הקדמה
השימוש במטאפורה של ה- "ילד הפנימי" בתוכנית שלנו נעשה כדי לכוון את העבודה הרגשית לעבר החלק הפנימי שלך, אל הרוח הפנימית, או הקול הפנימי שהזנחת, התעלמת, או שכחת במשך זמן כה רב. הילד הפנימי הוא החלק הרגשי שלך אשר דחסת או החבאת כאשר היית צעיר. במקום לחוות טווח מלא של תחושות ורגשות של ילדות, היית "מבוגר קטן" שהתבגר מהר מדי יחסית לגילך הכרונולוגי. יתכן והחיים הרגשיים שלך נעצרו כתוצאה מתהליך ה- "גדילה" הזה.
כדי להתחיל להרגיש שהינך "טוב מספיק" עליך להיות מסוגל לחוות את כל קשת הרגשות ולא רק את הכעס "השחור" או את הימים השמחים "הלבנים". יתכן ואינך מאמין, מרגיש, או פועל כרגע בדרכים שמעודדות את ההערכה העצמית שלך. יתכן ואינך אוהב את עצמך מספיק כדי לדאוג לעצמך. המטאפורה של "ילד פנימי" מאפשרת לך לטפל ולדאוג למישהו קטן יותר, שביר, ונזקק יותר מאשר אתה – הילד הקטן בתוכך. אם אינך יכול להקדיש זמן כדי לגרום ל- "עצמך המבוגר" להרגיש "טוב מספיק" אולי תהיה מוכן לעזור ל- "עצמך הילד" להרגיש יותר טוב.
צמיחה כלפי מטה הוא המונח בו אנו משתמשים כדי לסמל את התנועה לאחור לעבר הרגשות המעשירים את החיים. בחיים חדשים אלה אנו חווים את האושר שבלהיות חיים, בלחיות כל יום את היום ללא פחד או יראה מהעתיד. בצמיחה הזו כלפי מטה אנו מעירים את הרוח היצירתית שלנו כך ששוב נוכל להנות ממשחק, שעשוע, ורגיעה. צמיחה כלפי מטה היא דרך שבאמצעותה אנו יכולים למנוע שחיקה של הרוח והכוח הפנימי. צמיחה כלפי מטה היא מערכת פעילויות שעוזרות לנו להרפות ולוותר על "המבט הבוגר הנשאף" כלפי החיים, כך ששוב נוכל להתבונן בחיים מבעד לעיני ילד חדור תקווה, התלהבות והתרגשות. צמיחה כלפי מטה היא דרך ללמוד "לחיות" שוב, ולא רק להתקיים. צמיחה כלפי מטה הינה מערכת פעולות הנדרשות לצורך שינוי דרכי החשיבה, ההרגשה וההתנהגות של "המבוגר החולה", לכיוון אלה של ה- "ילד הבריא".
מודל TEA להחלמה:
כחלק מתהליך ההחלמה הרגשית, אנו נעזרים במודל לשינוי פנימי, המבוסס על מערכת ה-TEA:
T – Thoughts מחשבות
E – Emotions רגשות
A – Actions פעולות
מחשבות
ראשית, עליך לנתח את המחשבות שלך לגבי חייך ולזהות את כל האמונות הלא-רציונליות והלא- מציאותיות, ואת החשיבה או האידיאות הקיימות בבסיס ההערכה העצמית הנמוכה שלך והבעיות הנוכחיות בחייך. לאחר שזיהית את המחשבות ה- "לא-בריאות", עליך להחליפן בחשיבה, אמונות ואידיאות יותר בריאות, רציונליות ומציאותיות. זו הנקודה בה אתה מתחיל לפתח יכולת לחיזוקים עצמיים יומיומיים אשר יעודדו אותך בדרכך להחלמה.
רגשות
בשלב שני עליך לזהות את כל הרגשות והתחושות ה- "לא-בריאות", המבוססות על המחשבות ה- "לא-בריאות" הישנות, ואז לשלב את המחשבות "החדשות" עם התחושות והרגשות. באופן זה תהיינה לך תגובות רגשיות יותר מציאותיות ומתואמות לחיים, ותתחיל להרגיש טוב יותר לגבי עצמך ולגבי יכולתך להתמודד עם בעיותיך. זו הנקודה שבה אתה עובד על הפנמת ההצהרות המחזקות שאתה אומר לעצמך, ומתנסה בהרגשה של בטחון-עצמי, ערך עצמי ושל היותך ראוי.
