איך לעבור בשלום את תקופת החגים?

מאת אילנה סובול, MA, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית

 

תקופת החגים מתקרבת במהירות. הפרסומות העליזות עם צילומים של משפחות מושלמות הישובות סביב שולחן החג העמוס כל טוב אינן מעלות את מצב הרוח אצל אנשים רבים, במיוחד כאלה ששרדו התעללות מסוג כלשהו בילדותם, אלא בדיוק ההפך. בניגוד גמור לאידיליה המתקיימת בתת המודע הקולקטיבי שלנו בכל הנוגע לחגים, רבים מקוראי אתר זה היו דווקא שמחים ברגע זה להמיר את שולחן החג וההכנות האינסופיות בשינה במשך חודש עד שהכל יסתיים ואפשר יהיה לשוב לשגרה המיוחלת ועד אז שיעזבו אותם לבד ובכלל אם אפשר שיבטלו את החגים.

אחת הסיבות לטעינות הגבוהה של תקופת החגים היא בכך שכוחה לעורר מחדש סוגיות הקשורות למשפחת המקור. הכאב שאולי הונח בצד לזמן מה לטובת שגרת החיים בהווה, מרים את ראשו ומודיע שלא הלך לשום מקום ועדין מחכה להתייחסות.

גם לאופי החגים יש משמעות מיוחדת לשורדי פגיעה בילדות. הימים הנוראים קרבים, אנשים מבקשים סליחה ואצל שורדים רבים נושא הסליחה טעון ביותר: איך סולחים על העוולות שנגמרו להם? האם ניתן לסלוח על התעללות של שנים? על אלימות פיזית, מינית ונפשית שהשאירה צלקות שלא ימחו לעולם? במיוחד, איך אפשר להתחיל לסלוח למי שכלל לא מבקש סליחה ולא מכיר במעשיו או במשמעות האמיתית שלהם.

תקופת החגים מדגישה את חווית היתמות, של להיות נטולי משפחה, במיוחד על רקע ההתכנסות המסורתית בחיק משפחת המקור לסעודות חג שנהוגה בתקופה זו. רבים מרגישים מנודים ממשפחת המקור בגלל שהתעמתו עם בני המשפחה סביב עוולות העבר או אחרי שבחרו להתנתק מהם מרצונם. בניגוד לרבים מהאנשים שמקיפים אותם בעבודה ובחוג החברים, הם לא ששים או לא רוצים או לא יכולים לחבור אל המשפחה שבמחיצתה חיו את שנות ילדותם.

בנוסף, החגים יכולים להיות תזכורת מכאיבה להתייחסות המשפחה במעמד חשיפת הפגיעה, כשלא כיבדה את הצרכים של השורדים, לא האמינה או ביטלה את משמעות המעשים. ייתכן והתוקף עדיין זוכה למעמד של כבוד ונהנה מקבלה בקרב המשפחה. מקומו מובטח בעוד שמקומם של שורדים רבים ניתן להם על תנאי – אם לא יעלו את הנושא, אם יתנהגו כאילו דבר לא אירע.

המפגש המשפחתי בחגים, בין אם הוא מתרחש בבית משפחת המקור ובין אם אצל מארחים חמים ונדיבים, מעלה שדים רדומים רבים. קשה לדבר עליו כעל משהו שמח ונכסף אלא יותר כחובה שקשה מאוד לחמוק ממנה, שיש לנסות לשרוד אותה בצורה הטובה ביותר. זוהי תקופה מתוחה וטעונה ביותר שיש בהחלט להיערך לקראתה כדי למזער נזקים ואולי אף להפיק ממנה יותר דברים חיוביים מבעבר באמצעות מודעות ותכנון מראש.

מצאתי לנכון להציע כמה טיפים, בתקווה שתוכלו לאמץ אי אלו מהם לעצמכם ולעבור את תקופת החגים בשלום. מובן מאליו שלא כל דבר מתאים לכל אחד ולא מתאים אחד לאחד, ייתכן והטיפים ישמשו להשראה בלבד ואילו את ההתאמה המדויקת לצרכים שלכם תעשו בעזרת הדמיון והיצירתיות שלכם. כך או כך, קחו לידיכם, עד כמה שניתן, את השליטה על מצב הרוח שלכם בתקופת החגים הקרבה.

