה חודשים של סיוטים, פלאשבקים, פחדים וחרדה. סיפרתי על כך לאחותי אחרי שלא ישנתי שבועיים. הדברים החמירו כל כך עד שהייתי מוכן למות רק כדי להיפטר מזה.

אחרי כמה שבועות נפגשתי לראשונה עם המטפל שלי. בהתחלה לא הייתי ישר עם המטפל כי פחדתי לחשוף את עצמי. אחרי שבועיים בטיפול נתקפתי בדחף עז להתאבד עד שהתקשרתי לחבר טוב ופרצתי בבכי.

הכנות הזו היא שהצילה את חיי. אילו לא הייתי מסוגל להיות כן עם אותו אדם, לא הייתי כאן היום. החבר שלי היה באותו מצב בעבר והוא שכנע אותי לגשת לבית החולים ולספר שם מה קורה לי. ביליתי שלושה ימים במחלקה הפסיכיאטרית ואז עוד שבועיים באשפוז יום, כשאני לומד אודות PTSD ודיכאון.

במהלך הזמן הזה התחלתי ליישם את הצעדים שאני מתאר במאמר הזה. כתבתי את רשימת האנשים לפנות אליהם בשעת משבר. התחלתי לעקוב אחרי ההתקדמות שלי. התחלתי לקחת את התרופות שרשמו לי.

התחלתי להרגיש שיפור.

עדיין היו לי פלאשבקים וסיוטים, אבל למדתי דרכים לשלוט בהם. דיברתי עם אחרים שהתמודדו עם PTSD ולמדתי מהם, חלקתי איתם את הידע שהיה לי.

כעבור מספר חודשים, הייתה החמרה בסימפטומים שלי. הפלאשבקים שלי הפכו לחזקים יותר מקודם, לא הייתי מסוגל לישון ימים שלמים. שוב התחלתי לחשוב על התאבדות. הפעם, הייתי מספיק כנה עם עצמי ועם המטפל שלי. התאשפזתי שוב בבית החולים.

אם אקלע שוב למצב דומה, אעשה את זה שוב.

היו כנים עם עצמכם

כנות יכולה להציל את חייכם, הלכה למעשה.

שאלו את עצמכם איך אתם מרגישים, כל יום, כל שבוע, כל חודש. שימו לב לתשובות.

עשו מה שניתן כדי לשלוט בסימפטומים שלכם ובהפרעה שלכם. אחת הדרכים הקלות  והיעילות ביותר היא ניהול של יומן ורישום.

יומן רשמתי את הדברים שהיה חשוב שיהיו רשומים, כמו הפלאשבקים שחוויתי,  הסיוטים, איך ישנתי, מצב הרוח ודברים חשובים אחרים שהחלטתי שיש לרשום. היומן  הזה נתן לי משהו להתחיל איתו את הפגישה הטיפולית ונתן לי אינדיקציה לגבי  ההתקדמות שלי.

היו כנים עם המטפל שלכם

אותה כנות שאתם מקיימים ביניכם לבין עצמכם, יש לקיים אל מול המטפל.

מה שהמטפל לא יודע, הוא לא יכול לעזור לכם איתו.

ספרו למטפל שלכם לגבי מצבכם, הביאו את היומן ואת הרישומים, דברו על הזמנים  הקשים והטובים. איך אירועים שונים השפיעו עליכם? אם נקלעתם למשבר, ספרו על  זה. קיבעו פגישות נוספות אם צריך, בקשו את התמיכה שלה אתם זקוקים.

אתם בטיפול כך שתוכלו לדבר, אז דברו. פיתחו את השערים האפלים שבתוככם והיו  כנים.

היו כנים עם מערכת התמיכה שלכם

השתמשו ברשימת האנשים לשעת משבר, ספרו להם כשאתם זקוקים לתמיכה. אימרו להם מה לעשות כדי לעזור לכם. אל תשכחו להגיד להם במה הם לא יכולים לעזור. עליהם  לדעת מה מתרחש בחייכם.

היו כנים עם הרופא שלכם

זיכרו שהרופא שלכם צריך לדעת מה מצבכם. המצב הנפשי עשוי להשפיע גם על מצבכם הפיזי ועל ההמלצות הטיפוליות. בייחוד חשוב שהרופא יידע אילו תרופות אתם לוקחים. היסטוריה רפואית כוללת גם היסטוריה של החיים שלכם. עדכנו את הרופא שלכם במידע זה.

היו אמינים

עשו את העבודה שלכם

המשיכו לעשות מעקב אחר ההתקדמות שלכם ולדבר עם חבריכם ובני המשפחה שלכם.

שימרו על שיגרת הפגישות הטיפוליות

מעקב סדיר הוא חלק חשוב במעקב של כל מחלה. הפגישות הקבועות מעניקות עקביות  הנחוצה בזמנים קשים. זיכרו שניתן להוסיף פגישות חירום במידה והדבר נדרש.

קחו את התרופות שלכם

לימדו:

• מה הן התרופות?
• כיצד הן פועלות?
• מתי אתם אמורים לקחת אותן?
• מהן השפעות הלוואי שלהן?
• האם הן ישפיעו על העבודה/הנהיגה/יצר המין/תיאבון?

זיכרו:

• לדבר עם הרופא
• לדבר עם הרוקח
• לדבר עם המטפל

 

המאמר תורגם על ידי אילנה מהאתר הבא:
http://www.mental-health-matters.com/articles/article.php?artID=184