בשנת 1989 התחלנו לעבוד עם נשים שעברו התעללות מינית בקבוצות תמיכה קטנות. שורדי התעללות מינית חשים לעתים קרובות מבודדים ומאמינים שהם היחידים שעברו טראומה מסוג זה, היחידים שחווים את ההזנחה, אובדן האמון והפגיעה בהערכה העצמית הקשורים אליה. שורדים רבים מתמודדים עם סימפטומים של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה ויש להם קושי בקיום מערכות יחסים אישיות מתמשכות. במפגש של נשים בקבוצות מובנות, שהסודיות בהן מובטחת ושיש בהן אוירה תומכת, אנו עוזרות להן "לנרמל" את החוויות שלהן ואת התגובות הפוסט-טראומטיות ולזרז את ההתקדמות שלהן בטיפול הפרטני. גורמים המשפיעים על רגשות ועל הדימוי העצמי הם נושאים החוזרים שוב ושוב בדיונים בקבוצות של שורדים.

תהליך ההחלמה

כמטפלות, הקשבנו ולמדנו מעשרות נשים שהתקשרו או נפגשו איתנו לצורך התייעצות, שבילו שעות רבות, קשות וכואבות במפגשים טיפוליים. שוב ושוב חשנו תדהמה נוכח העקביות ועומק המחויבות של נשים אלה למשימה של ללכת מעבר לחוויית הקורבן – אל תחושת השלמות, היכולת והחוזק. נשים אלה היו מסורות לעבודה האישית שלהן, שעה שהיוו גם מקור לכוח ועידוד אחת לשנייה בקבוצה.

כמו עם צורות אחרות של התפתחות אישית, תהליך ההחלמה מופיע לאורך רצף. השלבים אינם צעדים נפרדים ומובחנים, אלא יותר תנועה הדרגתית קדימה ואחורה לעבר השלמות העצמית. תארו לעצמכם את הנסיגה וההתקדמות של הגאות והשפל בשפת הים. התנועה היא עדינה, השינוי הוא הדרגתי. אך זהו מצב של תנועה מתמדת.

קבוצות הן כלי טיפולי רב עוצמה לשורדי התעללות מינית. הן מספקות הזדמנות להחלמה והתפתחות של מודעות עצמית בהקשר של מערכות יחסים, החיונית להחלמה. המשימה של הקבוצה היא לאפשר זיהוי והבנה של הסימפטומים הפוסט-טראומטיים; התפתחות של האני הבסיסי; סוציאליזציה; מקום לתרגול של רגשות, מחשבות והתנהגויות חדשות. בנוסף, ההשפעה ומתן התוקף על ידי חברות קבוצה שיש להן התנסויות חיים דומות ויכולת אמיתית "לדעת איך זה היה באמת" הם תהליכים משחררים ותורמים להחלמה. לא עוד מבודדים ו- "שונים", חברי הקבוצה מתקבצים
סביב הסוד והבושה המשותפים שלהם.

הצבת מטרות

אנו מתחילות את הקבוצות על ידי כך שאנו עוזרות למשתתפות לפתח מטרות להתמקד בהן כשהן עובדות בתוך הקבוצה. התהליך מנוהל בצורה דיסקרטית ותומכת באופן הבא: כל אחת כותבת על התחומים שמטרידים אותה על פתק. לאחר מכן, הפתקים אלה נאספים ומחולקים מחדש, כך שכל החברות קוראות סוגייה אנונימית של משתתפת כלשהי. צעד ראשוני זה מאפשר לחברות הקבוצה לשתף בחוויות האישיות שלהן מבלי לעמוד מול החרדה של חשיפה אישית ישירה. תוך כדי הדיון הקבוצתי, חברות הקבוצה מתקדמות לעבר קונצנזוס באשר למטרות הקבוצה. מטרות שיש לגביהן הסכמה והן משותפות לכמה חברות בקבוצה מקבלות משנה תוקף וקובעות את תוכנית העבודה הטיפולית של הקבוצה. בעקבות התרגיל, ראינו כי חברות הקבוצה חוות הקלה מיידית והקלה בהרגשת הבידוד.