פעולות
רק לאחר שהחלפת את המחשבות וההרגשות ה- "לא-בריאות", אתה יכול לשנות את הפעולות וההתנהגויות ה- "לא-בריאות" שלך. ברגע שפיתחת יכולת חשיבה וחיים רגשיים יותר בריאים וריאליים, אתה יכול לעשות פעולות ולהציג התנהגויות שאף הן יותר בריאות, מציאותיות ורציונליות, ומביאות לשיפור בהערכה העצמית שלך וליכולת התמודדות טובה יותר.
שים לב:
אינך יכול לשנות את התנהגותך לפני ששינית את הרגשתך ותגובותיך הרגשיות כלפי החיים. כאשר אנשים משנים את התנהגותם רק משום שזה הדבר "הנכון" לעשותו, ומבלי שהרגשות יהיו שותפים לשינוי, או אז תהליך ההחלמה משתבש ונקטע. עליך לשנות את אופן החשיבה ואופי הרגשות כדי ששנוי ההתנהגות יהיה אותנטי, וכדי שיהיה לו יותר כוח "להישאר".
מי הוא ה- "ילד הפנימי"?
ה- "ילד הפנימי" הוא:
- הילד הקטן שהייתם, שהשתוקק להיות מטופל, מטופח ונאהב. ילד זה עדיין שוכן בתוככם כבוגרים.
- הרוח/הנשמה החופשית, הפייה, השדון השובב עליו שלטתם ואילפתם, ועם זאת הוא עדיין שוכן בתוככם.
- אתם הרגשיים והרגישים אשר תיעלתם, שלטתם והשתקתם, ואשר עדיין חיים בתוככם. אתם היוצרים, בעלי הדמיון, האומנותיים, שעוצבתם, הובניתם ואורגנתם; אשר עדיין שוכנים בתוככם וזקוקים לביטוי.
- אתם הפגועים, כואבים, זנוחים, מתוסכלים, שהתעללו בכם והתעלמו מכם, שכיסיתם במסכות, החבאתם מעין כל, הכחשתם את קיומם. ילד זה קיים תמיד מתחת לפני השטח, גורם לכם להיות חרדים, דואגים ופוחדים מפגיעה.
- אתם האוהבים להשתעשע, שמחים, קלי דעת, עליזים, ואשר החלפתם בהתנהגות מתוחכמת, בוגרת, רצינית, מכוונת למטרה.
- ילדות אותה איבדתם או שכחתם; ועדיין היא שוכנת בתוככם, נוכחת בלא-מודע.
- אדם שיודע איך לשמוח ולהנות ולשחק כדי לשחק; הוא יכול לעזור לכם למנוע שחיקה ולהתמודד עם המתחים בחייכם.
- אדם שתוכלו להיות כבוגרים, אם תבהירו אותו, תוותרו על הרצינות, תתגברו על הפחדים, ותקבלו את הגמישות והשינויים בחייכם. אדם בתוככם אשר זקוק להחלמה, לתמיכה, וחיזוק באמצעות מגוון של כלים לפעילויות התמודדות. באמצעותם, תוכלו לזכות בחיים חדשים, בריאות, והזדמנות לצמיחה אישית.
איך הגיע ל"ילד הפנימי"?
ה- "ילד הפנימי":
- שוכן בתוך כל אדם בוגר.
- שוכן בתוך כל מבוגר כי הוא שבוי בתוך בנק הזיכרונות במוח.
- קיים בזיכרונות או בלא-מודע משום שלכל אחד מאתנו זיכרונות חדים וברורים (אף אם לא מודעים) של העבר, אשר מעצבים את המוטיבציות בהווה ואת הדחפים לעתיד. קיים משום שכאשר אימצנו אפיונים ותסריטי התנהגות ספציפיים כדי להתמודד עם הסביבה הלא- מתפקדת שלנו, עטינו מסכות, כיסינו, או שכחנו את הילד הפנימי "האמיתי" שהיינו.
- חוזר אצל רבים מאתנו בחלומות או בחלומות בהקיץ. אנחנו יכולים לצייר בבירור כיצד נראה הילד הזה ואיך הוא מרגיש ופועל.
