by Deborah P. Hoey, M.A., C.M.P
שעבודתה מתמקדת באותו קשר.

הכל התחיל כאשר מישהי שעובדת איתי הודיעה לי שתלמיד בכיתה שבה לימדתי נקרא למשרדו של המנהל כדי לקבל חיבוק. אותה עובדת היתה המומה ואילו אני תהיתי במה מדובר. ואז זה היכה בי. שאלתי את התלמיד אם הוא קיבל חיבוקים בבית והוא ענה – "לא". הוראה לעולם לא היתה אותו דבר עבורי החל מאותו רגע.

התחלתי לקרוא ספרים על מגע וללמוד שמגע הולם וחי מהווה חלק מחיינו. החוקרים Ashley Montagu וJules Older, Ph.D- . מדווחים על ממצאים שנוגעים לשימוש במגע (1,2). הממצא המרכזי של המחקר ההתפתחותי שלהם מראה כי מחסור במגע קשור לחסך רגשי, פיזי וחברתי. "יתרה על כן, כאשר הצורך במגע נשאר לא מסופק, תיווצר התנהגות אבנורמלית" (1).

במחקר שנערך באוניברסיטת מיאמי, פגים שקיבלו מגע באופן סדיר, הראו עלייה במשקל הגדולה ב47%- ליום, בהשוואה לפגים שלא קיבלו מגע (3). מועדי ההאכלה לקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת היו זהים. המגע כלל ליטוף של הראש והצוואר, כתפיים, גב, רגליים וידיים. בנוסף לעלייה גדולה יותר במשקל, נצפתה פעילות מוטורית גבוהה יותר וערנות רבה יותר. התינוקות שקיבלו מגע השתחררו מבית החולים שישה ימים לפני הפגים בקבוצת הביקורת.

בנוסף, התחלתי לקרוא על הקשר בין הנפש לגוף. למדתי שהגוף והנפש בלתי ניתנים להפרדה! כעס, תסכול, קנאה, אשמה, עצב ורגשות אחרים משפיעים גם על הגוף וגם על הנפש. מה שנחווה בגוף, נרשם בנפש. מה שנרשם בנפש, אוחסן בגוף. לכן, אם דיבור אינו מספיק כדי לשלוט ברגשות הללו, יש לערב בתהליך את הגוף. מסאג' משמש את האמצעי להיפטר מטראומות של הגוף ורגשות בלתי רצויים. "הגוף שלנו זוכר גם כאשר אנו שוכחים ברמה המודעת. הוא מאחסן את הטראומות והניצחונות שלנו; את האושר והעצב; את הכעס וההתעללות; את האינסטינקטים והאינטואיציות; את הדחפים הנמוכים ביותר שלנו ואת השאיפות הגבוהות ביותר שלנו; את העבר, ההווה והפוטנציאל שלנו… אפילו פחד לא נמצא רק ברמה המנטלית אלא הוא גם פיזי. רגשות אינם רק במוח, הם גם בגוף" (4).

מסאג' הוא אחד מסוגי הטיפול העתיקים ביותר לחוליי האדם (5). באיור ודה, כתב העת הרפואי הקדום ביותר מהודו, שנכתב ב1,800- לפני הספירה, מתואר שימוש בעיסוי בשילוב עם דיאטה ותרגילים כאמצעי הריפוי המובילים של אותו זמן (2).

עוד בשנות ה40- , וילאלם רייך, אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד, היה לש את שריריהם של מטופליו על מנת לשחרר את האנרגיה הלכודה בתוכם (6). הוא האמין שסוגיות בלתי פתורות מהעבר שוכנות לכודות במתח שרירי הגוף. המסת המתח השרירי הקלה גם על המתח הנפשי.