בין הכללים של משפחות שבהן מתרחשת התעללות אנו נתקלות בכללי ה- "אל תדברי", "אל תסמכי על אף אחד" ו- "אל תרגישי". ככל שהשורדות מיטיבות להגדיר את מטרות ההחלמה האישיות שלהן, מתחילים להופיע מוטיבים חוזרים שממשיכים ללוות את שלבי ההחלמה שלהן. אלו נכללים בתוך קטגוריות רחבות של הערכה עצמית, כוח וביטחון, אמון ואינטימיות ופיתוח היכולת להרגיש או להגדיל את הרפרטואר הרגשי. מוטיבים אלו מעצבים את הבסיס של חיי השורדים. התהליך של הטיפול הקבוצתי מאפשר לנשים לחוות מערכות יחסים אכפתיות, מעוררות מחשבה ומעניקות תוקף. דרך העברה ושיקוף של מערכות יחסים אלה, מושגת צמיחה אישית והתקדמות לעבר שלמות עצמית.

חוסר ערך ואשמה

תופעה טיפוסית אצל ילדים שגדלו במשפחות מתעללות מינית היא שהם חווים גם חסך רגשי, התעללות פיזית והזנחה. העדר של מערכות יחסים אכפתיות מסבך עוד את הראיה של השורד את עצמו ומחמיר בעיות בהתפתחות של הערכה עצמית ותחושה של ערך עצמי. כשהורים מתעללים בילד, הוא מקבל לרוב גם מעט מאוד טיפוח או משוב חיובי מההורה הלא מתעלל, שנוטה להיות נעדר רגשית ויש לו משאבים מעטים לעזור לילד. הבנת הדינמיקה הזו עוזרת לבנות את הביטחון של השורד ולפתח מיומנויות של דאגה לעצמו, החיונית להחלמה.

ההשפעות הפוסט-טראומטיות של התעללות מינית מעוותות את האמונות לגבי האופן בו העולם מגיב כלפי השורד והתפיסות שלהם של איך הם משתלבים בתוך משפחותיהם, המוסדות החברתיים השונים וסביבות העבודה. לשורדים רבים קשה להרגיש טוב לגבי עצמם, להחזיק בדימוי גוף חיובי ולקבל את המיניות שלהם. קשה להרגיש רגשות חיוביים לגבי עצמך כשכאב פיזי ובלבול רגשי שהם חלק מהתעללות מינית נגרמים לך כילד שאין לו עדיין תחושת עצמי חזקה. ההתנסויות של השורדים מלמדות אותם שהם לא יכולים לשלוט במה שקורה לגוף שלהם ואולי הם חשים שהגוף שלהם מלוכלך. רבים מהשורדים מנותקים מהרגשות שלהם כתוצאה מההתעללות. שורדים רבים מנותקים מהגוף שלהם כתוצאה מההתעללות. לעתים נראה שזו משימה בלתי אפשרית עבור שורדים להתחיל לתפוס את עצמם כבני אדם בריאים מבחינה מינית בשלבים מאוחרים יותר בחיים או אפילו להתמודד עם רגשות מיניים.

עלייה של הביטחון העצמי, העצמאות והדאגה לעצמם הם צעדים חיוניים כדי לשפר את ההערכה העצמית. רגשות של חוסר ערך ואשמה יש לבחון היטב בשורש שלהם ולאתגר אותם. להבין את השפעת ההתעללות על תחושת הערך העצמי ועל האופן שבו היא עיכבה את הגדילה במהלך שלבי ההתפתחות המתאימים, היא משימה חשובה לשורדים. משום כך, חינוך ורכישת ידע תיאורטי הם חיוניים כדי ששורדים יגיעו להבנה אמיתית של ההשלכות.

אשמה מתקיימת אצל שורדים לעתים קרובות בשל החוויה שלהם שהם כביכול השתתפו באופן פעיל בהתעללות המינית או אפשרו לה להתרחש. אולי הם חשים אשמה כי לא חשפו את ההתעללות או שנהנו מהתחושות הפיזיות שהן לעיתים חלק מהתגובה הטבעית של הגוף להתעללות מינית. שיתוף ברגשות הבושה בקבוצה מאפשר הזדהות עם אחרים כמו גם שחרור רגשי. חשיפה עוזרת להפיג רגשות של בושה שכרוכה בהתעללות. אם לא מפיגים רגשות אלה, אשמה והאשמה העצמית עלולות לגרום לשורד לחבל בעצמו ברגע שתופיע התקדמות.