- הוא האדם שאותו ריסנו, הדחקנו, והחבאנו כדי לשרוד בעולם של רוע. מאחר והוא הודחק, אנחנו נצמדים אליו בלא-מודע.
- הוא החוליה המקשרת אותנו להוויה הרוחנית משום שהוא קיים בתחום עולמנו הרוחני יותר מאשר בהתנהגות המודעת.
- הוא מרכיב במערכת הערכים והאמונות הנוכחיים שלנו; עם זאת, איננו ערים להשפעתו על החלטותינו.
- קיים משום שכאשר הוכרענו ע"י אשמה כילדים, טיפסנו החוצה מעצמנו כדי להימנע מההרגשה של היותנו לא "טובים מספיק".
- קיים משום שכאשר היינו קטנים, חוקי המשפחה דרשו שנציג חזות של משפחה שמחה, בריאה, אפילו אם לא היתה כזו. כך שדחקנו בילד הקטן שלנו להופיע כיותר אחראי, רציני, ומכוון להישגים.
מהם העניינים הבלתי סגורים של ה- "ילד הפנימי"?
כשגדלים במשפחה לא מתפקדת, ההתפתחות הרגשית נעצרת/מצטמצמת. הכישלון הזה להתבגר משאיר את ה- "ילד הפנימי" עם עניינים בלתי סגורים משום ש:
- התבגרנו מהר מדי.
- הפכנו למבוגרים קטנים; "אמהות" ו- "אבות" קטנים.
- היינו או אחראיים מדי או הישגיים מדי.
- היינו פגיעים/חלשים רגשית.
- לא ניתנה לנו ההזדמנות לגדול ולהתבגר ברצף התפתחותי נורמלי.
- עטינו על עצמנו "מסכה" או דמות פומבית כדי לחנוק /לדכא את הצרכים הילדיים שלנו.
- הדחקנו עליזות, מעוף/חזון ורגשות.
- עדיין יש לנו "ילד פנימי" שממתין לגדול ולקחת את מקומו הראוי.
כיצד נוצר ה- "ילד הפנימי"?
ה- "ילד הפנימי" נוצר ע"י:
- הכחשה של רגשות אמיתיים.
- הכחשה של מי שאנחנו.
- ניסיון מתמיד לחיות בהתאם לציפיות האחרים.
- עצירת התגובות הילדיות, בעוד אנחנו מאמצים לעצמנו תגובות בוגרות ללחצים.
- הפחד ש- "יגלו" כיצד אנחנו באמת מרגישים.
- חוסר בטחון בתוך כאוס, בלבול, או ואקום של רגשות מודחקים.
- תחושת מחוייבות מתמדת "להראות טוב" ו- "להיות טובים".
- חוסר ניסיון בלהיות אהובים בזכות "מי שאנחנו" במקום "מה שאנחנו עושים".
- לא היה לנו מודל תפקיד של כיצד "להנות" מהחיים ו- "לשמוח".
- תמיד חייבים להיות "רציניים" לגבי החיים.
- חוסר בעידוד וחיזוק כדי להרחיב את שדה הראייה שלנו לגבי ה- "פוטנציאלים" של החיים.
- המתח של להישאר עומדים על המשמר ב- "כאן ועכשיו" כדי להישאר בשליטה וש- "החומות לא יקרסו" סביבנו.
- מעולם לא קיבלנו או לקחנו לעצמנו את החופש להתנהג ולשחק בילדותיות.
- לא היה לנו מודל חיקוי של איך להפיק הנאה מהדברים "הקטנים" של החיים.
- דחף כפייתי למלא את ה- "תפקיד" שלנו במשפחה.
- לא היתה לנו מודעות לכך שאנחנו יכולים לקבל החלטות בחיינו, כדי לעשות אותם כפי שאנו רוצים שיהיו.
- ממשיכים אפילו עכשיו ללכת בעקבות התפקיד(ים) הכפייתיים במקום לבחור לשנות ולהשתחרר מהרסן שהכפייה הזו יוצרת בתוכנו.
- השתקת ה- "ילד הפנימי" ושמירה על עצמנו תוך נסיגה אל מאחורי מחסומים מוסווים.
- הרגשה שלא בטוח להתבגר, לקבל אהבה, או לחלוק רגשות.
מהם סימני הפעילות של ה- "ילד הפנימי"?