הכיתה אותה לימדתי באותו זמן, היתה לתלמידים שהוגדרו כבעלי הפרעה רגשית חמורה (SED). במרכז תוכנית הלימודים היה הנושא של לימוד איך להבין ולשלוט ברגשות. ידוע לי שתוכנית הלימודים לא היתה מאוזנת. היתה בה התעלמות מהגוף.

אותה שנה היתה סוף קריירת-ההוראה שלי. ניגשתי ללימודי תואר שני ונרשמתי לבית ספר למסאג'. שימוש במסאג' לטיפול בתלמידים עם SED היה הבסיס למחקר שלי. הממצאים הסטטיסטיים הוכיחו שההשערה היתה נכונה: תלמידים עם SED מפיקים תועלת ממסאג'. אך הסטטיסטיקה לא מספרת את כל הסיפור. היה זוהר בעיניים של כל תלמיד אחרי הטיפול במסאג', זוהר שסיפר לי שמה שעשיתי היה נכון. זוהר שעודד אותי ללכת אחרי התחושה שלי שהגוף צריך להיות מטופל יחד עם הנפש.

סוג המסאג' שהשתמשתי בו הוא מסוג AMMA. בחרתי בו בגלל שהוא לא מחייב הסרה של הבגדים. על פי התיאוריה הרפואית הסינית שעליה מסאג' יפני זה מבוסס,AMMA מעוררת או מרגיעה את הגוף, תלוי במטופל הספציפי, תוך שהיא עושה שימוש בנקודות לחץ לאורך אפיקי זרימה של האנרגיה, הקרויים מרידיאנים (meridians). אין שימוש בשמנים בסוג זה של מסאג'. המטופל מקבל את העיסוי דרך סדין או הבגדים שלו, כשהוא שוכב או יושב. גרסה מקוצרת שלו כוללת עיסוי של הכתפיים, הגב, הזרועות, הידיים, הצוואר והראש. המטופל יושב בכיסא מסאג' גבוה שפותח במיוחד לסוג זה של עיסוי. למחקר זה נעשה שימוש במסאג' של 15 דקות.

התזה שלי נכתבה, התקבלה אך לא נשכחה. ככל שאני קוראת יותר, כך אני נעשית יותר מודעת למשמעות המסאג'. "מצבי גוף משפיעים על הנפש" (7). אם הגוף רגוע, הנפש רגועה. הפיזי מרפא את המנטלי! מה שקורה בנפש משפיע על הגוף; מה שקורה בגוף משפיע על הנפש. מסאג' המשפיע על הגוף, תהיה לו השפעה גם על הנפש. רגשות מקובעים יכולים להשתחרר דרך מסאג'.

דמיינו ספוג יבש. שפכו מים על הספוג והוא מתנפח. סחטו את הספוג והוא חוזר למצבו היבש. אותה תיאוריה ניתן ליישם גם לגוף. דמיינו את הגוף. תוסיפו אמוציות לגוף והגוף מתנפח. עסו את הגוף והוא חוזר לגודל הרגיל שלו.

כל זה קרה בטווח של שלוש שנים, ושנים לאחר מכן העיניים ממשיכות להגיד לי שמה שאני עושה הוא נכון, רק שהאוכלוסייה שונה. העיניים שייכות עכשיו לעבריינים צעירים שביצעו עבירות מין, בגילאים שבין 14 ל18- , שמתגוררים במוסד מיוחד. אני עדיין זוכרת את היום הראשון שבו נכנסתי למחלקה; נשלחתי לשם כמתנדבת. המטפלים הסתכלו עלי ושאלו: "מה את הולכת לעשות? לעסות את החניכים שלנו?" אחרי שטיפלתי במסאג' בצוות המקומי, ההלם והבלבול הפכו לפתיחות ונכונות לתת לתיאוריה הזו הזדמנות.