חוסר אונים והעדר ביטחון פיזי

הדינמיקה של התעללות מינית בילדות דורשת מהקורבן להיכנע לתוקף. אדם חזק יותר מהילד, כופה עליו את רצונו. הילד מסתכל על אותו אדם באמון ורואה בו מודל לחיקוי למה שנורמלי ונכון ברמת ההתנהגות ותפיסת המציאות. גבולות ביחס לאני וביחס לעולם מחוץ לילד – מחוללים. הילד לא לומד לשלוט או לשמור על הגוף שלו. הוא אף פעם לא חווה תחושה של ביטחון פיזי, של היותו שמור מכל רע.

שורדים מבטאים חוויה זו לעתים קרובות על ידי כך שהם דואגים לאחרים יותר מאשר לעצמם: "אם אגיד לא למשהו שמישהו רוצה ממני, הוא יעזוב אותי" או "אני לא מסוגל לעמוד על שלי". לכן, להרגיש טוב עם להגיד "לא", להיות בשליטה על החיים – יכולים להיות מוטיבים שחוזרים על עצמם בקבוצה. עם הכניסה לקבוצה, שורדים דנים בחוויה של הנתינה שלהם במהלך חייהם וחשים שנתנו את כל מה שיכלו לתת. על כן הצורך ללמוד לתת חזרה לעצמם בצורה בטוחה, הופך להיות לאחד המוקדים של הטיפול.

גילוי תחושה ברורה של גבולות בחיים האישיים היא חוויה שמסופרת ונבחנת בקבוצה. חברי קבוצה אחרים תומכים ומעודדים התנהגויות של שינוי. פיתוח דרכים של הרגשה בטוחה ושל יעילות בתוך מערכות יחסים מוביל ליכולת להניח לעבר. ככל שהקבוצה נעה יחד לאורך התהליך הזה, האמון בקבוצה גדל. האדם מתחיל להרגיש שזה נכון לדאוג לעצמו. גבולות חיצוניים ופנימיים מוגדרים בתוך מערכות יחסים. אולי ההישג החשוב ביותר בקבוצה הוא היכולת המתפתחת של שורדים לבטוח בעצמם ובקולות הפנימיים שלהם.

העדר אמון ואינטימיות

שורדים מפתחים הגנות נגד העולם ובתוך מערכות יחסים שבהן הם חוו שוב ושוב חילול, נטישה והתעללות. להגנות חיוניות אלה יש לעתים קרובות השלכה משנית של מניעה או עיכוב האינטימיות. לכן ייתכן ויהיו לשורדים הרבה מערכות יחסים אינטנסיביות וקצרות או להיפך, הם עלולים לפתח נטייה לבידוד קיצוני ומוחלט. למרות ששורדים יכולים להשתוקק למערכות יחסים פיזיות ורגשיות נורמליות עם אחרים, הדפוסים ההגנתיים שלהם עלולים למנוע מהם אינטימיות כזאת.

בקבוצות טיפוליות, שורדים רבים זיהו כאחת המטרות שלהם את הרצון להיות פחות לבד. אחרי שהרגישו את עצמם כ- "חוצנים", שונים מכל האחרים בגלל ההתעללות שעברו והבושה, שורדים רוצים לשבור את הבידוד שלהם. עם זאת, הם עדיין אמביוולנטיים באשר לכמיהה שלהם לקירבה כתוצאה מניסיון של שנים במערכות יחסים כושלות. אולם בכך שהחליטו לקחת סיכון וליצור את הקשר הטמון בטיפול פרטני וקבוצתי, יש בכך אישור לזיהוי הצורך באחרים כאמצעי לעבר החלמה.

טיפול קבוצתי מאפשר לחוות מספר מערכות יחסים בדרך מבוקרת ומוגבלת, תוך חקירה עדינה וביטוי עצמי. יש הזדמנויות לנסות דפוסי חשיבה ורגשות חדשים, לבדוק התנהגויות שונות, תוך סיכון מופחת למתקפה או תגובת נגד חריפה. בקבוצה מאותגרים דפוסים מושרשים של הימנעות ובריחה מעימות. שורדים מתחילים להרגיש שהם מקבלים חיזוק בעת עשיית השינויים הללו ובונים אמון בסיסי בעצמם ובאחרים. המרכיב של הלמידה והלמידה ממודלים בטיפול קבוצתי מאפשר למשתתפים ללמוד זה מזה ולדמיין את התמיכה של הקבוצה כשהם בוחנים דפוסים חדשים ב- "חיים האמיתיים". חוויות חיוביות אלה מאפשרות הכללה מהקבוצה – למערכות יחסים ספציפיות ואז ממערכות יחסים ספציפיות – להקשר רחב יותר.