אנחנו יודעים ש- "הילד הפנימי" פעיל כאשר אנחנו:
- מאבדים את עצמנו בהשתובבות ושמחה.
- בוכים בסרט רגשני או בתכנית בטלוויזיה.
- נכנעים/מרצים-יתר על המידה את ילדינו שלנו.
- נהנים לשחק בצעצועי ילדים.
- נהנים לבקר בעולמו של וולט דיסני או בפארקים אחרים המיועדים לילדים.
- מחפשים צעצועי מבוגרים כדי לשחק.
- בוכים או מתאבלים כמבוגרים על אובדנים שחווינו בעבר.
- עדיין מנסים לרצות את המבוגרים במשפחת המוצא שלנו או במשפחתנו המורחבת.
- מביטים ברגשנות באלבומי תמונות ישנים, סרטים ביתיים, או קטעי ספרים על ילדותנו.
- חווים אותה אינטנסיביות של רגשות שהייתה לנו כילדים בזמן שאנחנו מעלים זיכרונות מהעבר.
אלו מסרים נזקק ה- "ילד הפנימי" לשמוע, ואשר לא נאמרו לו?
כאשר ה- "ילד הפנימי" עולה בתוכך, קרוב לודאי שהוא מקווה לשמוע:
- אני אוהב אותך, אני דואג לך, ואני מקבל אותך בדיוק כפי שאתה.
- אני כל-כך גאה בך ובכל מה שהינך.
- אני כל-כך שמח שאתה ילדי.
- אתה כל-כך יפה ומקסים.
- אתה כל-כך מבריק ומוכשר.
- אתה כל-כך יצירתי ואומנותי.
- אתה כזה עובד חרוץ.
- אני מצטער שפגעתי בך.
- אני מצטער שהזנחתי אותך.
- אני מצטער ששכחתי אותך.
- אני מצטער שהתעלמתי ממך.
- אני מצטער שהתייחסתי אליך כאל מובן מאליו.
- אני מצטער שגרמתי לך לגדול כל-כך מהר.
- אני מצטער שהצטרכתי לסמוך עליך כל-כך הרבה.
- אתה יכול לסמוך עלי שאדאג לך.
- אתה יכול לסמוך עלי שאהיה שם בשבילך.
- אתה יכול לסמוך עלי שאגן עליך מכל פגיעה וכאב.
- אקבל עזרה לעצמי ולמשפחתי.
- אנחנו נעבוד יחד על החלמה.
- יהיו לנו שמחה ומשחקים יחדיו.
מהן ההשלכות השליליות של דיכוי ה- "ילד הפנימי"?
כאשר כמבוגרים אנו בוחרים לדכא את הזיכרונות, הצרכים, והתשוקות של ה- "ילד הפנימי", אנו צפויים לסכנה של:
- לא ללמוד לעולם להרגיש באופן נורמלי.
- לא ללמוד לעולם לשחק ולהנות.
- לא ללמוד לעולם כיצד להרפות ולהתמודד עם לחצים.
- לא ללמוד לעולם להעריך את החיים.
- להרגיש אשמים על שאיננו "טובים מספיק", ולדחוק בעצמנו לעבוד קשה יותר כדי להיות "טובים מספיק".
- להיות מכורים לעבודה.
- לא להנות מחיי משפחה עם ילדינו.
- להיות חשדניים כלפי אנשים שנהנים מהחיים, שיודעים להשתעשע ולשחק.
- בידוד חברתי, חשש להיות מעורבים עם אנשים אחרים מפחד שימצאו אותנו לא כשירים, לא-נורמלים, או בלתי מתאימים.
אלו מסרים מטפחים (nurturing) אתם יכולים להעביר ל- "ילד הפנימי"?
אתם יכולים להגיד ל- "ילד הפנימי" שזה בסדר ש:
- יהיה לך החופש לקבל החלטות עבור עצמך.
- תהיה "אנוכי" ותעשה דברים שאתה רוצה לעשות.
- תיקח את הזמן לעשות דברים שאתה רוצה לעשות.
- תתחבר רק לאנשים איתם אתה רוצה להתחבר.
- תקבל חלק מהאנשים ותדחה אחרים.
- תקבל ותעניק אהבה לאחרים.
- תאפשר למישהו אחר לטפל בך ולדאוג לך.
