התקשרה אלי סבתא לנכדה העוברת התעללות ואין מושיע. וביקשה שאפסיק לומר ברדיו לפנות לרשויות ולבקש עזרה כי אף אחד לא עוזר, כך אמרה. ואכן גם אני נתקלת לפעמים בחוסר ידע ויכולת לעזור למשפחות ולילדים האלה ...והיאוש נורא.

מתחשק לי נורא להצטרף אליכם בנות היענה ולסגור את העיניים כשאני יודעת בוודאות על התעללות בילד או ילדה והאיש ממשיך במעשיו בעזות מצח מוגן על ידיכם מסתתר מאחורי גבה של החברה המטומטמת שעוצמת עיניה ושמחה כל כך להגיד שהאם או הסבתא או השכנים מעלילים עליו על האיש המתעלל ולחזור אל סיר הבשר והנוחות שבאי הידיעה שבאי הסתכלות למפלצת בעיניים. אז מה נותר לי לעשות עוד אם אפילו בית המשפט משחרר אותו חוץ, מלבכות בזעם חסר אונים, לעצום עיניים כמוכם. כל כך נוח לכם שוטרים, עורכי דין, שופטים, אמהות של המתעללים, חברים לעבודה שלו כולכם מעדיפים להשתמש בעובדות הנשענות על בקושי אחוז אחד של משקרים שמנצלת את ההתעוררות המועטה לנושא ההתעללות בילדים ונשים. ואתם "אנשי הרוח" במרכאות כפולות כי אין בכם גם לא טיפת שאר רוח או חסד - אתם מעדיפים את הדרך הקלה .

ומה נשאר לה לילדה המסכנה חוץ מאשר לסבול כאב בלתי אנושי מידי מי שמציג את עצמו כאוהב אותה - אבא שלה, אח שלה, דוד שלה... ועוד כאב נפשי נורא של הכרת העובדה שיש עוד אנשים סביבה שמציגים את עצמם כאוהבים ושאכפת להם ממנה ,אך לא לסבל הזה! הוא, המתעלל הוא האיש החזק! הוא המלך! והוא יעשה בך, בנפשך ובגופך ככל העולה על דעתו המעוותת וככל שיעלה ברצונו וביצריו האפלים! ואת ילדה קטנה ואומללה, שיתקי! אף אחד לא יושיעך ואף לו קמה אימך וצעקה בקול גדול, פנתה לרשויות - למשטרה, למערכת המשפט שם, יענישו אותה ויאמרו לה שהוציאה דיבתו של האיש הרע והנורא הזה, רעה!

ואף אחד לא קם! ואף אחד לא צועק! ואף לא בוכה עלייך, ילדה אומללה.

כשתגדלי תבואי למרכז סיוע בעיר מגורייך שם יאמינו לך, שעברת התעללות וינסו לעזור לך לצאת מזה. ולא יוכלו כמובן, כל שיוכלו יהיה רק להקל מעט על סבלך.

בינתיים לא קמים אנשי הרוח לכאורה האלה שחיים בינינו לצעוק את צעקתך. אף אחד לא מבין שיש לחנך כבר בבית הספר תפיסה הוגנת, מגנה ומגנה על כבוד האדם ולא חשוב בן כמה הוא.

מתי לעזאזל תפסיקו לתת יד לפושעים ולא מעניין אותי לשמוע אתכם אומרים - לא ראינו - אז תסתכלו!

לא שמענו - אז תקשיבו! לא ידענו- אם תרצו לדעת, תדעו!