שאלה:

האם כאשר הבעל כופה עצמו על אשתו ללא רצונה , נחשב הדבר לאונס?

תשובה:

בפירוש כן! לפרטים נוספים את מוזמנת לעיין במדור זה באתר מקום.

שאלה:

האם בן אחות של אבי לצורך ההגדרה נחשב כבן משפחה במקרה של אינוס ומעשה סדום?

תשובה:

לא ברור מי זה שביצע את מעשה האינוס ומעשה הסדום. אם מי שביצע את המעשה הוא בן הדוד הרי שהוא לא בן משפחה (זה כמובן לא אומר שלא מדובר באונס רק לא מדובר בנסיבות המחמירות של עבירות מין בתוך המשפחה) ובנוסף אם זה נעשה בהסכמה זה לא יהווה בדרך כלל עבירה. אם מי שביצע את המעשה הוא הדוד (אח האב או האם או בעלה של הדודה) זה כן ייחשב לעבירת מין במשפחה על כל הכרוך בכך.

שאלה:

כיצד ניתן להגן על המתלוננת מפני הנאשם (חשש מאיומים)

תשובה:

אני לא מכיר דרך יותר אפקטיבית מאשר לפנות למשטרה (אלא אם יש תקציב למאבטחים) על כל פנים על פי חוק נפגעי עבירה המדינה מחויבת להודיע לנפגע העבירה על כל שחרור של הנאשם ממעצר או ממאסר.

שאלה:

האם יש הגדרה בחוק מי נחשב ל- "מטפל" בהקשר לטיפול רפואי ולטיפול פסיכולוגי.
אשמח לתשובה מפורטת בדואר האלקטרוני או סיוע בהפנייה למקורות.

תשובה:

החוק מגדיר כ- "טיפול נפשי" – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי; "מטפל נפשי" – מי שעוסק, באופן מקצועי, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד, והוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה.

ביום 17.11.03 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון מס'77 לחוק העונשין, שעניינו יחסי מין בין מטפל למטופל. על פי התיקון, קיום יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל שלו (בין אם גבר או אישה) ייחשבו לעבירה שעונשה עד ארבע שנות מאסר.

שאלה:

ברצוני לשאול מה הם המקרים המיוחדים שיהיה ניתן לבקש ערעור על שלושה שופטים בעליון וזה אומר דיון בהרכב מורחב.

תשובה:

על פי לשון החוק דיון נוסף יתקיים "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה בעניין יש לדעתם מקום לדיון נוסף". במלים אחרות צריך שההלכה המשפטית (להבדיל מקביעה עובדתית) שנפסקה בערעור הייתה חדשנית, מעוררת מחלוקת (למשל כאשר אחד משופטי ההרכב בבית המשפט העליון היה בדעת מיעוט והיא לא נתקבלה פה אחד), בעלת השלכות מרחיקות לכת או בניגוד להחלטה קודמת של בית המשפט העליון. הדגש הוא כאמור על הלכה משפטית, לא על קביעה שיפוטית ועל כך שההלכה המשפטית צריכה להיות יוצאת דופן. דוגמא לכך היא ההחלטה בעניין בני הזוג נחמני שם נדונה לראשונה בערעור השאלה המשפטית – האם אם רשאית להתעבר מביציות מופרות ללא הסכמת האב לאחר שבני הזוג התגרשו. מדובר בשאלה משפטית חדשנית שלא הועלתה בעבר ואשר העלאתה נובעת מהתפתחויות טכנולוגיות חדשניות וההכרעה בה מחייבת דיון ואיזון בין שיקולים ביו-אתיים כבדי משקל. ביחס להלכה משפטית פחות מורכבת – כמו למשל סוגייה מסוימת שקשורה להתיישנות וכן ביחס לקביעה עובדתית (לדוגמא האם הנאשם ביצע את מה שמיוחס לו) לא יאושר דיון נוסף. אגב בעניין נחמני נקבע (בניגוד לכאורה לנוסח המילולי של החוק) שגם כאשר הדיון הראשוני בבית המשפט העליון הוא בחמישה שופטים (ולא רק בשלושה) ניתן לקיים (בנסיבות שפורטו) דיון נוסף.