- תהנה מפרי עשייתך מבלי שיהיו לך רגשי אשמה.
- תיקח לעצמך מדי יום זמן לשחק ולהשתעשע.
- לא תהיה כל-כך "רציני", נמרץ ונוקשה לגבי החיים.
- לא תמיד "תשרת" אחרים.
- תאפשר לאחרים "לשרת" אותך.
- תהיה אחראי על חייך ולא תאפשר לאחרים להחליט בשבילך.
- תהיה כן עם אחרים לגבי מחשבותיך ורגשותיך.
- תיקח סיכונים ותישא בתוצאות החיוביות והשליליות של סיכונים אלה.
- תעשה שגיאות, תצחק מהן, ותמשיך הלאה.
- תרשה לדמיון וליצירתיות שלך להשתחרר ולהגביה עוף.
- תבכה, תפגע, תהיה בכאב כל עוד תחלוק את רגשותיך; אל תדחיק או תדכא אותם.
- תכעס, תבטא את כעסך, ותוליך את הכעס לקראת פתרון כלשהו.
- תקבל החלטות לגבי עצמך.
- תהיה פותר-בעיות ותבוא עם פתרון שיתכן ולא כל אחד יסכים איתו.
- תרגיש שמחה, עליזות, ריגושים, הנאה, והתרגשות מהחיים.
- תרגיש שפוף, עצוב, חרד, מודאג, מוטרד, כל עוד אתה חולק את רגשותיך.
- תאהב ותהיה נאהב ע"י מישהו שאתה מוקיר.
- תהיה "הילד הפנימי" שלך, ותרשה לו לגדול, לקבל אהבה, לחלוק רגשות, ולשמוח בהנאות ומשחקים.
אלו צעדים אתם יכולים לנקוט כדי לעזור ל- "ילד הפנימי" שלכם להחלים?
צעד ראשון:
כדי לזהות את "הילד הפנימי" שלכם, הביאו את עצמכם למצב הרפיה ועיצמו עיניים. הקדישו שלושים דקות לצייר את עצמכם בדמיון כילדים בני שלוש עד שמונה. ראו את עצמכם כילד הקטן הזה וצפו באינטראקציה שלו עם בני משפחת המוצא.
הביטו בעצמכם עם חברים למשחק בשכונה או בבית הספר. שימו לב האם וכיצד אתם מסתדרים עם החברים. שימו לב לשמחה שיש לכם בשעת המשחק ומאיזה סוג של פעילות משחק אתם נהנים.
הביטו בעצמכם בכיתה ושימו לב כיצד אתם מסתדרים עם המורה וכיצד אתם מגיבים לסביבה.
לבסוף, דמיינו את עצמכם במערך המשפחתי. האם אתם שמחים, קלילים, עליזים, אנרגטים, נרגשים ונהנים מהחיים? האם אתם רציניים, חמורי-סבר, מדוכדכים, עצובים, מפוחדים, מאוכזבים, אומללים בחיים?
אם אתם רואים רק ילד רציני, לא מאושר, נסו להיזכר בחוויה השמחה האחרונה שלכם כילדים. זיכרון אחרון זה שלכם כילד מאושר, הוא "הילד הפנימי" שהסתגר בתוככם כדי להתמודד עם לחצים.
צעד שני:
עכשיו שזיהיתם את "הילד הפנימי" שלכם, ענו על השאלות הבאות במחברת שלכם:
- כיצד תתארו את "הילד הפנימי"?
- מתי הסתגר "הילד הפנימי" שלכם בתוככם? מה גרם לילד הקטן שלכם להסתגר בתוככם?
- כיצד אתם מבחינים מתי "הילד הפנימי" שלכם פעיל בפנים?
- מהם המסרים ש- "הילד הפנימי" שלכם עדיין זקוק לשמוע?
- עד כמה אתם נכונים להעניק את המסרים הללו ל- "ילד הפנימי" שלכם? אחת הדרכים לעשות זאת היא לפתח הצהרות-עצמיות חיוביות/מחזקות שיטפחו את "הילד הפנימי" שלכם ויובילו להחלמתו.
- אלו אמונות לא-רציונליות יש ל- "ילד הפנימי" שלכם לגבי החיים?
