אונס בדייט – מיתוסים נפוצים

מיתוס:

אונס הוא מאורע נדיר. "לי זה לעולם לא יקרה".

מציאות:

בארה"ב, בכל 6 דקות מתרחש אונס. 1 מכל 4 נשים ו- 1 מכל 8 גברים יפגע מינית או יאנס בתקופת חייו. בארה"ב, ישנו הממוצע הגבוה ביותר, בין מדינות שמפרסמות נתונים סטטיסטיים מעין אלה –  פי 13 מאנגליה, ופי 20 מיפן. כל 21 שעות בכל קולג' בארה"ב מתרחש אונס.

מיתוס:

רק נשים צעירות, יפהפיות, בחצאית מיני קצרצרה, עם "מוניטין", נאנסות.

מציאות:

אנסים בוחרים את הקורבנות שלהם, עפ"י מידת פגיעותם ונגישותם, מבלי להתייחס להופעה חיצונית או מוניטין. נפגעים צעירים כמו גם מבוגרים, רווקים, רווקות, נשואים ונשואות, עשירים או ממעמד תחתון, נשים וגברים כאחד. גיל מדווחים על תקיפה מינית נע בין 6 שבועות ל- 93 שנה. חשוב לציין, אם זאת, שנשים בקבוצת הגיל של 16-24, נמצאות בסיכון רב יותר להיאנס מכל קבוצת גיל אחרת. לנשים, ישנה הזכות להתלבש בכל דרך שיחפצו. זוהי הבחירה של האנס לבצע את התקיפה המינית.

מיתוס:

ישנה סבירות גבוהה יותר שהאנס יהיה זר מוחלט, חבוש במסכה, שיקפוץ בלילה חשוך מהשיחים, מאשר סטודנט נאה, או בחור מבוסס בעל השכלה אקדמאית.

מציאות:

85% מהתוקפים מכירים את הנפגע היכרות מוקדמת. 35%  מהתקיפות המיניות מתרחשות בתוך המשפחה. קיימת הערכה שגילוי עריות מתרחש ב- 1 מתוך כל 12 משפחות. מרבית האנסים הינם אנשים רגילים, ללא היסטוריה של מחלות נפש.

מיתוס:

אונס הוא אקט של מיניות ותשוקה. לדוגמא: גבר מתוסכל מינית שרואה אישה נאה ומושכת ולא מצליח לשלוט בעצמו.

מציאות:

90% ממקרי האונס מתוכננים. האנס תכנן לקיים יחסי מין עם אישה מסוימת, בהסכמתה, או ללא הסכמתה. אונס הוא פשע של אלימות, שעושה שימוש במין כנשק של כוח ושליטה. אונס ממוצע אורכו בין שעתיים לארבע שעות.

מיתוס:

אין זו אשמתך, אם אילצת מישהי לקיים יחסי מין כאשר אתה שיכור.

מציאות:

גם אם אתה שיכור, עדיין יש לך את מלוא האחריות על מעשיך, בדיוק כמו בנהיגה במצב של שכרות. זה לעולם איננו מעשה תקין, לכפות על אדם אחר קיום יחסי מין. יותר מזה, אדם שנמצא כרגע תחת השפעת סמים או אלכוהול איננו במצב בו הוא יכול לתת הסכמתו לדבר. (ב- 90% מכלל מקרי האונס בפגישה מעורבים אלכוהול / סמים).

מיתוס:

אם מישהי באמת רוצה, היא יכולה למנוע את האונס.

מציאות:

ב- 85% ממקרי האונס מעורב גם כוח פיזי. ב- 87% מהמקרים התוקף נושא נשק כלשהו או שמאיים להרוג את הנפגע. 20%   ממקרי האונס מסתיימים במוות או בנזק תמידי לגוף.

מיתוס:

נשים רבות אומרות "לא" אבל בעצם מתכוונות ל- "כן".

מציאות:

אם מישהו אומר "לא" יש לכבד את ה- "לא" שלו. אין דבר כזה "נקודת האל חזור", או "לא מסוגל להפסיק עכשיו". אם בכל נקודה שהיא בזמן אדם אומר "לא", אתה חייב להפסיק. אם מישהו אומר לך להפסיק, יכול להיות שהוא מרגיש לא נוח, מכל מיני סיבות, אחת מהן יכולה להיות אפילו שהוא הותקף בעבר.

מיתוס:

לעיתים קרובות נשים משקרות וממציאות את האונס כמעשה נקמה באדם אחר.

מציאות:

מהנתונים של ה- FBI עולה שרק 1-2% מהדיווחים על אונס הם שקריים. זהו אחוז הזהה לתלונות שווא על פשעים רבים אחרים. בנוסף לכך, רק 1 מתוך 10 עד 12 מקרי אונס מדווחים, ורק במקרה אחד מתוך כל 100 מקרים מוגשת תביעה.

מיתוס:

גברים אמיתיים לא נאנסים. ואם גבר כן נאנס, האנס בוודאי היה הומוסקסואל.

מציאות:

אונס בין שני אנשים מאותו מין מתרחש, אבל מעריכים שפחות מ- 1% מהגברים מדווחים על האונס.96% מהאנסים הינם הטרוסקסואליים ורק 4% מהתוקפים הינם הומוסקסואליים. תקיפה מינית בין גברים, מעצם אופייה, מעורבת בהרבה כוח ואלימות פיזית, לעומת תקיפת נשים על ידי גברים. כמו כן, במרבית המקרים ישנו יותר מתוקף אחד ומעורבות של כלי נשק כלשהוא.

מיתוס:

אונס הוא באשמתו ואחריותו של הנתקף אם נרדם, היה שתוי או הזמין את התוקף לחדרו הפרטי.

מציאות:

אף אחד לא מזמין לעצמו אונס. האמן לנפגע. יכול להיות שהוא נדבק במחלת מין או איידס, כתוצאה מהתקיפה, או אף נכנסה להריון. ככל הנראה הוא חווה חוויות של חוסר אמון, בלבול, האשמה עצמית ובושה וזקוק לעזרה.

המאמר תורגם על ידי דניאל מאתר זה:
http://www.campusoutreachservices.com/myths.htm


השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.