שאלה:

אני נער בן 16.5. נפגשתי עם בן אדם מהאינטרנט לאחר שהצגתי את עצמי כבן 18 בצ'ט. נסעתי איתו למקום חשוך שאני בחרתי ושם הכנסתי את איבר מיני לפיו של הבחור שהוא בגיל 29 בלי שהוא ביקש. האם יש בכך משום אפשרות מצידי להגיש תלונה על סוג של הטרדה כל שהיא?

תשובה:

כפי שעולה מן הפסיקה, ביצוע מין אוראלי ללא הסכמת הקטין מהווה מעשה סדום שכמוהו כאינוס גם אם המין האוראלי נעשה באיבר מינו של הקטין בעזרת פיו של הבגיר. ודאי שהמעשה מהווה מעשה מגונה על פי החוק. אם המעשה נעשה בהסכמת הקטין המלאה והוא מעל גיל 16 והוא לא בן משפחה, ואין מדובר בניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות (כלומר לא על ידי מעביד, מורה, משגיח או אדם אחר שהקטין תלוי בו או נתון למרותו), המעשה אינו מהווה עבירה.

שאלה:

שלום, האם קיום יחסי מין עם קטין/ה מעל גיל 17 כאשר המבוגר/ת מעל 27 נחשב לעבירה?

תשובה:

בהנחה שהמעשים בוצעו בהסכמתו/ה המלאה של הקטין המעשה נחשב לעבירה רק אם הבגיר עשה זאת תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה או תוך הבטחת שווא לנישואין (כלומר רק אם הבגיר הוא מורה, מעסיק, משגיח או מישהו אחר שהקטינ/ה תלוי/ה בו או – אם מדובר בקטינה אם הבגיר הבטיח להינשא לה).

שאלה:

הייתי רוצה להתלונן, אך אני מפחדת שלא אוכל לדבר על זה עם החוקר/ת. האם ירשו לי לכתוב את הדברים?

תשובה:

שאלה מעניינת שהתשובה לה מורכבת עם פנים לכאן ולכאן ועל כל פנים אני לא יודע מה הנוהל במקרה כזה. אני אנסה להתייעץ עם אנשים שבקיאים בהליכי החקירות כדי לראות מה התשובה המשפטית על כך. ייתכן שבאופן פרקטי יש לייעץ לשואלת להתקשר קודם עם אחד ממרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שייתכן והקשר עימם ועם מעגלי הסיוע והתמיכה שהם מספקים יקלו על הפונה לדבר. אגב, למיטב ידיעתי המתלוננת יכולה לבקש לדבר עם חוקרת ולא עם חוקר וגם בכך יהיה כדי לסייע. המתלוננת גם יכולה לבקש שמלווה (לרבות אחת מנציגות המרכז) תצטרף אליה לחקירה ותהיה נוכחת בה.

שאלה:

באיזה מצב, אם בכלל, עדותה של פסיכולוגית יכולה לשמש ראיה נגד אדם הנחשד באונס? מדובר במקרים של איש חינוך ובתלונות בעלות מהימנות גבוהה למדי, שמסוכן לחשוף את המתלוננות לחקירה.

תשובה:

אם הכוונה לכך שהפסיכולוגית תעיד על מה ששמעה מן המתלוננות במקום המתלוננות עצמן הרי שלמיטב שיפוטי זוהי עדות שמיעה פסולה ולא ניתן לבסס עליה הרשעה. זה מעבר לשאלות אתיות שקשורות להעדת הפסיכולוגית שאליהן איני נכנס. זה לא אומר שהמשטרה לא יכולה לפתוח בחקירה בעזרת התלונה של הפסיכולוגית ובעזרתה לנסות ולהשיג ראיות נוספות (למשל הודאה של הנאשם) אבל אם עד למשפט תישאר רק הראייה הזו – היא אינה קבילה.

שאלה:

גילי לקראת גיל 28 ולפני כשנתיים גיליתי על ידי פלאשים שעברתי פגיעה מינית על ידי בעלה של דודתי בגיל 7 לערך. אני מטופלת כרגע אצל עובד סוציאלי פרטי ודי מתקשה לשכוח את העובדה שיש להעמידו לדין ואת הקושי הרב שקיים אצלי בלנהל חיים רגילים כתוצאה מהפגיעה (מה שקרה עוד לפני הגילוי). האם יש לי את האופציה לעשות זאת מבלי לגרום לעצמי ולמשפחתי כאב לב גדול נוסף?

