על פי Trust and Unconditional Love
מאת Tenna M. Perry, שורדת התעללות מינית בילדות

אמון הוא דבר יקר שאני מאמינה שלשורדים רבים יש סוגיות כבדות משקל סביבו. ילד בוטח באופן אינסטינקטיבי וכשמתעללים בו הוא מאבד את היכולת הזו. זה נכון במיוחד כאשר המתעלל הוא קרוב משפחה קרוב, כמו אב, אם, אח, סבתא או סבא. המונח של אהבה בלתי מותנית זר להם כמו טקסט שנכתב בלטינית עתיקה או יוונית. כל כך הרבה פעמים התעללות ומין הם הסימנים היחידים של "אהבה" שהקורבן מכיר. שורדי התעללות מינית מתקשים לקבל את הרעיון שאהבה היא דבר שונה לחלוטין ממין. דרוש רצון רב מצד השורד ואדם חזק וסבלני לצידו, כדי להוכיח ששני הדברים האלה יכולים אכן להיות נפרדים.

בפעם הראשונה בחיי אני יודעת מהי אהבה בלתי מותנית. אני יודעת מה זה להיות בצד המקבל ומבינה כמה זה נדיר ויקר.

רוב האנשים מקבלים סוג כזה של אהבה ממשפחת המקור שלהם. אני אומצתי כך שאני לא יכולה לתבוע אותה מהוריי הביולוגיים. אמי המאמצת הצמידה תווית מחיר על כל מחשבה, פעולה או רגש. כל דבר שהיא נתנה, באה בצדו ציפייה שאתן משהו בתמורה, גם אם התמורה נדרשה אחרי עשרים שנה. באשר לאבי המאמץ, הוא הוזכר בכמה מאמרים שכתבתי על התעללות מינית.

ההתנסות הראשונה שלי עם אהבה בלתי מותנית החלה בשנות העשרים המאוחרות שלי. באותו זמן פגשתי, התאהבתי ונישאתי לבעלי. לקח כמה שנים של נתינה מצידו כדי לגרום לי להבין שהוא לא הולך לשום מקום. למרות מוות, ילדים, כסף, עבודות, מחלות, מראה, שינויים במצב הרוח שלי או כל דבר אחר, הוא שם בשבילי. הוא לא שופט או מגנה אותי. הוא תומך בי בהחלטותיי גם אם הוא לא תמיד מסכים איתן. בגלל האהבה הזו למדתי איך להשיב אהבה. להיות מסוגלת לחבק, לנשק ולהגיד לו ולילדינו כמה אני אוהבת אותם. הוא הסיבה שבגללה אני יכולה להגיד לחבריי הוותיקים שאני אוהבת אותם גם. הוא לימד אותי כל כך הרבה דברים על החיים. הוא לימד אותי שיכולה להיות שמחה, צחוק ויש בחיים יותר מאשר הניסיון לשרוד את היום.

הדרך לקבלתה של האהבה הזו היתה ארוכה וקשה. אני אדם פתוח ומוכנה לדבר כל היום עם זרים ויש לי כמה חברים קרובים קרוב לעשרים שנה. אני מסוגלת לדבר על מה שעברתי ולנסות לעזור לאחרים אבל אני לא אתערב אישית במקום שבו אני יכולה להיפגע מבחינה רגשית. אני שומרת על חיץ ביני לבין אחרים שרק מי שבאמת מתמיד יכול לבקע.

לקח לי שנים לבטוח בבעלי לגמרי. מוקדם במערכת היחסים שלנו הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אבל אני לא יכולתי להגיד לו את אותו דבר חזרה. כמעט שנה וחצי חלפו לפני שיכולתי לומר לו את שלוש המלים הפשוטות האלה וכל הזמן הכנתי את עצמי ללגלוג וצחוק מצידו אחרי. התגובה של בעלי לשעבר אחרי שאמרתי לו שאני אוהבת אותו בפעם הראשונה היתה להגיד לי "בטח שאת אוהבת אותי" ואז להסתובב ולצחוק עלי עם החברים שלו מאוחר יותר. התגובה של אמא שלי עד קרוב למותה היתה "תפסיקי עם זה, את יודעת שאני לא מאמינה בכל הדברים המתקתקים האלה ובחיבוקים". בגללה הילדים שלי לא עוברים יום בלי שאני אומרת להם כמה פעמים שאני אוהבת אותם ובלי שאני מחבקת אותם לא רק לפני השינה.

במהלך השנים למדתי שאני יכולה לסרב למין עם בעלי ולא להיענש, להיות מושפלת או נזופה. הוא לימד אותי גם שהצרכים שלי חשובים כמו אלה שלו. אני מאמינה שזה היה אחד השיעורים הקשים ביותר בשבילי. בעקבות היחסים עם המתעללים והגישה הנרקיסיסטית של בעלי הראשון, נשתל היטב בראשי הרעיון שאין לי רצונות או תשוקות. באמת האמנתי שמשהו לא בסדר אצלי אם אני לא מרוצה עם מה שאני מקבלת או ממה שמציעים לי.

אם יש לכם מספיק מזל למצוא אהבה מסוג זה, הוקירו אותה. טפחו אותה ותנו לה לגדול. החזירו ממנה לאותו אדם ולעולם אל תניחו לה ללכת.

המאמר תורגם על ידי אילנה מהאתר הבא:
http://www.suite101.com/article.cfm/child_sexual_abuse/49498