תוקפים מינית – שטח חדש לגמרי בשבילי. המדפים במשרד היו מלאים בספרים בנושא זה. שוחחתי עם הצוות. קראתי את התיקים האישיים של החניכים. היו מילות מפתח שאותן קראתי שוב ושוב: פחד, חוסר אמון, כעס, בושה, בדידות, האשמה, אשמה, דאגה, ויקטימיזציה, התמכרות. ילדים אלו הם קורבנות של התעללות פיזית, רגשית ומינית, אבל הסיבה שהם נמצאים בתוכנית הטיפולית היא שהם התעללו מינית במישהו אחר. תוקפים עם סוגיות קורבנות אישית משלהם מהווים אוכלוסייה שתהליך השיקום שלה קשה במיוחד.

הצוות, הספרים, התיקים האישיים, כולם היוו מקורות אינפורמציה, אבל המקור הטוב ביותר של המידע היו הנערים עצמם. למדתי על חיי הדמיון, שניתקו את הגוף מהנפש, חיים שמילאו את מרבית היום, שתוצאתם היתה נזק שגרמו לאחרים. למדתי שטראומות מהעבר ממשיכות לרדוף אותם בהווה. למדתי שרגשות של ההווה חסמו התקדמות בעתיד. החניכים קיבלו יעוץ פרטני, קבוצתי ומשפחתי. הכל כוון כדי לרפא את הנפש. ההיבט הפיזי זכה להתעלמות מוחלטת. עבודת גוף היתה נחוצה שם!

תוכנית המסאג' החלה לפני ארבע שנים. כל נער מקבל מסאג' של 15 דקות כשהוא יושב על כיסא, פעם בשבוע, ושבועיים לפני סיום התוכנית, מקבלים מסאג' בכל הגוף. מסאג' זה אינו חובה. העברנו שאלון בין החניכים וגילינו שכולם מחכים לזמן שלהם על הכיסא. "אני מחכה כל השבוע לרבע שעה הזו". "הדבר היחיד שאני לא אוהב לגבי המסאג' הוא שאנחנו מקבלים אותו רק פעם בשבוע". אני מעודדת את החניכים להגיד לי כשהמגע כואב, להגיד "לא" כשאני נוגעת באזורים רגישים, או לצחוק כשהמגע מדגדג. לעתים קרובות מאוד החניך מנסה להתאפק כשהוא חש כאב או מתכווץ כשאני מגיעה לאזור רגיש. כמה חניכים החלו לדבר על האזורים הכואבים והפכו להיות יותר אסרטיביים לגבי התחושות שלהם, ברמה הפיזית והרגשית.

בסדנה שבה השתתפתי ובמאמר שכתב Robert Timms, פסיכותרפיסט, הוא מספר על חוויתו כקורבן שהתרחשה כשהיה בן שש. זיכרון האונס היה חסום במשך ארבעים שנה. בשל לחץ דם גבוה בלתי נשלט ושורה של תסמינים פיזיים, שהרופא הקונבנציונלי לא יכול היה עוד לטפל בהם, החליט רוברט לנסות מסאג'. אחרי כמה טיפולים, הזיכרון החל להתבהר, זיכרון של תקיפה על ידי הדוד האהוב עליו (8). הצד הימני של הבטן, אזור שבו הוא סירב לתת למישהו לגעת, היה אותו אזור שבו הדוד היה תופס אותו. רוברט וPatrick Connors- , מטפל גוף, עובדים יחד באטלנטה, תוך שהם משלבים פסיכותרפיה ועבודת גוף.

"התעללות היא פצע שנגרם לגוף ולנפש, כך שהגוף בהכרח חייב להיות מעורב בתהליך ההחלמה… מסאג' עוזר לשורדים לתבוע חזרה את גופם" (9),K. Bailey , מטפל במגע, מדריך למסאג' למטפלים בנפגעי תקיפה מינית. היתרונות של מסאג' בעבודה עם נפגעי תקיפה מינית גלוי לעין. הטראומות והרגשות הבלתי רצויים "נסחטים" מתוך הגוף.

