מילון מונחים

המילון והסברים לשימוש במילון

מילון זה מיועד לעזור למי שאיננו מצוי בשפה המשפטית. המילון כולל מושגים והגדרות בשפה המשפטית, ופירושם בשפת יום- יום המוכרת לכולם. לעיתים תבחינו שיש פערים בין מונחים המוכרים לנו משפת היום יום, ופירושם בשפה המשפטית ולהיפך. בדיוק לשם כך קיים המילון. אם נתקלתם במונחים נוספים שאתם חושבים שצריכים להיכלל במילון המונחים ולא מצאתם, נשמח לשמוע על כך, ולהוסיפם למילון.

מילון מונחים


א

אונס – החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של  אישה, ללא הסכמתה החופשית (ראו פירוש המונח הסכמה חופשית להלן).

אונס קבוצתי – מינוח לא משפטי – כאשר מעשה האונס נעשה בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עם  הנאשם באונס לביצוע האונס בידי אחד או אחדים מהם.


ב

בגיר/ה (לעניין החוק) – מי שגילו/ה 18 ומעלה.

בעילה – החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של אישה.

בעילה אסורה בהסכמה – בעילה שהיתה לגביה הסכמה, אולם היא אסורה על פי החוק; מפני שהנבעלת בת 14-16,  או משום שהיה ניצול של יחסים מיוחדים (מרות, השגחה וכו') בין הבועל לנבעלת.


ג

גזר דין – החלק של פסק הדין שבו מוטל העונש על מי שהורשע בביצוע עבירה. קודם לו שלב הכרעת הדין שבו בית המשפט קובע אם הנאשם אשם או זכאי.

גילוי עריות – מינוח לא משפטי, המתייחס לקיום יחסי מין בין בני משפחה. בחוק, קיימת החמרה של הענישה לגבי עבירות מין בתוך המשפחה , אולם אין שימוש במונח זה.


ד


ה

הגשת תלונה – השלב הפותח את ההליך הפלילי. הודעה למשטרה על עבירה שנעשתה לכאורה, או על חשד לביצועה של עבירה כזו.

הכרעת הדין – החלק של פסק הדין שבו בית המשפט קובע אם הנאשם אשם או זכאי. אם נקבע שהנאשם אשם, יבוא לאחר מכן שלב גזר הדין בו מוטל על הנאשם העונש.

הליך אזרחי – הליך משפטי שיוזם אזרח, המנהל את ההליך בעצמו, או באמצעות באי כוחו (עורכי דין שהוא ממנה), ומטרתו להביא לפיצוי כספי. במקרה שלנו – הליך שמנהל נפגע העבירה נגד התוקף.

הליך בדלתיים סגורות – הליך המתנהל בלא שלאיש מלבד הצדדים המעורבים בו יש רשות להיות נוכח בו או לפרסם דבר כלשהו בקשר אליו שלא ברשות בית המשפט.

הליך פלילי – הליך משפטי, שאותו יוזמת ומנהלת המדינה, (באמצעות עורך דין מן הפרקליטות), ומטרתו לקבוע אשמתו של נאשם, ובמידה ונמצא אשם, להעניש אותו בעונש מסוג מאסר, קנס, וכדומה.

הסדרי טיעון – הסדר טיעון הוא הסדר (כלומר הסכם) שאליו מגיעים נציגי התביעה ונציגי הנאשם (או, אם הוא לא מיוצג – הנאשם עצמו) ושעל פיו הנאשם מודה ושני הצדדים מבקשים מבית המשפט להטיל עליו עונש מוסכם (זה יכול להיות גם עונש התחום בטווח מסוים למשל בין שש לשמונה שנים). הסיבה שבגינה התביעה מגיעה להסדרי טיעון (שבהם בדרך כלל העונש המוסכם נמוך יותר מזה שלו צפוי הנאשם ללא הסדר טיעון), היא חסכון בזמן שיפוטי, החשש שמא בהליך שבו הנאשם לא יודה לא יצליחו להרשיעו, ובעיקר הרצון שלא לגרור לבית המשפט את נפגע/ת העבירה שהעמדתו על דוכן העדים לחקירה נגדית של עורך דינו של הנאשם עלולה להיות חוויה קשה עבורו/ה. בית המשפט אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון והוא יכול לגזור על הנאשם גם עונש כבד יותר מזה שצפוי לו אם יורשע, אם כי זה די נדיר ובדרך כלל בית המשפט מכבד את הסדר הטיעון.

