אם אתם שוקלים פנייה למשטרה, וודאו שאתם עושים זאת למען עצמכם ולא ככניעה ללחץ של הסביבה. פנייה למשטרה היא לא פעם תהליך קשה וטראומטי, לכן חשוב שהאדם המתלונן יהיה משוכנע שזה משהו שהוא עושה למען עצמו, כדי להראות שהוא לא מתכוון לשתוק על מה שנעשה לו והוא ייחשף בפני רשויות החוק על מנת לחשוף גם את התוקף. בכך הוא גורם לכך שיהיה לתוקף תיק במשטרה והוא ייחקר כחשוד בביצוע תקיפה מינית.

למשטרה מומלץ לגשת עם מתנדב/ת ממרכז הסיוע הקרוב למקום מגורייך או במקום ביצוע התקיפה. חיוג ל1202 – הוא התחלה טובה של בירורים בעניין התלונה.

מרכז הסיוע ייצור קשר עם תחנת המשטרה הרלוונטית ויוודא שמצויה במקום חוקרת (אם יש העדפה להחקר על ידי שוטרת) או חוקר המתמחים או יקבע איתם ואיתך מועד נוח לביצוע החקירה. לא פעם מגיעים אנשים לתחנה ומחכים שם זמן רב לחוקר מתאים, רצוי לחסוך חוויה זו מעצמכם.

זכרו שבתלונות מסוג זה אינכם התובעים כי אם מדינת ישראל, שכן מדובר בתיק פלילי. התוקף עבר על חוק של המדינה ואילו אתם משמשים כעדים בתיק זה. המשטרה תפקידה לאסוף ראיות מספיקות דרך העדות שלכם כדי שהפרקליטות, שאליה עובר התיק לאחר מכן במידה ויש די ראיות, תוכל לנסות להוכיח את אשמת התוקף בבית משפט. תיקים שאין בהם די ראיות נסגרים שכן הפרקליטות מגיעה למסקנה כי אין היא יכולה להוכיח את אשמת התוקף (שהוא בגדר חשוד בלבד בעיניהם). ניתן לערער על מצב עניינים זה ופרטים על כך ויתר הדקויות שבהליך הפלילי מומלץ לקבל ממרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הקרוב למקום מגוריכם.

עליכם לדעת כשאתם מתחילים את ההליך הפלילי, שתקיפה מינית על סוגיה השונים קשה להוכחה. היו מוכנים לתוצאה שנופלת מההרגשה האישית שלכם באשר לעונש המגיע לתוקף. ואם אחרי כל זה אתם רוצים להמשיך בהליך הגשת התלונה, שיהיה בהמון הצלחה.

יצירת קשר עם המשטרה – למה לצפות ?

אכן, במקרה של תקיפה מינית יש ליצור קשר עם התחנה שבאזורה בוצעה התקיפה המינית. הנחייה זו תופסת גם לגבי רוב העבירות שמופיעות בחוק.

ככלל, תחנה שבאזורה בוצעה העבירה, תטפל בחקירה.

ככלל, קיימות היום במחלקי החקירות חוליות שמטפלות בעבירות תקיפה מינית והן אלה שתטפלנה בתלונה. כשבחורה תגיע להתלונן תטפל בה ברוב המקרים חוקרת ולא חוקר על מנת שתוכל להתבטא בחופשיות, התלונה תילקח בחדר צדדי על מנת לשמור על פרטיות ועל חשיפה מינימלית.

במעמד גביית העדות תוכל לשהות יחד עם המתלוננת נציגה של המרכז לנפגעות אונס, זאת אם הנפגעת תבקש והדבר יאושר ע"י החוקר או הקצינים הממונים. יש לזכור שזו לא חובה ואם הדבר פוגע או עלול לפגוע בחקירה אין חובה להיעתר לבקשה כזו. כמו כן זו יכולה להיות גם נוכחות של מישהו קרוב אם יאושר.

אם האירוע טרי תילקח המתלוננת למה שקרוי בדיקת "חיים" בבית חולים או במכון הפתולוגי באבו-כביר על מנת לדגום סימני זרע או דם שיסייעו לקשור חשוד פוטנציאלי למיוחס לו. אומנם כל הסיטואציה לא נעימה כלל בייחוד אחרי אירוע טראומטי, אך צריך לנסות לנשוך שפתיים ולעבור את זה כי לכך יש חשיבות עליונה.

בנוסף, בהרבה מקרים טריים, קורה שנפגעת או נפגע מתקלחים אחרי התקיפה כי הם מזועזעים ומרגישים מלוכלכים. עובדה זו פוגעת קשה באיסוף הראיות ואחר כך בחקירה, לכן למרות ההרגשה הנוראית אסור בשום אופן להתקלח ולהחליף בגדים או לכבס אותם. אם כן מחליפים לבוש, להכניס הבגד המלוכלך לשקית ולהעביר למשטרה.

השאלות שישאלו הן לא קלות כלל. צריך לזכור שתפקידה של המשטרה הוא לחשוף את האמת ולא לנקוט צד כך שהשאלות הן קשות, באות לברר את כל הפרטים ולחשוף את מה שקרה. גם אם הנפגעת או הנפגע חשים כביכול שלא מאמינים להם עליהם להבין שהחוקר/ת עושים את עבודתם ועליהם לבדוק הכל ומכל זווית.

כל פרט גם אם הוא לא נראה חשוב, יש לומר אותו כי הנייר סובל הכל וכל דבר יכול להיות רלוונטי גם אם לכאורה זה לא נראה כך. זה המקום גם להזכיר כי על כל מתלונן או עד לומר את האמת ורק את האמת, לא להוסיף ולא לגרוע ובטח ובטח שלא להתלונן תלונות שקריות כי בסופו של דבר האמת תתגלה. לגבי תביעה, הרי שבתום איסוף החומר החקירתי וסיכומו במידה ויהיו ראיות טובות לכתב אישום יועבר החומר לפרקליטות כדי שהיא תכין כתב אישום כנגד החשוד, בין אם הוא במעצר ובין שלא. מכיוון שמדובר בעבירה מסוג פשע אז גם אם חומר הראיות לא יספיק לכתב אישום, רק הפרקליטות רשאית לקבוע שהתיק ייגנז ומאיזו סיבה.

במידה ומוגש כתב אישום והחשוד מודה אז לא ינוהל שלב הוכחות והמתלוננת לא תצטרך להגיע לבית המשפט לעדות. אם החשוד כופר ומנוהל שלב הוכחות אזי כל צד יציג את הראיות שלו וגם המתלוננת תאלץ להגיע ולהעיד על האירוע.