Bill Moyers הציג סדרה של חמישה פרקים ברשת BPS על הקשר בין גוף לנפש. מוירס, עיתונאי במדיה המשודרת והמודפסת, עשה מחקר מקיף בתחום זה. הוא סיפר על נשים עם מחלת גידולים בשד  שטופלו באמצעות מסאג' וכן על מקרים של מחלות כלי דם כליליים שחלה בהם נסיגה ללא טיפול תרופתי או ניתוח. למגע כוחות ריפוי מסתוריים.

צורת הלמידה הטובה ביותר על הקשר בין גוף לנפש היתה עבורי באמצעות התחלקות עם החניכים והצוות, ביומנים הבלתי רשמיים שלי שנוצרו במהלך ארבע שנות עבודתי במוסד. זה חשוב למטופלים ליצור  את הקשר בין אירועים שגורמים להם מתח, מצוקה נפשית וסימפטומים פיזיים כי הם קשורים לתקיפה, לנזק שנעשה לאחרים. בעבודתי עם תוקפים מיניים, מצאתי שזה חשוב להם ללמוד על הקשר בין גוף לנפש. לעשות זאת תוך יישום של התערבויות מתאימות, וליצור קהילה בטוחה יותר.

עבודה עם הגוף על מנת לעזור לנפש, מאפשרת גם לגוף וגם לנפש להרגיש. השליטה היחידה שהיתה לשורד נותקה מהגוף במהלך ההתעללות. הדבר הבולט ביותר בעיני היה שנערים אלו היו כמו בהרדמה, הגוף שלהם היה ריק. הם לא מרגישים כלום למעשה. מה שהם כן הרגישו זה צער על עצמם. הכל סובב סביב עצמם. אמפתיה היא הרגש שחניכים אלה צריכים להרגיש כדי להפסיק את הפגיעה שהם גורמים לאחרים. אמפתיה היא חיונית בתוכנית הטיפולית. אמפתיה לקורבנות שלהם! בגלל שמסאג' מקשר בין הנפש לגוף, הוא פותח את האפשרות לחוות רגשות, להרגיש. מסאג' מוביל לאמפתיה.

מסאג' היה זמין גם לצוות. עבודה עם תוקפים צעירים מובילה לא פעם לרמות גבוהות של מתח. מסאג' עוזר להרפות את המתח. התגובה הראשונית של הצוות כשהגעתי, היתה "אנחנו זקוקים למטפל נוסף ומקבלים במקום זה מטפלת במסאג'?" שהפכה עם הזמן ל- "איך החניך הזה נראה לך השבוע" ו- "אני זקוק למסאג'".

בנוסף למסאג', מתבצעות במחלקה אקופרסורה עצמית, שיעורי יוגה ופעילויות פיזיות אחרות, על מנת לקשר בין הגוף לנפש. החניכים לומדים איך לדאוג לעצמם, לחיות בהווה ולהפסיק פנטזיות בעייתיות.

"פעילויות פיזיות יכולות לקדם התפתחות או אפילו צמיחה נפשית חיובית" (10). תנועה פיזית קשורה לתנועה מנטלית. על ידי הנעת הגוף, הנפש זזה; רגשות קפואים מתחילים לנוע. הכעס עוזב את הגוף! יש פחות סבירות שהחניכים יוצפו על ידי רגשות בלתי רצויים.

פעילויות פיזיות קשורות גם להתפתחויות אקדמיות.Bryant Cratty , מחנך ותומך של תנועת הגוף, ערך מחקרים שמראים על מתאם גבוה בין השניים (11). הוא מאמין שהריכוז שהתלמיד משתמש בו בשעת הפעילות הפיזית מביא לפעילות האקדמית. הוא מכנה את המושג "העברת מיומנות".

Moran and Kalakian (12) מקשרים את הפעילות הפיזית ליכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן רב יותר. תנועה גורמת לאדם לחשוב במונחי המשכיות. חשיבה המשכית היא הבסיס ללמידה.