הסכמה חופשית – הסכמה למעשה מיני, שהחוק מקבל אותה כתקפה; הסכמה שאיננה ניתנת על רקע של גיל צעיר מדי, חולי נפשי, פיגור, רמיה, חוסר הכרה, יחסי תלות או מרות או יחסים מיוחדים אחרים עם התוקף.

הסכמה שאינה תקפה – הסכמה שניתנה שלא מדעת, או על ידי קטינ/ה בן פחות מ14 – או בתנאים מיוחדים המוגדרים בחוק (כגון, כאשר התוקף רימה את הנתקפ/ת).

הרשעה – כאשר הנאשם במעשה פלילי נמצא אשם על ידי בית המשפט.


ו


ז


ח

חובת דיווח – החובה לדווח על עבירה שנעשתה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו. חובה זו מוטלת על כל אדם שיש לו יסוד לחשוב שעבירה כזו נעברה זה מקרוב, ובפרט על בעלי תפקידים האחראים לקטין או לחסר הישע.

חוק העונשין – חוק הקובע באילו מקרים וביחס לאלו מעשים יינקטו הליכים פליליים כנגד מי שביצע את המעשים, ומה העונש הראוי לכל אחד מהמקרים.

חוקר ילדים – חוקר משטרתי שעבר הכשרה מיוחדת, והוסמך על ידי המשטרה לגבות עדות מילדים, ולהביא אותה לבית המשפט על מנת שהילדים לא יצטרכו להעיד בפני בית המשפט עצמו.

חטא – עבירה, שהעונש עליה הוא עד 3 חודשי מאסר.

חקירה משטרתית – השלב בהליך הפלילי שבו עוסקת המשטרה באיסוף ראיות והערכתן – ראשיתה בהגשת התלונה, וסופה בהעברת התיק לפרקליטות, או בסגירת התיק.

חקירה נגדית – השלב במשפט שבו חוקר עורך דין את עדי הצד שכנגד. במקרה שלנו – השלב בו חוקר סניגורו של הנאשם את עדי התביעה, וביניהם את המותקפ/ת. במשפט פלילי של נאשם בעבירת מין, יחקר גם הנאשם חקירה נגדית, על ידי התביעה.

חקירה ראשית – השלב במשפט שבו חוקר עורך דין את עדי הצד שלו. במקרה שלנו – השלב בו חוקר התובע (הפרקליטות) את עדי התביעה, וביניהם את הנתקפ/ת.

חשוד – מי שהמשטרה חוקרת אותו בחשד לביצוע עבירה (להבדיל ממי שנחקר כעד למעשה). לאחר שמוגש נגדו כתב אישום (על ידי הפרקליטות, או התובע המשטרתי), יכונה נאשם.


ט

טיפול נפשי – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי.


י


כ

כתב אישום – המסמך שמוגש לנאשם ולבית המשפט עם תחילת ההליך ובו מפורטים פרטי המעשה והעבירות המיוחסות לנאשם.


ל


מ

מאסר על תנאי – מאסר על תנאי הוא מאסר שהנאשם לא יירצה בפועל אלא אם כן במהלך תקופה מסוימת (נניח שנתיים) לאחר גזר הדין הוא יבצע עבירה נוספת.

מטפל נפשי – מי שעוסק, באופן מקצועי, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד, והוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה.

מין אוראלי – מונח לא משפטי, שמשמעו – מעשה מיני שבו יש מגע בין איבר מינ/ה של אחד/ת המשתתפים/ות, ופיו/ה של האחר/ת.

מין אנאלי – מונח לא משפטי, שמשמעו – מעשה מיני תוך שימוש בפי הטבעת של אחד/ת המשתתפים.

מעשה סדום – על פי החוק – החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם (גבר או אשה,  ילד או ילדה), או החדרת איבר מין לפיו של אדם, או החדרת חפץ לפי הטבעת של אדם.

מעשה סדום בהסכמה – מין אנאלי או מין אוראלי שנעשה תוך הסכמת המשתתפים, אך אסור על פי החוק; מפני שהמעשה בוצע בבת/בן 14-16, או משום שהיה ניצול של יחסים מיוחדים (מרות, השגחה וכו') בין המשתתפים במעשה.

מעשה מגונה – מוגדר בחוק כ- "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". בדרך כלל ייכנסו להגדרה זו מעשים של נגיעות בגופו של אחר בהקשרים מיניים (כגון נגיעות באזורים מוצנעים, התחככות בהקשר מיני, נשיקות שלא בהסכמה ושלא על רקע חברי או משפחתי וכד').

מעשה מגונה בכוח – מעשה מגונה שנעשה תוך שימוש בכוח פיזי, או באחת הנסיבות של הסכמה לא תקיפה כפי שמוגדרות בחוק.