השתתפו באירועי החג

גם אם אתם בוחרים לא להגיע אל המשפחה שלכם או שהאפשרות הזו כלל לא קיימת, אך הוזמנתם לארוחת חג או לאירועים מיוחדים לחג במקום כלשהו, עשו מאמץ לקחת חלק בהם, גם אם זה קשה. המפגש החברתי, המגע עם בני אדם אחרים בתקופה הזו הוא מאוד חשוב. הסיטואציה החברתית מכריחה אתכם לצאת מתוך הקונכייה, לתקשר, אפילו אם צריך להעמיד פנים לפעמים. בסופו של דבר, הרבה אנשים מרגישים הקלה גדולה כשהם חוזרים הביתה מהאירוע בהשוואה למה שהיו מרגישים אילו לא יצאו כלל מהבית.

והעיקר – אל תשבו לבד בבית אם זה מדכא אתכם! גם אם זה אומר לצאת לכל מקום שהוא, קשור או לא קשור לחג.

צרו מסורת משלכם לחגים

המחשבה על מנהגי החג במשפחת המקור ואולי געגועים אל חווית החג שהיתה לכם בעבר יכולה להקשות עליכם מאוד בתקופה הזו. אל תנסו לשחזר את מה שהיה. במקום זה, צרו לעצמכם מסורת חדשה לחגים שלא מזכירה את הקודמת. אחרי כמה שנים, מסורת החג הייחודית הזו תהיה מה שיאפיין את החג בשבילכם וזיכרונות העבר יכאיבו לכם פחות.

יש אנשים שבוחרים לנסוע בחג למקום מסוים וחוזרים אליו בכל שנה. יש שיוצרים קבוצה של חברים שאינם חוגגים עם משפחתם ונפגשים בחג עם אותה קבוצה באופן קבוע. כל מה שיעבוד בשבילכם, הולך.

אל תעמיסו על עצמכם יותר מדי

מה שלא תעשו, זיכרו שתקופה זו מביאה עמה מתח והתמודדויות לא פשוטות. אין צורך להעמיס מעבר למה שכבר עמוס וקשה. צרו רשימה של כל מה שתכננתם לעשות ולהכין לחג וצמצמו אותה לחצי!

רוב הסיכויים שאף אחד לא יבחין אם עשיתם רק חצי ממה שתכננתם ויהיו מרוצים ממה שיש.

קחו זמן לעצמכם

גם בשיא העומס של החגים ודווקא אז, קחו לעצמכם בכל יום חצי שעה או שעה שבמהלכן אתם דואגים אך ורק לעצמכם ולא לאף אחד אחר. קיראו ספר, טיילו, לכו להצגה יומית בקולנוע – כל דבר שיביא מעט רגיעה ויתן לכם הרגשה טובה.

מומלץ גם לישון לא פחות ואולי קצת יותר מהרגיל.

הנמיכו ציפיות!

אל תנסו ליצור את החג המשולם. לפעמים אנו נושאים בתוכנו תמונה של איך חג צריך להיות, איך ארוחת החג אמורה להיראות. הפנטזיה הזו לא קיימת במציאות. עשו משהו שירגיש לכם נעים ונוח ותהיו בטוחים שלא רבים מהחוגגים סביב שולחנות עמוסים מגיעים להישג הזה.

המשפחה ההיא מהפרסומת בטלוויזיה היא לא משפחה אמיתית, גם לא זו מהסדרה שאתם אוהבים. ברוב המשפחות יש הרבה מאוד מתיחות במפגשים האלו – השוואות, תחרותיות, שיפוטיות, ביקורת ישירה או מסווה, בדיקה אם עמדתם בציפיות ההורים או הדודים או לא, אם לא התחתנתם תרגישו שאתם לא בסדר ואם כן, אולי תרגישו כך גם כי זה לא בדיוק בן הזוג שההורים היו רוצים עבורכם וכו'.

אולי הילדים שלכם עושים הרבה יותר רעש מאלו של גיסתכם, שחותכים את האוכל בצלחת בסכין ומזלג בסבלנות אינסופית. יש לכם זכות לבנות משפחה בסגנון שמתאים לכם וגם אם זה מקובל וברור לכם ביתר ימות השנה, בתוך הדינאמיקה הנוצרת סביב שולחן החג ההבנה הזו לעתים מטשטשת במידת מה. כשתחזרו הביתה, רוב הסיכויים שתרגישו שוב טוב מאוד עם העדר השלמות שלכם או של המשפחה שיצרתם.

אם מבקשים מכם משהו שאינכם רוצים לעשות, זה בסדר גמור, אסרטיבי וטוב להגיד "לא" יפה ובנימוס. אם לא ניתן, נסו להאציל סמכויות, סביר שיש כמה אנשים בסביבה שאולי עמוסים פחות מכם.