מגע… מסאג'… יסודות חסרים… קורבנות… תוקפים… נפש… גוף. ..- כולם קשורים!

לסיום, הייתי רוצה להתחלק אתכם בהערות שהעירו החניכים:

• הזמן היחיד שבו נגעו בי זה כשאבא שלי או מישהו אחר הרביץ לי.
• זה מראה שלא כל מגע הוא רע.
• אני לא מרגיש מוזר כשמישהו נוגע.
• זה עזר לי ביחסים שלי עם בנות. היה לי ברור שדבי (המטפלת) לא מתחילה איתי.
• ידעתי שאין שום דבר מיני במסאג' שלך, והיה לי חשוב לדעת את זה. תמיד הרגשתי שכאשר אישה  נוגעת בי, יש לזה סיבה מינית.
• הייתי צריך לבטוח בך שאת לא הולכת לפגוע בי.
• קשה לי לבטוח במישהו מספיק כדי לתת לו לגעת בי.
• בא לי לבעוט בקיר. אפשר לקבל את המסאג' שלי עכשיו?
• בדרך כלל אני נורא עצבני, אבל אחרי המסאג' אני לא.
• בכיתי אתמול בלילה. לא זוכר מתי בכיתי בפעם האחרונה.
• חיבקתי את אמא שלי בפעם הראשונה אתמול בערב.

אנחנו יכולים להגיד לחניכים שלא כל מגע הוא מיני, לא כל מגע מכאיב. דרך מסאג' הם חווים את המסר הזה. מסאג' הוא תוכנית טיפולית משלימה חיונית לתוכניות טיפוליות לתוקפים מיניים.

אנשים ימשיכו להעלות שאלות בקשר לסוג עבודה כזה. הקשר בין גוף לנפש אולי קשה לתפיסה בתחילה, ואני יודעת שמה שאני עושה זה נכון… העיניים ממשיכות להגיד לי את זה.

References

(1) Montagu, A., Touching: The Human Significance of the Skin, New York: Harper & Row, 1986.

(2) Older, J., Ph.D., Touch is Healing, New York: Stein & Day, 1982.

(3) Knaster, M., "Premature Infants Grow With Massage: Dr. Tiffany Field's Research," American Massage Therapy Journal, (Summer, 1991).

(4) Ford, C., "Where Healing Waters Meet," Massage Magazine, Hawaii: NOAH Publishing Co., 1990.

(5) Beard, G., & Wood, E., Massage Principles & Technique, Philadelphia: W. B. Saunders Co., 1964.

(6) Radista, L., Some Sense About Wilhelm Reich, New York: Philosophical Library, 1978.

(7) Granville-Grossman, K., "Mind and Body," Handbook of Psychiatry, Vol, 2, Mental Disorders and Somatic Illness, edited by M. H. Lader, New York: Cambridge University Press, 1983.

(8) Timms, R. J. "Courage To Continue: A Personal Statement About Sexual Abuse," Pilgrimage: The Journal of Psychotherapy and Personal Exploration, (June, 1989),

(9) Bailey, Kathie, "Therapeutic Massage With Survivors of Abuse." American Massage Therapy Journal, (Summer, 1992).

(10) Healy, J., Ph.D., Your Child's Growing Mind: A Parent's Guide To Learning From Birth To Adolescence, New York: Doubleday & Co., Inc., 1987

(11) Cratty, B., Active Learning: Games To Enhance Academic Abilities, New Jersey: Prentice-Hall, Inc., 1971.

(12) Moran, J., & Kalakian, L., Movement Experiences for the Mentally Retarded and Emotionally Disturbed, Minneapolis: Burgess Publishing Co., 1974.

מאמר זה תורגם על ידי אילנה מתוך האתר הבא
http://www.nomsv.org/articles/hoey.html