מאת ענבר בן-יהודה ויערה נייגר

התעללות בילדים – במספרים:

כשמתסכלים על הנושא של התעללות בילדים מבחינה סטטיסטית, המספרים גבוהים בצורה בלתי רגילה: בעולם המערבי היום 1 מתוך 4 בני אדם חווה איזה שהוא סוג של התעללות בילדות. יש הטוענים שאת המספר הזה אפשר אף להכפיל מפני שהרבה מהקורבנות לעולם לא יצהירו על מה שקרה להם. בנוסף לכך, הרבה צורות של התעללות מעולם לא הובנו ככאלה מפני שהן לא משאירות צלקות נראות לעין והן נתפסות כמקובלות או נורמליות. בארצות הברית נרשמים יותר מ3- מיליון מקרים של התעללות בילדים בכל שנה.

בארץ הסטטיסטיקה מראה ש-1 מתוך 6 בני אדם עברו התעללות בילדות.

ההשפעה של חוויה טראומטית של התעללות בילדות:

במקרים רבים, מי שחווה חוויה טראומטית של התעללות בילדות, נשאר עם מאבק קבוע של ההשלכות של ההסטוריה הזו על חייו בהווה. בלי קשר לאופי הטראומה, אותו אדם יחווה לעיתים קרובות מצבים כמו בדידות, תחושה של להיות שונה מאחרים, מצבי רוח שחוזרים על עצמם, חוסר מנוחה וקושי להתרכז. בנוסף לכך קיימות גם תחושות פיזיות או סימפטומים כמו כאבים כרוניים, עייפות או חולשה, חוסר תחושה פיזית בגוף, עצבנות, חרדה או מחלות שחוזרות. קושי בסיסי בהתנהלות יומיומית זה גם מצב שאנשים שעברו התעללות יכולים להתקל בו, כמו לדאוג למצב כלכלי יציב ולדאוג שיהיו תנאים בסיסיים בחיים. מצבים נוספים שנוטים להיות מושפעים מטראומה בילדות הם מערכות יחסים, בנייה והקמה של פרוייקטים שמאפשרים שביעות רצון והגשמה.

ההשפעות של חווית התעללות טראומטית בילדות ישפיעו לא רק על חייו של אותו אדם אשר היה קורבן. המאבק של אדם זה יחווה גם ע"י אלו שחיים לצידו ומשום כך, בין אם היינו אנחנו הקורבנות או אם אנחנו חיים לצד מי שהיה, כולנו בצורה זו או אחרת מושפעים מהנושא של טראומה של התעללות בילדות.

מהי התעללות טראומטית?

התעללות טראומטית כוללת התעללות מינית, התעללות פיזית או ריגשית, השפלה, הצקה מכוונת והזנחה. הדבר שהופך חוויה אינטנסיבית מהעבר לטראומה הוא שבזמן שזה קרה אותו אדם לא יכול היה "להיות" שם בצורה מלאה ולחוות את הפחד והכאב שיצרה אותה סיטואציה. פחד וכאב הינם חלק בלתי נפרד מחיינו באופן טבעי והם אינם אלו יוצרים את הטראומה בחייו של אדם, מה שכן יוצר, זאת הדרך בה אדם מתמודד איתם ואם הם נגרמו לו בכוונה.

ילד, שתלוי במבוגרים לצרכים הבסיסיים של הישרדות, יהיה יותר חשוף לארועים מסוג זה ולא יוכל לעבד אותם בצורה מלאה. אם לא מטפלים במצבים האלה, הם נשארים "מאוכסנים" בגוף וע"י כך יכולים לייצר אצל אותו אדם בחייו כמבוגר את אותן חוויות, שמשפיעות גם על חייו וגם על חיי האנשים החיים לצידו. ללא קשר לטראומה, במקרים רבים שבהם אנו מרגישים פגועים או בודדים זה לא משפיע רק עלינו ועל איך שאנחנו חויים את הרגע אלא יש לזה השפעה מיידית על המערכות יחסים שלנו אם אנשים מסביבנו, על היכולת שלנו לתקשר איתם ועל כמה אנחנו חיים בהווה מבלי "להביא" אלמנטים מהעבר שלנו שמשפיעים עליו.

טראומה בילדות משפיעה על חייו של אדם כמבוגר גם באופן שבו הוא מאבד את היכולת לשלוט בתשומת הלב שלו ולבחור איפה ומתי הוא מתרכז. אחת הדרכים היותר נפוצות של התמודדות עם סיטואציות טראומטיות אצל ילדים היא לפצל את תשומת הלב בצורה כזאת שהופכת את הדבר האיום שקורה למשהו שאפשר להתמודד איתו. האקט של פיצול תשומת הלב מופיע אצל כל אחד בצורה שונה בהתאם למה שהוא חווה, לגיל שלו, לסוג מערכת היחסים עם המתעלל ולאם זה היה ארוע חד-פעמי או משהו שחזר על עצמו. לעיתים קרובות הפיצול הזה לא "מתאחה" ובסיטואציות שבהן אותו אדם יחווה פחד או כאב, גם אם הסיטואציה בהווה היא לא טראומטית, הוא אוטומטית יפצל את תשומת הלב שלו באותה צורה שבה הוא עשה בזמן הטראומה בעבר. למה? כי זה עבד פעם, עובדה, הוא שרד. התוצאה של זה היא שמי שהוא ואיך שהוא חווה את עצמו ואת העולם שמסביבו עובר דרך הפילטר של העבר שלו והחוויה הטראומטית חוזרת על עצמה.