עוד מנה או קינוח לא ישנו בסופו של דבר לאורחים בארוחת החג, אך יכולים לעלות לכם באנרגיות יקרות ואחרי הכל, זה רק ערב אחד, שממילא כולם אוכלים בו יותר מדי. שימו הכל בפרופורציות ואל תשכחו לדאוג לעצמכם.

תכננו מראש

כשאתם צריכים לנסוע ואין דרך לחמוק, הקלו על עצמכם בכל דרך. הנטייה לא לחשוב על זה עד הדקה התשעים לא מוכיחה את עצמה ברוב המקרים.

למשל, תכננו לעשות משהו מהנה כשתחזרו הביתה, כך שיהיה לכם משהו לצפות לו. במקום להאזין לדברי ההלל שמורעפים על הבת דודה המוצלחת שלכם ולזוז בעצבנות בכיסא, תוכלו לפנטז על אותה פעילות שאתם מתכננים לכם ולהתהדר בחיוך מסתורי!

כמו כן, וודאי שמתם לב שאותם דברים מצערים ומעצבנים מתרחשים מדי שנה בחגים… אולי אפשר לדבר מראש עם אנשים מסוימים, כדי למצוא פתרון אחת ולתמיד למצבים אלה?

אם אתם מוצאים את עצמכם בחרדה גוברת ככל שמתקרב החג, עשו שיחת תמיכה קטנה עם עצמכם. נסו לחזות מראש את הבעיות שיכולות להיות לכם. קחו דף נייר או צרו מסמך וורד וכיתבו מה הם אותם הדברים שמהם אתם חוששים ומה תוכלו לעשות כדי לעזור לעצמכם. לא פעם, עבודה כזאת מסייעת להשיג הקלה מהחרדה מעצם מעשה העלאת הדברים על הכתב.

הכינו עוגנים אל המקום הבטוח שלכם

אם אתם חייבים להיות במקום שלא נוח לכם בו, חישבו איך תוכלו להקל על עצמכם. אולי להביא משהו שישמש לכם עוגן להרגעה וחזרה אל עצמכם? זה יכול להיות צעצוע קטן בתוך התיק, ספר אהוב, תמונה, פתק או מכתב מאדם אהוב או כל דבר אחר שיש לו את ההשפעה המרגיעה עליכם.

אפשר גם להביא משהו מהנוף של הבית הנוכחי שלכם, בהנחה שאתם אוהבים אותו – אבן, עלה מעץ שבגינה.

כל אלו הן תזכורות לזמניות של המצב, לכך שאתם רק מתארחים ובקרוב תחזרו אל המקום הבטוח שלכם, אל הבית שלכם.

העניקו לאחרים

כדי להפיג את המתח ההולך וגובר לקראת החגים, חישבו איך תוכלו לעזור לאירגונים הומניטריים שונים לספק ארוחות למשפחות נזקקות או כל פעילות אחרת בתקופה זו, כמו התנדבות בבית אבות או מוסדות אחרים שבהם נמצאים אנשים שהתקופה הזו קשה להם.

מעורבות בפעילויות כאלה עוזרת לא לשקוע לתוך הכאב של עצמכם ולהרגיש שאתם יכולים לתרום לאחרים ממקום לא מתנשא או פטרוני אלא מתוך הבנה אמיתית של הכאב של אותם אנשים.

הימנעו מאלכוהול

רוב האנשים לא מודעים לכך שאלכוהול יוצר דיכאון. יש אמנם אופוריה כשרק מתחילים להשתכר, אך תהיו בטוחים שמצב הרוח שלכם יצנח במהרה. למרות זמינות רבה של אלכוהול בארוחות החג, אל תשכחו את הסיכון הדי מיותר הזה.

מוקשים במפגש המשפחתי

המפגשים המשפחתיים סביב שולחן החג טעונים בהרבה מאוד משפחות. יש אנשים שפותרים את הקושי שלהם בכך שמפנים את הריקושטים אל מישהו אחר.

מכירים את האנשים שאומרים לכם דבר אחד אבל בעצם מתכוונים למשהו אחר? בדרך כלל למשהו שלילי, לרוב ביקורת עליכם או על אורח החיים שלכם. ההמלצה במקרה הזה היא לא לצאת לקרב אלא "לשחק אותה ראש קטן" ולהתייחס רק למסר המילולי שנאמר לכם. כאילו לא הבנתם את הכוונה שמתחת לפני השטח… אם לאותו אדם יש משהו להגיד לכם, שילמד להגיד את זה ישירות ויתמודד עם שיחה כנה על הנושא במקום לפזר רמזים מעורפלים.