תשובה:

למיטב ידיעתי, תקופת ההתיישנות על מעשים מיניים במשפחה שבוצעו לפני שנת 1986 (ולפי נתוני התשובה כאלה הם המעשים המיניים עליהם מדובר כאן) חלפה עוד בטרם נכנס החוק המאריך את תקופת ההתיישנות בשנת 1996 ולכן הם התיישנו זה מכבר ולא ניתן להעמיד לדין אדם בקשר למעשים אלה.

שאלה:

בעת לכתנו ברחוב, אדם אשר מוכר לנו חשף את איבר מינו לעברי ולעבר בתי הקטינה. האם ניתן להגיש תלונה במשטרה ובאיזה סעיף?

תשובה:

אפשר להתלונן. המעשה הוא מעשה מגונה בפומבי שעונשו – כאשר הדבר נעשה בפני קטין בן פחות מ 16 — עד שלוש שנות מאסר.

שאלה:

אם יש לי חברה, שאני יודעת שהיא מוכה, אבל היא לא יודעת שאני יודעת את זה, האם עלי לספר- כדי לעזור לה, או האם עלי לא לספר- כדי לשמור על פרטיותה של חברתי. מה עלי לעשות?

תשובה:

בהנחה שהיא קטינה והיא מוכה על ידי האחראי עליה (כלומר על ידי מי מהוריה) יש לך חובה משפטית לדווח על כך בהקדם לפקיד סעד או למשטרה. אם מדובר על מישהי מעל גיל 18 שמוכה על ידי בן זוגה (או על ידי הוריה) אין לך חובה משפטית לדווח על כך, אך אין זה אומר שאסור לך לדווח על כך. לגבי השאלה מהי הדרך הנכונה לפעול במקרה זה אני מציע להתייעץ עם עובד סוציאלי או פסיכולוג שעוסק בעניינים אלה – ראי ריכוז קווי סיוע בנושא.

שאלה:

בחורה נאנסה ולמשטרה יש ראיה יחידה כנגד הנאשם והיא טביעת אצבעו שנתגלתה בביתה. החשוד שמר על שתיקה בחקירה ובמשפט. מה הסיכויים להרשיעו בגין כך או האם ניתן בכלל להרשיע במקרה מעין זה?

תשובה:

איני יכול להעריך סיכויי הרשעה על סמך הנתונים שהבאת.

שאלה:

כיצד ניתן להכריע בשאלה באם נאנסה אישה והנאשם שומר על זכות השתיקה?

תשובה:

מכריעים בעזרת ראיות – הראיות המרכזיות יהיו בדרך כלל עדות המתלוננת ועדות הנאשם בבית המשפט ובנוסף להם ייתכנו ראיות של אנשים אחרים שהיו בזירת האירוע או פגשו את המתלוננת או הנאשם לאחר מכן וכן ראיות חפציות – כגון נוזלי גוף, שערות, דם וכד' שנמצאו במקום וראיות נסיבתיות אחרות. כאשר הנאשם שומר על זכות השתיקה – הדבר פועל לרעתו ובמידה שבית המשפט מאמין לעדותה של המתלוננת, סיכויי ההרשעה בדרך כלל גבוהים במקרה כזה אם כי יש להתייחס כמובן לכל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות.

שאלה:

האם אונס של בחורה על ידי בן הדוד שלה נחשב לעבירת מין במשפחה?

תשובה:

בן דוד אינו נחשב לבן משפחה ולכן זו לא תחשב לעבירת מין במשפחה אלא לעבירת אונס רגילה. המשמעות היא שראשית – צריך להוכיח שמדובר באונס – כלומר במעשים מיניים שקוימו שלא בהסכמה (ביחס לעבירת גילוי עריות – ההנחה היא שגם אם המעשה נעשה ב- "הסכמה" כמוהו כאונס). שנית, במקרה של הרשעה הענישה תהיה הענישה הרגילה על אונס (14 שנה בהעדר נסיבות מחמירות) ולא הענישה המיוחדת לעבירות מין במשפחה (20 שנה) ושלישית, לא תחול תקופת ההתיישנות המוארכת לעבירות מין במשפחה.

שאלה:

מהו הגיל המינימלי המותר לקיום יחסי מין בהסכמה?

תשובה:

עד גיל 14 קיום יחסי מין עם ילדה – נערה תמיד ייחשב לאונס. החל מגיל 14, אם המעשים נעשו בהסכמתה, הם ייחשבו לבעילה אסורה – עבירה פחות חמורה מאונס. ואולם אם קיום יחסי המין (לאחר גיל 14) נעשו בהסכמה, פער הגילים בין הבחור והבחורה לא עולה על שלוש שנים והמעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הבחור הרי שתהיה לו הגנה – כלומר המעשה לא ייחשב לעבירה.

