בבקשה תקשיב: חומר למחשבה עבור אלו שתומכים

ישנם זמנים, שבהם מי שעבר התעללות מרגיש אבוד ופשוט לא יודע לאן לפנות, ואיך להמשיך הלאה. כבן / בת הזוג שלו יכולה לתסכל אותנו אי הידיעה איך הכי טוב יהיה לעזור לה/לו או אפילו מה היא/הוא מצפים מאיתנו. עם המחשבה הזו בראש, נכתב חיבור זה, שאולי יוכל לעזור ולתת מעט רעיונות על מה הם היו אומרים לנו – אם הם רק היו מרשים לעצמם…

בבקשה תקשיב

כשאני מבקשת ממך להקשיב לי ואתה מתחיל לתת לי עצות, אתה כבר לא עושה מה שביקשתי.

כשאני מבקשת ממך להקשיב לי ואתה מתחיל לומר לי למה אני לא צריכה להרגיש ככה, אתה רומס את הרגשות שלי.

כשאני מבקשת ממך להקשיב לי, ואתה מרגיש שאתה חייב לעשות משהו, כדי לפתור את הבעיה שלי, אתה מכשיל אותי, עד כמה שזה אולי נשמע לך מוזר.

הקשב! כל מה שביקשתי הוא שתקשיב לי. לא ביקשתי שתדבר או תעשה – רק שתקשיב לי.

עצות הן זולות, תמורת 5 שקלים אני יכולה לקבל באותו עיתון את ורדה רזיאל ז'קונט, ואת דניאלה, ואני יכולה לפעול למען עצמי. אני לא חסרת אונים. אולי מעט חלשה והססנית, אבל לא חסרת אונים.

כשאתה עושה משהו עבורי, שאני יכולה וצריכה לעשות אותו למען עצמי, אתה מזין את הפחד שלי ואת חוסר הבטחון שלי בעצמי. אבל כשאתה מקבל כעובדה פשוטה שאני באמת מרגישה את מה שאני מרגישה וחווה, לא משנה עד כמה לא הגיוני זה נשמע לך, אז אני יכולה להפסיק לנסות לשכנע אותך בנכונות של ההרגשות שלי, ולהתפנות לעסוק במה שעומד מאחורי התחושות הלא הגיוניות האלה.

וכשזה נהיה ברור, התשובות הן ברורות מאליהן ואני לא זקוקה לעצות. תחושות לא הגיוניות מקבלות הגיון כשאנחנו מבינים מה עומד מאחוריהן.

אולי זו הסיבה, שלפעמים תפילות אישיות עובדות עבור אנשים מסוימים.

כי אלוהים לא מדבר, ולא נותן עצות או מנסה לתקן דברים. הוא רק מקשיב ונותן לנו לעבוד על הדברים עם עצמנו.

אז בבקשה, הקשב ופשוט נסה לשמוע אותנו.

ואם אתה רוצה לדבר, חכה שניה, לתורך – ואז, אני אקשיב לך.

המאמר תורגם על ידי דניאל מאתר זה:
http://www.aruk.co.uk/partners/there_are_times_when_a_survivor_.htm

 


תגובות

בבקשה תקשיב: חומר למחשבה עבור אלו שתומכים — 8 תגובות

    • הי עדן,

      לאנשים לוקח לעתים שנים עד שהם בשלים לפנות לטיפול ואני לא בטוחה שכולם פונים.

      התגובות של הסובבים תמיד, ללא קשר לטיפול, יש להן תפקיד קריטי בהתמודדות של מי שנפגעו, לטוב ולרע.

      • היי אילנה
        תודה שהגבת לי.. ובאמת צריך בשלות מסוימת כדי ללכת לטיפול.
        השאלה מה קורה עד אז ? כרגע יש לי משהיא שנפגעה מינית מאחיה.. (חניכה שלי מס' שנים) היא מתקשרת אלי בתדירות של כל כמה שעות, בוכה המון, שותקת, מדוכאת.. וכו' אני שם בשבילה מקשיבה, לשתיקות, לבכי, לחצאי משפטים מתעניינת בעדינות מרגישה את הכאב חוסר האונים ותחושת האבדון שעולה שם..ו… ומה הלאה?
        היא שואלת אותי מה עושים? שוב ושוב. עניתי שכדאי ללכת לטיפול נתתי מספרי חירום וכו'
        והצעתי לסייע אבל היא לא באמת עושה עם זה משהו..אני מבינה שקשה לה
        השאלה מה הלאה?
        אשמח לקבל את תשובתך תודה לך..עדן

        • הי עדן,

          נשמע לא פשוט בכלל. האם היא מתחת לגיל 18? האם היא עדיין גרה באותו בית עם האח הפוגע? התשובות לשאלות האלה יעזרו לכוון אותך באופן יותר מדויק.

          • אילנה תודה רבה לך על התגובות ..גם ל"מקשיבים" חשוב שיהי מי שיקשיב..:) ויכוון בעיקר.

            היא בת 20 או 21 משהו כזה, היתה חניכה שלי בגיל 18.
            היא מתגוררת עדיין באותה דירה בה עבדתי. עם אחיה היא נפגשה בשבת חופשית אחת ואז התרחשה הפגיעה לפני כשבועיים. (איני יודעת אם זו הפעם הראשונה או שהיו פגיעות נוספות)
            אגב אחיה בגיל 17 ..לערך ( שזה גם נשמע מוזר…) והיא ממש חוששת לדבר על זה של יעצרו אותו וכו' אין לה כוחות להתמודד מול החוק, על כל המשתמע מכך והיא חוששת מתגובת המשפחה, בעקבות המורכבות הרבה הקיימת שם ממילא.
            אני משערת שהעובדה שכרגע איני משמשת כצוות ורחוקה מהאיזור בו היא מתגוררת גם מבחינה גאוגרפית אפשרה לה לשתף אותי.. היות שכזכור לי היו מעשים בעבר שיכולים להתפרש כפגיעה עצמית..והיא כמובן לא שיתפה אז בסודותיה…
            בזמנו דיווחתי לממונים מאז איני יודעת מה נעשה בעניין כאמור עד לשיחת הטלפון שלה..

            מקווה שהטבתי להסביר..מחכה לתשובתך..

          • היא לא קטינה לכן היא לא במסגרת חוק חובת דיווח. כלומר אף אחד לא יתחיל הליכים אם היא לא מגישה תלונה בעצמה. זה לפחות עד כמה שידוע לי.
            בכל אופן היא ממשיכה להיפגע גם היום ומכאן המצוקה הגדולה. נראה שקשה לה מאוד לסרב לו ולהתנגד ואולי הפתרון היחיד כרגע הוא לעודד אותה לשמור מרחק ממנו בכל מחיר, לא להימצא איתו לבד בשום אופן אם היא חייבת לפגוש אותו בנסיבות משפחתיות.
            ייתכן ויש בבית בנות צעירות יותר שהוא מהווה סכנה עוברן ועל זה צריך לתת את הדעת.
            טיפול כמובן יעזור מאוד כדי לחזק אותה ולתת לה לגיטימציה לסרב לו, לשמור על עצמה.
            תמשיכי לעודד אותה, שאלי אותה על אחיות קטנות ועל בנות אחרות בתוך המשפחה שהוא עלול לפגוע בהן, אולי זה יעזור לה להבין שהשתיקה משרתת רק אותו.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.