דוגמאות?

אמירה: "נו מירל'ה, אז מה קרה עם הבחור ההוא שהבאת בשנה שעברה?" למירה אין כל כוונה לגולל את סיפור הפרידה הכואבת שלה מ"הבחור" ליד שולחן החג אך היא הבינה את האמירה החבויה: "את לא מסוגלת להתמיד בשום קשר שלך, מתי תתחתני כבר?"

אמירה: "רחלי, קחי עוד מהסלט חסה של דודה מלכה" (נאמר בפעם השלישית…). המסר שרחלי הבינה: "שוב עלית במשקל, תסתכלי איך את נראית. תעזבי כבר את הפשטידה ותנסי לשבוע מהסלט".

אל תצפו מאנשים להשתנות. קבלו אותם כמו שהם ונסו לבנות מערכת יחסים לפי מה שהם מסוגלים לו ברגע זה. גם אם בעתיד תשבו לנהל שיחה עם אותם בני משפחה שהתנהגותם פוגעת או פגעה בכם, שולחן החג יש להניח, אינו המקום המתאים.

לדבר

דברו עם אדם קרוב גם אם הוא לא נמצא אתכם באותו מקום, כדי להקל על עצמכם וספרו לו איך אתם מסתדרים. שווה לפעמים לצאת להפסקת עישון (ללא עישון), עם הטלפון הסלולרי ולשגר SMS למישהו שיקר לכם.

תירגול גופני

פעילות גופנית מאומצת מעלה את מצב הרוח, בשל שחרור אנדורפינים במוח (חומרים טבעיים שהמוח מייצר המסוגלים בין היתר להעלות את מצב הרוח) וזאת בנוסף להרגשה הטובה שנוצרת מעצם היציאה מהבית. מה דעתכם לעשות מסורת לעצמכם לפחות בתקופה זו, לצאת להליכה של 20 דקות ביום? אפשר גם יותר.

קניות דרך האינטרנט

לא תאמינו כמה עצב יוצרת אצל חלק מהאנשים ההימצאות בתוך האווירה העליזה והחגיגית בקניונים ובמרכזי הקניות עמוסי האדם וזה גם ללא פגישות אקראיות עם חברים, מכרים ואנשים שהכרתם כפי הנראה לפני כמה עשרות שנים אך שכחתם היכן, שכולם שואלים אתכם את השאלה שלה חיכיתם כל השנה – "איפה אתם בחגים?".

ואל תשכחו את הנזק לרגליים: ההליכות האינסופיות בין החנויות, הסיורים בסופר עם עגלת הקניות ההולכת ומתמלאת, העמידה המעצבנת בתורים…

את הנזק לכיס אחרי כניעה לאינסוף פיתויים שבדרך גם שווה להזכיר.

פרגנו לעצמכם בתקופה הזו לעשות את הקניות שלכם דרך האינטרנט. כל רשתות השיווק הגדולות התיישרו זה מכבר על פי הסטנדרט של קניות דרך האינטרנט, עשו את קניות החג שלכם בתוך השקט והשלווה של ביתכם. צאו למסע קניות מהנה בקניון אחרי החגים!

אתם אוהבים שינויים?

הרבה מאוד אנשים שעברו פגיעה בילדות וטראומות אחרות, לא נהנים משינויים. רובם אפילו מפחדים מהם והיו מעדיפים שהחיים יתנהלו תמיד לפי אותה שיגרה ישנה ומוכרת. החגים עם זאת, מביאים בהכרח שינויים. אולי הם קטנים, כמו אורחים המגיעים לביתכם שצריך לארגן לקראתם את הבית או הצורך לעזוב את הבית האהוב והמוכר שלכם כדי לבלות יומיים או שלושה אצל המארחים.

ייתכן ויש גם שינויים די משמעותיים, כי אולי החלטתם לא לנסוע לחגוג עם המשפחה בפעם הראשונה בחיים.

שינויים, טובים או רעים, גורמים לנו למתח, לעתים למתח משמעותי ומתח יש בכוחו לעורר בעיות שונות – בריאותיות ורגשיות. זה הזמן לתרגל את השיטות ההרגעה העצמית וההרפיה שאתם מכירים או ללמוד אותן.