שאלה:

האם בעילה של קטינה מעל גיל 17 שלא מלאו לה 18 שנים בהסכמתה נחשבת לעבירה?

תשובה:

זו עבירה רק אם זה נעשה תוך ניצול יחסים מיוחדים ביניהם – יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה. למשל מורה ותלמידה, מעביד ועובדת וכד'. בכל מקרה אחר זו לא עבירה אם המעשים קוימו בהסכמה.

שאלה:

ילדה בת 12,
קרבה משפחתית: דוד – בעלה של האחות של האבא.
היום בת 29,
מה אומר החוק לגבי התיישנות?

תשובה:

החוק הנוכחי קובע כי ההתיישנות על עבירות מין במשפחה תהיה עשר שנים מיום הגיעה לגיל 18 כלומר עד להיותה בת 28. אם לא הגישה תלונה למשטרה עד שהייתה בת 28 – העבירה התיישנה. יש כרגע מאמצים בכנסת לשנות את תקופת ההתיישנות ביחס לעבירות מין במשפחה אבל למיטב הבנתי התיקון החדש לא יחול על עבירות שכבר התיישנו.

שאלה:

לפני 5 שנים הותקפתי מינית מעובד מתנ"ס. לפני שנה בערך התלוננתי והתיק הוקפא בגלל זה ש- "הוא לא זוכר" ונסגר, לפי מה שהבנתי חוק ההתיישנות הוא עד 5 שנים לאחר המקרה, האם אם אני אפתח את התיק שוב זה יהיה אפשרי? הרי בכל זאת עברו כבר 5 שנים…

תשובה:

ברגע שהתלוננת נעצר מרוץ ההתיישנות, מתאפס ומתחיל מחדש כלומר אם התלוננת לפני שנה, הרי שהתיק לא התיישן גם אם עברו חמש שנים מיום ביצוע העבירה.

שאלה:

עד איזה גיל נער נחשב לקטין אם והיה והוא בגיל 15 וכבר מצהיר על נטיות מיניות הומוסקסואליות. (הנער חווה ניצול מיני בגיל 6, וגדל עם אמא לסבית.) בשלב זה עבר להתגורר עם אביו בעיר אחרת (אביו נשוי עם ילדים נוספים מהנשואין הנוכחים) האם יש אפשרות לתבוע לדין את הבחור שחייב אותו במין אוראלי למרות גילם הצעיר? האחד היה בכיתה א' והשני בכיתה ו'

תשובה:

אני אתייחס רק לשאלה האחרונה. כיום גיל האחריות הפלילית הוא 12 כלומר ילד בן פחות מ12- שביצע מעשה פלילי לא ניתן להעמידו לדין (ייתכן שניתן לנקוט הליכים כלשהם כלפי הוריו).

שאלה:

בילדותי עברתי התעללות מינית על ידי בן משפחה מגיל 8-13 כמעט. היום אני בן 35. לא הגשתי אף פעם תביעה הכל התפוצץ כשאני השתחררתי מהצבא והכל נסגר מתחת לשטיח. מאז אני חי בתחושת אשם ולא מצליח להסתדר בחיים. השאלה שלי האם אני יכול לתבוע אותו תביעה משפטית או שיש כבר חוק התיישנות לא תבעתי עד עכשיו כי לא הייתי מסוגל לעמוד מול הדברים האלו.
תודה

תשובה:

לפי החוק הקיים תקופת ההתיישנות מסתיימת לכל המאוחר בהגיעו של נפגע העבירה לגיל 28 ואם הוא לא התלונן קודם לכן, לא ניתן להגיש כתב אישום נגד הפוגע.

שאלה:

טכנאי מחשבים נגע בי בביתי. הערתי לו והוא התנצל. האם זו תקיפה?
מהי ההתייחסות המשפטית?