מעשה מגונה בפומבי – מעשים מיניים שאינם כוללים נגיעה באחר (הכוונה בעיקר לחשיפת איבר המין או לאוננות לעיני אדם אחר, שלא בהסכמתו)

מתלונן/ת – מי שמגיש תלונה במשטרה.


נ

נאשם – מי שמוגש כנגדו כתב אישום, וטרם ניתנה לגביו הכרעת דין.

ניסיון אונס – כשלנאשם היתה כוונה לבצע אונס, אבל לא הצליח לבצעו במלואו (נניח אדם ניסה להכניס את איבר מינו לאיבר המין של אישה ולא הצליח).

ניסיון למעשה סדום – כשלנאשם היתה כוונה לבצע מעשה סדום, אבל לא הצליח לבצעו במלואו (נניח אדם ניסה להכניס את איבר מינו לפי הטבעת של אדם אחר ולא הצליח)

ניסיון לבצוע עבירה – כשלנאשם היתה כוונה לבצע את העבירה, אבל לא הצליח לבצע אותה במלואה. למשל, כשלנאשם יש כוונה לבצע מעשה מגונה באדם אחר, אבל זה נאבק ואיננו מאפשר לו לבצע את זממו.

נפגע/ת עבירה – מי שהיה הנפגע של העבירה.

נסיבות מחמירות – נסיבות שבהן העבירה נחשבת חמורה יותר, ולכן נקבע לה עונש מירבי גבוה יותר.

נשק חם / נשק קר – נשק חם הוא נשק שיורים איתו ונשק קר הוא כמעט כל חפץ שעושים בו שימוש מלבד הידיים.


ס


ע

עבירה – המעשים האסורים המפורטים בחוק העונשין.

עוולה – המעשים האסורים בתחום האזרחי.

עוון – עבירה שעונשה למעלה משלושה חודשים ועד שלוש שנות מאסר.

עונש מיזערי / עונש מינימום – העונש הנמוך ביותר שיכול בית המשפט להטיל על נאשם שנמצא אשם בעבירה, על פי  חוק העונשין. בעבירות מין, רבע מן העונש המרבי, אלא אם כן החליט בית-המשפט,  מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.

עונש מירבי / עונש מקסימום – העונש המירבי שניתן לפסוק לאחר שהנאשם נמצא אשם בעבירה.

עסקת טיעון – ראו הסדר טיעון.

ערכאה – שם נרדף לבית משפט.

ערעור – דיון נוסף באותו עניין על ידי ערכאה גבוהה יותר.


פ

פסק דין – החלטת בית המשפט בסוף ההליך המשפטי. בהליך הפלילי עשויה לכלול שני שלבים – הכרעת דין, כלומר האם הנאשם אשם או לא, ואם הנאשם נמצא אשם יהיה שלב נוסף שהוא שלב גזר הדין כלומר העונש שיוטל עליו.

פקיד סעד – עובד סוציאלי שתפקידו לטפל במקרים סוציאליים הדורשים טיפול.

פרקליטות – גוף שמורכב בעיקר מעורכי דין המייצגים את המדינה בבתי המשפט והם התובעים במשפטים פליליים.

פשע (לעניין החוק) – עבירה שעונשה למעלה מ3 – שנות מאסר.


צ


ק

קטין (לעניין החוק) – מי שגילו/ה למטה מ18 -. בעבירות מין יכולה להיות בקשר לעבירות מסוימות התייחסות שונה לנתקפים קטינים מקבוצות גיל שונות (מתחת ל14 -, בין 14 ל16 – ובין 16 ל18 -).


ר

ראיות – ראיות הן אמצעי הוכחה שבעזרתם כל צד מנסה לשכנע את בית המשפט בכך שהגרסא העובדתית שהוא מציג היא הנכונה. בהליך פלילי ביחס לעבירות מין הראיות הן בדרך כלל הודעת המתלוננ/ת במשטרה, הודעת החשוד/ה במשטרה, הודעתם של עדים אחרים (כאלה שהיו נוכחים באירוע או שפגשו את המתלוננ/ת לאחר האירוע ויכולים להעיד על מצבם הנפשי), וכן ממצאי בדיקות רפואיות, שנערכו למתלוננ/ת (אם נערכו), חפצים רלוונטיים מזירת האירוע וכדו'.


ש


ת

תקופת התיישנות – התקופה שבמהלכה ניתן לפתוח בהליך משפטי כנגד אדם ביחס לעבירה.

 


השאר תגובה