אבל

החגים יכולים להיות תזכורת מכאיבה למה שאבד לעולמים אם הרשיתם לעצמכם להתחבר לזיכרונות של הפגיעה שעברתם ולמשמעות שלהם. ייתכן ובזמנים כאלה אתם רואים באמת את מה שלא היה מעולם ושאתם כל כך זקוקים לו – משפחה שמקבלת אתכם כמו שאתם, מגינה ואוהבת אתכם ללא תנאים. גם אם כבר יש לכם היום מערכת יחסים תומכת ואוהבת, את שאבד לכם בילדות לא ניתן להשיב וההתמודדות עם ההכרה בכך היא בהכרח ובאופן טבעי, מתבטאת בתקופות התאבלות יזומות או כאלה המופיעות מעצמן במועדים מסוימים, כמו החגים.

תנו כבוד לצורך הזה, תנו לו מקום באמצעות שיחות על כך בטיפול או עם אנשים קרובים, טקסי התאבלות אישיים שתיצרו עבורכם, כתיבה ויצירה סביב הנושא. הגבילו את העיסוק באבל לזמן מסוים ואחריו – חיזרו אל החיים בהווה. מתן מקום לאבל, תחום בגבולות של זמן, מפחית הרבה פעמים את הצורך לחוות אותו בזמנים שאתם מעדיפים להתרחק ממנו.

בדידות

החגים יכולים לייצר חוויה קשה של בדידות. לכולנו יש אידיאלים לגבי מה "צריך" להיות ואיך החג צריך להיראות, גם מבחינת ההוואי החברתי שאמור להיות במהלכו. אידיאלים אלה לרוב אינם נשענים על המציאות אצל הרבה מאוד בני אדם.

אצל שורדים חווית הבדידות היא חריפה במיוחד אם הם מנותקים ממשפחת המקור, מבחירה או שלא מבחירה. זו חוויה שדומה יותר ליתמות גם אם ההורים הביולוגיים עדיין בחיים.

גם אם אתם מוקפים באנשים, אפשר להרגיש בדידות גם בתוך קבוצה של אנשים, בעיקר אם חסר שם אדם שקרוב אליכם באמת.

קחו זאת בחשבון והתחשבו בעצמכם בתקופה זו. בחרו מקום להיות בו ששם הבדידות תהיה פחות מכאיבה או לא תורגש כמעט בכלל. מותר לכם. אינכם חייבים להתחשב במוסכמות או במסורות החג על חשבון האושר שלכם.

לשמור על הבריאות

חשוב לומר לסיום, שבמידה ואתם נוטלים תרופות מכל סוג שהוא, במיוחד תקופות נגד חרדה או דיכאון, תקופת החגים היא לא הזמן הנכון להפסיק לקחת אותן או לשנות את המינון. תהליך הפסקת התרופה יכול להיות קשה ותובעני וזה משהו שאינכם צריכים להוסיף על הכאב והמתח שאולי תצטרכו להתמודד עמם בכל מקרה.

קחו בחשבון גם שייתכן והרופא שרשם לכם את התרופות ירצה לצאת לחופש בתקופת החגים, דאגו שיהיה לכם מרשם תקף לפני צאתו לחופשה…

גם אם אינכם לוקחים תרופות במרשם רופא, אך נוטלים תכשירים טבעיים שונים להרגעה, אל תזלזלו והקפידו להזכיר לעצמכם להמשיך לקחת אותם בתקופה זו.

לסיכום

החגים יגיעו, זה משהו שאינכם יכולים לשנות ואינו נמצא בשליטתכם. אך יש לכם שליטה ובחירה באופי ההתמודדות שתבחרו להתמודד עם תקופה מורכבת זו.

היו מודעים לנקודות הקושי שלכם ועשו את הבחירות המתאימות לכם ביותר.

והכי חשוב זה לא לשכוח שכמו שהם באים, הם גם חולפים ואחריהם יבואו חודשים ארוכים של שיגרה מיוחלת.

תקופת חגים קלה ואם אפשר, יותר שמחה מבעבר.

המאמר נכתב בהשראת האתרים הבאים:

http://incestabuse.about.com/cs/healing/a/holidayhelp.htm
http://bipolar.about.com/cs/whatme/a/9912_bah_humbug.htm
http://depression.about.com/library/weekly/aa113098.htm
http://panicdisorder.about.com/cs/holidaymental/a/holidayhealth.htm
http://www.theawarenesscenter.org/survivingpassover.html
http://www.theawarenesscenter.org/nobodyschild.html


השאר תגובה