תשובה:

מבלי להתייחס למקרה הקונקרטי שאיני מכיר את עובדותיו – נגיעה יכולה להיחשב לעבירה של מעשה מגונה (עבירה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין) אם היא נגיעה לשם "גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים" כהגדרת החוק. בדרך כלל נגיעה באזור מוצנע, נשיקה או ליטוף (שלא בנסיבות חבריות) וכד' ייחשבו למעשה מגונה. מעשה מגונה מהווה גם הטרדה מינית על פי החוק למניעת הטרדה מינית והמשמעות של עובדה זו היא שנוסף לענישת הנוגע ניתן גם להגיש תביעה כספית לפיצויים – החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק עד 50,000 ש"ח פיצויים ללא הוכחת נזק.

שאלה:

קוראים לי עדי ויש לי שאלה – האם ניתן להגיש תלונה על מקרה תקיפה מינית כאשר הנפגע לא ראה את איבר מינו של הפוגע או בכלל – לא יכול לתאר אותו?

תשובה:

לכאורה כן – אני לא רואה סיטואציה שבה לשאלה האם הנפגע ראה או לא ראה את איבר המין של הפוגע משמיטה את היסוד מתחת לתלונה.

שאלה:

שלום רב,
בכיתתו של בני התגלה מצב שבו ילד התעלל מינית בילד אחר תקופה של למעלה משנה…
אנחנו כהורים לא דווחנו,אלא באמצעות ילדינו…
הילד הפוגע הורחק וקיבל מעמד של "פושע" וילדינו ואנו כהורים נשארנו עם הדילמות והחרדות של ילדינו.
לימים (כחדש וחצי לאחר הגילוי שפורסם על ידי הורי הילד הנפגע בעיתון המקומי), הוחזר הילד התוקף לכיתה המקבילה… בעוד הוא מבלה, מטבע הדברים את רוב היום בבית הספר עם הכיתה שבה נמצא הקורבן…

שאלתי:
מהו המעמד של בית הספר בעניין הזה ובשיקולים להשעות או להחזיר את הילד לספסל הלימודים? (מבחינה משפטית וערכית) איזו עיצה משפטית היית יכול להשיא לנו כהורים שחשים שעושים בילדינו עוול (הילדים לא קיבלו טיפול בטראומה שעברו בנסיבות אלה…)

תשובה:

אני הייתי מציע לפנות למועצה לשלום הילד בירושלים יש להם יועצים משפטיים ואולי תהיה להם תשובה לכך. אולי בנוסף גם למשרד החינוך.

שאלה:

שלום רב,

השאלה נוגעת לחובת הדיווח בנושאי אלימות והתעללות לרבות התעללות מינית. אני עובדת בתחום החינוך לגיל הרך ולצערי יצא לי למלא אחר חובת הדיווח. ושאלתי היא עקרונית, אחרי שמילאתי את חובת הדיווח איזה גיבוי משפטי אני מקבלת אם יש תביעות?

תשובה:

למיטב הבנתי כל עוד פעלת בתום לב (כלומר לא העללת על אדם מסוים מתוך נניח טינה אישית או שיקולים זרים אחרים) אין להורי הילד עילה משפטית נגדך – גם אם טעית בהערכה שלך ובסופו של דבר מתברר שההורים לא פגעו בילד. עם זאת, שוב ליתר בטחון הייתי מציע לך לפנות למועצה לשלום הילד ולקבל מהם תשובה מוסמכת בעניין זה.

שאלה:

האם יש אפשרות להגיע לתחנת משטרה ולצפות בקלסטרונים של עברייני מין, עוד לפני שמגישים את התלונה?

תשובה:

לא ידוע צריך לשאול במשטרה – אני לא כל-כך מבין מה מטרת השואל/ת אבל בכל מקרה צריך לברר במשטרה.

שאלה:

האם לפסיכיאטרית יש זכות לדווח על התעללות? מבלי רצונו של המטופל?

תשובה:

זו סוגייה מורכבת מאוד והייתי נזהר מלהביע בה דיעה חד משמעית – אולי כדאי לפנות לוועדת האתיקה של משרד הבריאות כדי לקבל תשובה חד משמעית. לפני זמן מסוים היה ניסיון להעביר בחוק חובה כזאת לגבי פסיכולוגים ביחס לעבירות של אלימות במשפחה וזה לא עבר. לעומת זאת לגבי התעללות בילדים יש כבר כיום חובת דיווח והשאלה היא האם היא גוברת על חובת הסודיות של הפסיכולוג. אין לי תשובה חד משמעית בעניין הזה.