- עד כמה אתם נכונים להתעסק עם האמונות הלא-רציונליות האלה ולהחליפן באמיתות ריאליות? חשוב לעסוק בהן עכשיו כדי ש- "הילד הפנימי" יוכל לצאת וסוף סוף להנות מהחיים.
- מהן חלק מהתוצאות השליליות של דיכוי "הילד הפנימי" שלכם?
- עד כמה פתוחים אתם להנות מהדברים הקטנים של החיים?
- איזה תפקיד משחקת ההנאה בחייכם?
צעד שלישי:
עכשיו אתם מוכנים לבנות תכנית פעולה לטיפוח "הילד הפנימי" שלכם. לצורך כך השתמשו בכלים שתמצאו ב-
"טיפול באמונות לא-רציונליות",
"הצהרות-עצמיות חיוביות",
"טיפול באשמה",
ו- "להרפות".
ברגע שהתכנית הושלמה, אתם יכולים להתחיל לבצע אותה ולטפל ב- "ילד הפנימי" שלכם.
צעד רביעי:
שלושת הפעילויות הבאות יכולות לסייע בידכם לבצע את תוכניתכם ולטפח את "הילד הפנימי" שלכם:
פעילות 1: ללמוד כיצד להנות מהדברים הקטנים בחיים פיתחו את עצמכם לחוות שמחה על היותכם חיים בעזרת שורת הצעדים הבאים:
- פיקחו עיניכם ליופי ולהוד הטבע, כלומר: ציירו, צלמו או פשוט התבוננו בזריחות ושקיעות, במאגרי מים ונחלים זורמים, הקשיבו לציפורים מזמרות, נסו להבחין בצלילים השונים, שיתלו פרחים והתבוננו בגדילתם.
- הרחיבו את המילון ה- "חושי" שלכם. נסו לחוות את החיים באמצעות כל החושים, השתמשו בראייה, שמיעה, ריח ומגע כדי לגלות ולתאר את החוויות בחייכם.
- גלו את הטבע בסביבתכם, כלומר: טיילו על חוף הים, התענגו על פלאי הטבע, לכו לטייל בנתיבי החורש, שמחו באור הירח, בכוכבים, חפשו את קסם הטבע
החלו להאט ולהרפות. אפשרו לעצמכם להנות מילדים, חיות מחמד, ריח האוכל. הקשיבו למוסיקה, הירשמו לקורסים מהנים, פתחו חוש הומור, תחביב חדש.
פעילות 2: ללמוד כיצד להרגיש ולשתף ברגשות
- החזיקו ברשותכם מחברת ובה רישמו את מגוון הרגשות היומי שלכם.
- זהו במחברת מדי יום רגש חדש אחד, כדי להגדיל את מילון הרגשות שלכם. הפרק כלים לקומוניקציהמספק רשימות של מילים "מרגישות" כדי לעזור לכם. כמו כן היעזרו ב- להיות במגע עם רגשותיכם.
- צפו בסרט סנטימנטלי ואפשרו לעצמכם להיסחף בבכי רציני, אבל שימו לב להרגשות שלכם. תארו במחברתכם כיצד הרגשתם כשצפיתם בסרט וכיצד הרגשתם כשהתחלתם לבכות.
- התחילו בפעילות-מעוררת-רגשות-חיוביים מדי יום. בחנו את העולם או את חייכם באופן כללי. זהו דבר אחד טוב לגביהם מדי יום, והוסיפו למילון הרגשות את הרגש החיובי שהוא עורר בכם.
- כיתבו במחברת סיפור דמיוני המתאר אתכם מתנסים וחווים לפחות עשרה רגשות חיוביים שונים.
- במצב הרפיה – דמיינו את עצמכם חווים הרגשה חיובית. התענגו על ההרגשה המדומיינת. כאשר רכשתם מיומנות בהרגשה המדומיינת, תכננו פעילות כדי להפוך אותה למציאותית עבורכם. רישמו את ההתנסות במחברתכם.
פעילות 3: ללמוד איך לשחק
השתמשו ב- "משחק של ילד" ובטיפים הבאים שיעזרו לכם ללמוד לשחק:
- הרפו מכל תחושת אשמה שיתכן ואתם מרגישים לגבי עיסוק בפעילות "משחק". הגדירו מחדש את התפקיד של המשחק בחייכם. בנו מחדש את פעילויות חייכם והכלילו בהן זמן משחק.
