לנשים רבות היכולת לקיים יחסים או לעשות אהבה מובנת מאליה, אבל לאלו הסובלות מ- "וגניסמוס" החדירה הופכת להיות בלתי אפשרית.

חלק מהסובלות מבעיה זו יכולות לתפקד באופן נורמלי בתחומים אחרים של המין ולהרגיש עוררות מינית ואפילו אורגזמה אבל יחסי המין נעשים בלתי-אפשריים עבורן. חלק אחר מהסובלות מבעיה זו יכולות לחוש חוסר עניין במין והרבה חששות ודאגות מעצם החדירה.

ל- "וגניסמוס" יש השפעה רבה על נשים. לא רק שהן לא מסוגלות לקיים יחסים עם בן הזוג, אלא גם ההחלטה להקים משפחה הופכת להיות קשה עבורן. החדשות הטובות הן שיש לזה טיפול.

מה זה "וגיניסמוס"?

"וגניסמוס" היא עווית בלתי נשלטת של השרירים המקיפים את הנרתיק. העווית נגרמת בכל פעם שיש ניסיון חדירה. ה- "וגניסמוס" איננה מחלה ואינה לקות גופנית. היא מצב נפשי שגורר תגובה גופנית חזקה.

חלק מהסובלות מבעיה זו סובלות ממנה במשך כל ימי חייהן, וחלק אחר מהנשים סובלות ממנה בעקבות טראומה או כתוצאה ממערכת יחסים מסוימת.

מהם הגורמים ל- "וגניסמוס"?

הגורמים הם רבים אבל אף אחד מהם איננו בעיה פיזית. אם סבלת בעבר מכאב בזמן קיום יחסי מין, יכול להיות שתחווי "וגניסמוס" במטרה למנוע את הכאב.

הגורמים הפסיכולוגים יכולים להתחלק לשלוש קטגוריות:

1. מסרים לא בריאים לגבי מין.
2. ניסיון טראומטי בעבר.
3. בעיות במערכת היחסים הזוגית.

מסרים לא בריאים לגבי מין:

• יש נשים שלימדו אותן לחשוב שמין זה דבר רע ומוסכן.
• אחרות קיבלו אזהרות שלא לתת לאף בחור לגעת בהן 'שם למטה' כי הן עלולות  להיכנס להריון.
• ישנם טבואים חברתיים ודתיים חזקים, שהשאירו חותמן על נשים רבות, והובילו  אותם לחוש רגשות אשמה ובושה באם הן חשות תשוקה מינית.
• אצל חלק מהנשים קושרה בגרות מינית עם תחושות של לכלוך ומבוכה.
• נשים שקיבלו חינוך מיני לקוי, יתכן שתגדלה עם המחשבה שחדירה איננה יכולה  להתקיים, מבחינה פיזית.
• ולחלקן נאמר שיחסי מין זה דבר כואב.

 

חוויות טראומתיות בעבר:

אם חווית איזו טראומה בעבר שקשורה לעניין המין, ייתכן שתפתחי "וגניסמוס"  במטרה להגן על תגובתך בעתיד.

החוויה הטראומתית יכולה להיות מפגש כואב עם בן זוג מעברך, מפגש לא נעים ומכאיב עם רופא או אחות במהלך בדיקה נשית שגרתית. ולחלקן זו יכולה להיות תוצאה של אונס או התעללות מינית.

בעיות בין בני הזוג:

בעיות לא פתורות בין בני זוג יכולות לגרום או לפחות לתרום לבעיית ה-"וגניסמוס",  לכן אם לא מרוצים ממשהו במערכת היחסים חשוב לדבר על זה ולנסות  לפתור את זה.

טכניקות לעזרה עצמית:

נסי להירגע – זה חשוב. אפשר להיעזר באמבטיה מרגיעה, טכניקות נשימה וקלטות הרפייה.

לימדי להכיר יותר טוב את גופך – במהלך אמבטיה לימדי לגעת במקומות בגוף שלך,  ולהתיידד עם הגוף ולחוש את איבריו.

תרגלי את שרירי הנרתיק – יש לתרגל כל יום. התחילי עם 15 תרגילי לחיצה והרפיה של השרירים פעמיים ביום ובהמשך העלי את הכמות ל40-50- בתירגול אחד. ניתן לתרגל זאת בכל מצב: ישיבה, שכיבה ועמידה.

הרשי לעצמך ליהנות מגירוי מיני לפני קיום יחסים – נסי ליהנות מתחושה של מגע מהנה, הקדישי לזה זמן ותשומת לב, ובדקי שאת מספיק מגורה מינית לפני החדירה.

דה-סנסיטיזציה (שיטה טיפולית שנועדה להפחית את הרגישות לטריגרים) – כשאת מרגישה מאוד נינוחה ורגועה נסי לבצע בעצמך חדירה לנרתיק שלך. את יכולה להתחיל עם קצה האצבע שלך, ובמשך הזמן כשתחושי ביטחון, נסי את כל האצבע שלך ושל בן זוגך.

ואם אף אחת מהטכניקות לעזרה עצמית לא עוזרת לך, אל תדאגי, ניתן תמיד להיעזר במומחה לתרפיה מינית.

המאמר תורגם על ידי "אנונימי", מתוך האתר הבא:
http://www.bbc.co.uk/health/sex/probs_blockedintercourse.shtml