שאלה:

ידוע שילדים עצם היותם פגיעים ותלותיים יכולת התגובה והאפשרות לספר ובכלל להגיש תלונה מוגבלת ברוב המקרים, כך שקורה שמגיעים לגיל בוגר ועדיין לא מסוגלים לפתוח את ליבם ולספר ולהתלונן והשנים עוברות וכשכן מסוגלים לדבר חל חוק ההתיישנות ומעניש אותם פעם נוספת.

האם יש דרך כלשהי לביטול חוק ההתיישנות בעבירות מין בקטינים, ובמיוחד עם זה קורה בתוך המשפחה?

תשובה:

בדיוק מהסיבה הזו יש תקופת התיישנות מוארכת ביחס לעבירות מין במשפחה כך שתקופת ההתיישנות בת עשר השנים מתחילה להיספר מיום הגיעו של הקטין לגיל 18 ולא מן היום שבוצעה העבירה נגדו. כך שאם העבירה בוצעה נגדו כשהוא היה בן עשר יהיו 18 שנות התיישנות. למיטב ידיעתי יש כיום ניסיון להעביר הצעת חוק להאריך את תקופת ההתיישנות עוד מעבר לזה.

(הערה של צוות אתר מקום: הצעת החוק המדוברת התקבלה, ובמקרים של עבירות מין במשפחה תקופת ההתיישנות גדלה מ10 – שנים ל20 – שנה)

שאלה:

היכן נרשם בחוק שהארכה על התיישנות בעבירות מין היא רק על עבירות שנעשו משנת 1986?

תודה

תשובה:

זה לא נרשם בחוק אבל כך נקבע בפסיקה – מכיוון שהתיקון הוא משנת 1996 הרי שעבירות מין שבוצעו עד שנת 1986 כבר הספיקו להתיישן עד לשנת 1996 ויש כלל בפסיקה שעבירות שהתיישנו לפני שנכנס לתוקף חוק חדש שמשנה את תקופת ההתיישנות ייחשבו כעבירות שהתיישנו גם לאחר שהחוק החדש נכנס לתוקף.

שאלה:

שלום,

האם נער בן 14 (שהוא עצמו נחשב לקטין) המבקש שילדה בת 4 תספק אותו (לא ביחסי מין – חדירה – אלא ב- "אקט" מיני אחר), והיא אשר לא מבינה את משמעות הדבר – מסכימה… נחשב לאונס?

הבנתי שכל מבוגר המבצע איזשהו מעשה מגונה בקטינה גם אם בהסכמתה וגם אם לא, זה נחשב לאונס. אבל אני לא ממש בטוחה כיצד זה נוגע כאשר שני המעורבים הם קטינים.

תשובה:

כעקרון כל אדם מעל גיל 12 נושא באחריות פלילית למעשיו וניתן להעמיד אותו לדין על כל עבירה לרבות עבירת מין. מה שקורה לגבי קטינים הוא שכאשר הם נאשמים הם עומדים לדין בבית משפט מיוחד לנוער וההליך שם שונה במידה מסוימת מההליך בבית משפט רגיל ומה שבעיקר שונה הוא שלעתים רבות ניתן – גם אם נמצא שהקטין ביצע את המעשה שיוחס לו – לנקוט בדרכי טיפול שאינן ענישה. כך שמבחינה עקרונית מעשיו המיניים של נער מעל גיל 12 בילדה בת 4 מהווה עבירה בדיוק כפי שאילו בגיר היה מבצע באותה ילדה מעשיים מיניים זו הייתה עבירה. לגבי השאלה האם זה אונס או עבירה אחרת (כמו למשל מעשה מגונה) זה כבר תלוי בטיב המעשה – ראה/י ההגדרות לעבירות השונות באתר.

---

לפי שעה אין באפשרותנו לענות על שאלות נוספות. השירות יתחדש לכשיימצא עו"ד שמתמחה בתחום עם מוכנות לענות על שאלות בהתנדבות, עבור פוני האתר.

אנו מדגישים כאן כי אין החומר באתר מהווה בשום מקרה תחליף ליעוץ משפטי או מקצועי מסוג כלשהו. התשובות המסופקות נועדו לתת הבנה בסיסית וכללית בלבד. תשובות ספציפיות יהיה עליכם לקבל במקומות המתאימים. לנוחיותכם, אתם מוזמנים להיעזר בדף העוסק בסיוע משפטי באתר מקום, ביעוץ משפטי שניתן חינם באמצעות מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בתל אביב (טל'1202 ) וכמובן, בשירותיו של עו"ד פרטי שתבחרו לעצמכם.