- הגדירו מספר פעילויות משחק "מקובלות" בהן תהיו מוכנים להתנסות במהלך השנה הבאה.
- היו ספונטניים והרפו מהצורך להיות נוקשים באופן המשחק שלכם. הניחו ל- "ילד" שלכם לצאת ולנוע בחופשיות דרך זמן-המשחק שלכם.
- אל תחנקו/תדכאו את התגובות ה- "כמו-ילדיות" שלכם לפעילויות המשחק. השתחררו
- והרפו מהצורך להיות "בוגרים".
- אל תחששו ל- "דימוי הפומבי" שלכם, כל עוד מה שאתם עושים אינו מזיק לאף אחד.
- תנו לתגובות-הבטן העליזות והשובבות לקבל ביטוי בזמן המשחק.
- לימדו להיות החברים הטובים ביותר של עצמכם.
- השתובבו והיו עליזים מבלי להזדקק לגירויים מלאכותיים (סמים, אלכוהול, וכו').
- אפשרו ל- "מערך-הנפשי-של-המבוגר-האחראי" לצאת לחופשה. התאמנו בלהביט על החיים מפרספקטיבה של ילד. דמיינו כיצד ילד רואה משחק. תנו לתחושת הפליאה, ההתרגשות, הדמיון, המשחק ב- "כאילו" והיצירתיות לשלוט.
- צחוק הוא מרכיב מרפא והכרחי אם המשחק אמור להיות הנאה. לימדו לשחרר מעצמכם צחוק בריא ומתגלגל.
- משחק דורש שימוש בפנטזיה. אפשרו לחיי הדמיון שלכם לצמוח ולגדול. השתמשו בדמיון ובדמיונות חזותיים כדי להגדיל את הטווח ולהרחיב את גבולות ה- "משחק" שלכם.
- קחו את הסיכון וארגנו "זמן-משחק" ל- "ילד הפנימי" שלכם במצב דמוי-משפחה כשאתם יכולים לשחק עם ילדים מחוץ לבית, למשל: מלחמת אוכל, התזות מים, משחקי כדור וכו'.
- העניקו לעצמכם מסיבת ילדים. הזמינו את חבריכם להביא את "ילדיהם הפנימיים" למסיבה שבה תשחקו במשחקי ילדות, למשל: להדביק את זנב הקוף, כסאות מוסיקליים, וכו'.
צעד חמישי:
אחרי שיישמתם את תכנית הפעולה תוך שימוש בכלים לטיפוח "הילד הפנימי" שלכם, ואחרי שניסיתם את שלושת הפעילויות של הצעד הרביעי, "הילד הפנימי" שלכם אמור להיות יותר נוכח ונראה ויותר פעיל בחייכם.
אם אתם עדיין מוצאים את עצמכם מדכאים את "הילד הפנימי" שלכם, חיזרו לצעד ראשון והתחילו שוב.
קובץ המאמרים תורגם על ידי רותי מתוך האתר הבא:
http://www.coping.org/growdwn/content.htm
שמחתי ונהנתי לקרא את המאמר על פוסט טראומה. תודה רבה היה מאלף
תודה רבה!
וואוו…הסבר מלא ומפורט בטיפול הנושא….
אני עובדת עם קשישים ומעבירה להם הרצאות בנושא התפתחות והעצמה.לאחרונה התחלתי בנושא: הקולות שבתוכנו, נושא מרתק בכל גיל…מבקשת רשות להביא בפניהם את " הילד הפנימי" כדי שכל אחת תוכל להתחזק, להכיר אותו ולסגור מעגל.
תודה
מיכאלה וייל
שלום מיכאלה,
את מוזמנת להביא בפני אנשים את המאמר, רק לכלול איזכור למקור. בהצלחה!
אהבתי את המאמר, תודה! (שימו לב לקישורים, לא כולם עובדים)
יום טוב
תודה רבה!!!!
שלום. מי הכותב? מה המקור? יש אפשרות לציין פרסום של המאמר המשמעותי הזה
הי שירה,
כפי שמופיע בתחתית המאמר, הוא תורגם על ידי רותי לפני שנים רבות. בזמנו המאמר המקורי הופיע באתר שבינתיים נקנה והשתנו פניו לחלוטין, המאמר המקורי נעלם. לצערי אין אפשרות להגיע למקור בשלב זה.