המקומות הקשים ביותר לפתח בהם אמון ואינטימיות הם חברויות קרובות ומערכות יחסים זוגיות הכוללות מין. לעתים קרובות, שורדי התעללות עושים פיצול בין העצמי הפרטי והציבורי. הם למדו להציג דמות שנועדה להגן על העצמי האמיתי מפגיעה ונטישה. הגנה זו, שהתפתחה כאמצעי הגנה, הופכת למחסום מפני קירבה בתהליך ההחלמה. קירבה אינטימית או קשר רגשי אינם אפשריים בעת קיומו של המחסום של העצמי המזויף. הסרת המסכה היא תהליך איטי של "בדיקה-שיתוף-בדיקה" שדרכו מתאפשרת חשיפה הדרגתית וכנה של חלקים של העצמי, תוך שימור תחושת הביטחון.

רגשות חזקים

מטפלים מכירים הפרעות דיסוציאטיביות ומנגנוני הגנה כמו הדחקה והכחשה, הנדרשים להתמודדות עם רגשות מציפים. ילדים שחווים סביבה בטוחה ואוהבת במידה סבירה לא צריכים להפריד בין הרגשות לחלקים הקוגניטיביים שלהם. אולם בהעדר סביבה כזאת, אנשים מפתחים את טכניקת הפיצול של החלק האינטלקטואלי שלהם מן הרגשות כתגובה לאיום חיצוני או פנימי לאני שלהם. בשל האפקטיביות הגבוהה של הדיסוציאציה, יש קושי לזהות ולדבר על מה שמרגישים. לעתים קרובות, שורדים מתארים את עצמם כ- "ראש מדבר היושב מעל זוג כתפיים", כשהם לא מודעים לכאב פיזי או לתגובות הרגשיות שלהם, לעתים אפילו שעות או שבועות אחרי החוויה עצמה.

בניית הקשרים בין החשיבה ליכולת להרגיש יכולה להוביל למשבר אצל הפרט: רגשות מתוארים לעתים קרובות כקרחון שמפשיר פתאום. העוצמות של עצב, אשמה, זעם, אבל, פחד או אכזבה הן שיטפון של תגובות פיזיולוגיות ורגשיות.

לתת לרגשות האלה להופיע היה מאיים מדיי לתחושת האני של השורד עד לאותו זמן. כמו כן, ברמה היסטורית, לעתים קרובות מאוד, ביטוי של רגשות גרר אחריו חוויות של נטישה או דחייה או לווה על ידי דחף של פגיעה עצמית. הקבוצה הטיפולית מספקת סביבה בטוחה שבה רגשות חזקים יכולים להיות מבוטאים ללא אובדן של ביטחון ואהבה. היכולת של שורדים אחרים להזדהות ולקבל את הרגשות החזקים, "מנרמלת" את החוויה של המשתתפים לגבי רגשותיהם. הביטוי של תכנים טעונים ביותר מאפשר לעשות עבודה הן במישור הקוגניטיבי והן הרגשי של חייהם. המפגש בין הראש לבין תחושות הבטן מקל על האינטגרציה.

ככל שההחלמה מתקדמת, רגשות שליליים וחזקים הופכים להיות פחות מאיימים. אחרי תקופה של ביטוי רגשי עוצמתי, מגיעים לרמה מתונה יותר. הרגשות מקבלים ביטוי ברגע שהם מופיעים ולא מושהים. יש פחות צורך להתאפק או לחסום חוויות. ההסתמכות על דיסוציאציה מתחלפת באסטרטגיות מתאימות יותר לחיים בהווה. שליטה ברגשות חזקים מאפשרת אינטימיות גדולה יותר והיתקשרות לאחרים.

החלמה מהתעללות מינית בילדות היא תהליך של הבאה לחזית של אותם חלקים של העצמי שניזוקו על ידי ההתעללות, ההזנחה והחסך. המטלות של תהליך ההחלמה מגיעות לשלמות ככל שהשורדים רוכשים יותר שליטה בחייהם האישיים והרגשיים, מבססים גבולות בקשרים בתוך מערכות יחסים עם אחרים ויכולים להרגיש יותר חיים. טיפול קבוצתי מספק סביבה בטוחה ותומכת שבתוכה שורדים בכל שלבי ההחלמה יכולים ללמוד אחד מהשני ולעזור אחד לשני.

 

המאמר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר הבא:
http://movingforward.org/v3n1-group.html