בין אם אדם מודע או לא מודע לאופן שבו הוא מפצל את תשומת הלב שלו, פיצול זה ישפיע על כל האספקטים של חייו בהווה. זה כולל מאמץ קבוע שאותו אדם עושה כדי לא להרגיש אזור מסויים בגוף, חוסר תחושה כללית בכל הגוף, לחכות שמצבים "יגמרו / יעברו", ניסיון מאומץ קבוע של להיות אהוב או להיות בסדר, מצבי רוח "עקשנים" שקשה להרפות מהם או גם ניסיון להפוך את מה שקורה במציאות ללא אמיתי. אותו אדם יכול להתנהג בצורה ילדותית או חסרת אונים מול כעס של אדם אחר, הימנעות מסיטואציות אינטימיות, קור כלפי אנשים שהוא אוהב ללא סיבה מוצדקת, אמונה שהחיים כ"כ הרבה יותר קלים לאנשים אחרים, או להחביא ולהסתיר דברים, בעיקר כאלו שהוא אוהב או נהנה מהם כדי להגן על זה מאנשים אחרים.

מה שיטת גרינברג מלמדת?

שיטת גרינברג מלמדת אנשים שעברו התעללות להפסיק להשתמש בהווה ב"טריק" היחידי שעבד להם בעבר כילדים כדי לשרוד. בסדנאות או בסשנים האישיים משתמשים בסיטואציות מהעבר באופן כזה שמאפשר טרנספורמציה וע"י כך, מאפשרים לגוף להחלים את עצמו בצורה מלאה. ניתן להשתמש בלמידה של העלאת תשומת לב לגוף כדי להסכים לחוות סיטואציות של פחד וכאב מההיסטוריה, שפעם לא ניתן היה. ע"י כך, אדם שחווה התעללות בילדות יכול לגלות מחדש את הרצון הבסיסי לחיות בהווה במקום בתוך מאבק שלא נגמר עם העבר שלו.

ההתמקדות בתהליך כזה הוא על הלמידה של אדם להפסיק להתעסק בפרשנויות, הסברים והצורך להבין ולהפנות את תשומת הלב לגוף וע"י כך להחלים את המודעות שלהם לעצמם ולמציאות. אותו אדם לומד לזהות ולהפסיק דרכים אוטומטיות של תגובה למצבים מתוך הפילטר של ההסטוריה שלו ומאחד את תשומת הלב מהפיצול שיצר בעבר. כי הפיצול היה רלוונטי פעם, כילד, שהיה תלוי במבוגרים מסביבו כדי לשרוד והיום כמבוגר כבר אין לזה צורך אמיתי.

המטרה היא לא לעודד אף אחד להיות משהו מסויים אלא דווקא לחזק את האיכויות והיכולות האינדיוידואליות של כל אדם.

באמצעות תהליך למידה כזה אדם יוכל להחלים מסיטואציות טראומטיות בעבר ולהרוויח מחדש עצמאות ובריאות, הנאה בסיסית מהחיים ואחריות גדולה יותר לעצמם ולסביבה שלהם. אין משמעות גדולה לסיפור עצמו של מה שקרה לאדם בעבר ובין אם הוא זוכר את הפרטים או לא, מפני שהפוקוס בתהליך הוא על החוויה שהוא חווה היום בחייו ועל הלמידה לעצור את ההשפעה של העבר על ההווה. דרך תהליך כזה, חוויה של התעללות טראומטית בילדות יכולה להשתנות ולהפוך למשאלה לא מתפשרת לחופש אישי.

הצהרה

שיטת גרינברג היא מתודולוגיה של תשומת לב המלמדת דרך הרחבה והתמקדות של תשומת לב לגוף. הי לא מתיימרת לרפא, להיות רפואה אלטרנטיבית, מסאג' או כל שיטה אחרת העוזרת. היא אינה מיועדת לאנשים הסובלים ממצבים מסכני חיים כמו גם מחלות קשות הדורשות טיפול רפואי אינטנסיבי או טיפול פסיכיאטרי. בנוסף, שיטת גרינברג אינה תחליף לטיפול רפואי מכל סוג. לשיטה אין אידיאולוגיה או בסיסי מיסטי והיא אינה דורשת צורת חיים מסויימת.

האופציות לתהליכים בשיטת גרינברג הן: סדנאות או קבוצות שמתמקדות בנושא, תהליך אישי אחד על אחד

בשני הפורמטים לומדים להפוך את הטראומה למקור של כוח דרך מגע ותשומת לב לגוף.

ענבר בן-יהודה, מדריכה מוסמכת ומנחה מורשה בשיטת גרינברג 052-8964622
יערה נייגר, מדריכה מוסמכת בשיטת גרינברג 052-5672708

WWW.GRINBERMETHOD-ISRAEL.COM
WWW.GRINBERGMETHOD.COM