השלכותיה של תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD) על מערכות יחסים.

שורדי טראומה שסובלים מ-PTSD חווים לעתים קרובות בעיות ביחסים אינטימיים ויחסיהם עם בני המשפחה. חלק מהסימפטומים של PTSD מפריעים במתן אמון, אפשרות לקרבה רגשית, תקשורת, יכולת לעמוד על שלך ופתרון בעיות.

נפוצות התגובות הבאות:

אובדן עניין בפעילויות חברתיות או מיניות, הרגשה של ריחוק מאחרים כמו העדר יכולת להרגיש. בני משפחה וחברים עלולים להרגיש פגועים ואף כועסים, מרוחקים מהשורד.

עצבנות, תמיד על המשמר, חוסר שלווה ועוררות יתר, מודאג וחרד – כל אלו עלולים לגרום לכך שהשורד לא יהיה מסוגל להירגע, להיות בחברה או להיות במערכת יחסים אינטימית בלי להיות מתוח או תובעני. המקורבים אליו עלולים להרגיש לחץ כלפיהם, מתוחים ותחת השליטה של השורד כתוצאה מכך.

קשיים להירדם או להמשיך לישון וסיוטים חמורים מונעים הן מהשורד והן מבן הזוג שלו שינה מספקת ובכך מקשים על שינה ביחד.

זיכרונות של טראומה, טריגרים, תזכורות או פלאשבקים יחד עם הניסיונות להימנע מזיכרונות כאלה או תזכורות, יכולים להפוך את החיים עם השורד לדומים לחיים בשדה קרב, חיים באיום מתמיד של סכנה מעורפלת אך איומה. חיים עם אדם שסובל מPTSD- לא יגרמו באופן אוטומטי לPTSD- אך הם יכולים לייצר טראומטיזציה משנית, שהיא כמעט כמו לחיות עם PTSD.

לחיות מחדש את הזיכרונות הטראומטיים, הימנעות מתזכורות של הטראומה ומאבקים עם פחד וכעס מפריעים בצורה חמורה ליכולת של השורד להתרכז, להקשיב לאורך זמן ולהחליט החלטות משותפות. בעקבות זאת בעיות לא נפתרות זמן רב. המקורבים עלולים להרגיש שדיאלוג או שיתוף אינם אפשריים.

שורדים של סוגים שונים של התעללות פיזית, מינית, אונס, אלימות במשפחה, קרב, טרור, רצח עם, עינויים, חטיפה או היותם אסירי מלחמה, מדווחים על הרגשה של אימה ופחד מתמשכת, פגיעות וחווית בגידה.

תחושות אלו מפריעות למערכות יחסים:

להרגיש קרבה ואינטימיות מינית יכול להתפרש כדבר מה מסוכן, כחוסר זהירות בשל טראומות קודמות, למרות שהשורד מרגיש קשר חזק של אהבה או חברות במערכת היחסים הנוכחית.

חשיפה לזעם ואלימות גורמים לשורד להיאבק בנטיות של עצמו לכעס עז ודחפים. דחפים אלו באים לידי שליטה דרך הימנעות מקרבה או על ידי אימוץ גישה של ביקורתיות ואי שביעות רצון מאנשים הקרובים אליו, בכלל זה חברים. מערכות יחסים אינטימיות עלולות לכלול תקופות של אלימות מילולית ופיזית.

שורדים עשויים לפתח תלות יתרה או נטייה לגונן יתר על המידה על בני זוג, בני משפחה, חברים או אנשי תמיכה (כגון ספקי שירותים בריאותיים ומטפלים).

שימוש באלכוהול וסמים כאמצעי להתמודד עם PTSD, עלול להרוס אינטימיות או חברות.

בשבועות או בחודשים הראשונים לאחר האירוע הטראומטי, השורד צפוי להרגיש תחושות בלתי צפויות של כעס, ניתוק או חרדה במערכות יחסים אינטימיות, במסגרת המשפחה או עם חברים. הרוב מסוגלים להחזיר את מערכות היחסים שלהם למצבן הקודם, אך 5-10% מאלו שמפתחים PTSD חווים קשיים מתמשכים במערכות יחסים ואינטימיות.

עם כל זאת, שורדים רבים אינם חווים PTSD ומשפחות וזוגות רבים, כמו גם חברים של הסובלים מ-PTSD לא מתנסים בבעיות חמורות במערכת היחסים.

מערכת יחסים מוצלחת דורשת:

יצירת רשת תמיכה אישית להתמודד עם הPTSD- בעוד שמשמרים או משקמים מערכות יחסים במסירות, התמדה ועבודה קשה.

התחלקות ברגשות בפתיחות וכנות, בגישה של כבוד ורחמים.

תרגול מתמשך של פתרון בעיות ותקשורת הדדית.

להרבות בגישה משועשעת, ספונטנית, רגועה, הנאה מדברים ביחד.

עבור שורדי טראומה רבים, מערכות יחסים אינטימיות, יחסים עם המשפחה והחברים הן בעלות ערך רב. הן מספקות תחושת ביחד ושייכות כאנטי תזה לניתוק, הערכה עצמית מחוזקת כאנטי תזה לדיכאון ואשמה, הזדמנות לעשות תרומה חיובית ולהפחית רגשות של כשלון וריחוק ותמיכה מעשית ורגשית בעת התמודדות עם מתחי החיים.

כמו בכל הפרעה פסיכולוגית, ובעיקר כאלה הפוגעות בתפקוד החברתי, הפסיכולוגי או הרגשי, הכי טוב למצוא מטפל המתמחה בטיפול בשני התחומים (זוגיות ומשפחה ו-PTSD).

סוגים של טיפול שעזרו לשורדים לשפר את מערכות היחסים שלהם –

• טיפול זוגי או קבוצתי הממוקד ב-PTSD;
• למידה של שליטה בכעס ומתח ותרגול אסרטיביות;
• תרגול תקשורת בתוך מערכת זוגית, הן במסגרת קבוצתית והן פרטנית;
• טיפול משפחתי ולמידה של מיומנויות משפחתיות;

 

המאמר תורגם על ידי אילנה מאתר זה:
http://vip.terrashare.com/ptsd1.html