מכון תודעה כל הזכויות שמורות ©

מדוע גברים צורכים תמונות של מין ולא מין בעצמו?
מדוע בחברה ה"מתורבתת" שלנו נצרכת הפורנוגרפיה בצורה כה מסיבית?
מה האפקט של צרכנות זו על היחיד ועל החברה?

הפורנוגרפיה, אשליה בפני עצמה, סוחרת בצלם הזוי ( CHIMERA ) הזיות ודמיונות שווא. היא מוכרת הכל מלבד אהבה ואף על פי כן היא מתמקדת באקט האהבה. למעשה הפורנוגרפיה היא חולנית כיוון שהיא מוכרת את מות האהבה, את מות האחר. היא למעשה כלי תחליף לאחר. האדם מוחלף בחפץ, חיקוי, הוא מוחפץ. בקיצור הפורנוגרפיה מוכרת פנטזיה של חיקוי ליחסים אנושיים. היא מזרה, היא מבודדת. הפורנוגרפיה הינה גם סוג של פטיש שהצרכנים מקנים לו כח מאגי לריגוש. אך למעשה החיפוש אחר החשק והסיפוק הליבידיני על ידי ראיה ושמיעה הוא תחליף = הצרכן שולט לגמרי בחומרים בהם הוא משתמש וכך שולט בו זמנית בג'נדר המיני. ברור גם ששום רגש לא מחבר את היחס בין הצרכן לאובייקט שהוא צורך ובדיוק בשל כך זה מוצר צריכה.

גודל הבעיה:

בימינו כולם חשופים לחומר מיני אירוטי אם לא רק פורנוגרפי. ברחוב,בקיוסקים, בבתי הקולנוע, בקלאבים, בטלויזיה, בטלפון, באינטרנט וכו'…. הילדים והמבוגרים אם ירצו או לא ירצו סופגים את הפורנוגרפיה על כל צורותיה ונמצאים תחת השפעתה. "תרבות" המין שמושתתת על תעשיית הפורנוגרפיה משכיחה מאיתנו את העובדה שהפורנוגרפיה הינה אנטיתזה של המיניות האנושית.זנות ופורנוגרפיה הולכות יד ביד ומחזקות זו את זו. הזנות מציעה מקום ובעיקר את האנשים אשר איתם אפשר יהיה לעשות את הפנטזיות שהפורנוגרפיה מקדמת. לא נולדים זונה ובוודאי שלא נולדים רקדנית עירום או שחקנית פורנו. נהיים כי קיים ביקוש, כי צרכנים מבקשים לספק את החשק שלהם והתעשיה היא אדירה.

מה מספר הנשים והילדים בעולם המנוצל בתעשיות המין? מפעם לפעם נזרקים מספרים שאין כל מידע אם הם אכן נכונים :

• 500,000 נשים נסחרות לתעשיית המין רק באירופה ( נתון שהתקבל בקבוצת עבודה באו"ם).
• 800,000 נשים וילדים נסחרים בעולם כולו (מידע שניתן על ידי IOM).
• 5 עד 6 מליון נשים וילדים נסחרים מידי שנה בעולם כולו (נתון של האו"ם).
• על פי Marianne Erickson חברת הפרלמנט האירופאי מדובר ב 80 מליון בני אדם בתוכם 2 מליון מתחת לגיל 15 משנת 2000 שנמצאים בתעשיית המין העולמית.

על פי מאמר של ד"ר מליסה פרלי שהתפרסם ב"פסיכיאטריק טיימס" באוקטובר 2004"זנות היא אלימות מינית" קבלת הזנות כלגיטימית בחברה מעודדת את האלימות כלפי נשים. נערך מחקר בין תלמידי קולז' בארה"ב והתברר שקיים הבדל ג'נדרי של התייחסות לאונס ולזנות כשהגברים האמינו יותר למיתוס האונס מאשר נשים. נמצא יחס ישר בין התמיכה בזנות וקבלת מיתוס האונס. נמצאו 7% שדיווחו כי הם לקוחות ולמרות הייצוג השולי שלהם תשובותיהם הוי שונות מאלה של שאר התלמידים הגברים ביחס שלהם לנשים. הם הודו בכך שאילצו את הפרטנרים שלהם למין כפוי יותר מהגברים האחרים במשאל. זנות יכולה להתקיים רק בחברה שהיא אדישה לנזקים שהיא גורמת. מספר נתונים שמופיעים במאמר:

• 95% מאלה בזנות חוו תקיפה מינית שבסט אחר היתה עילה לתביעה משפטית
• 95% מאלה בזנות רוצות/ים לצאת מהמצב אך אין להן/ם אופציות הישרדות אחרות
• 90% מאלה בזנות חוו התקפות מילוליות ובוז מהחברה שהשפיעו עליהם
• 95% הותקפו פיזית
• 65%-95% מאלה בזנות חוו התעללות מינית בילדותם בשנה.
• אין מספרים לגבי הנשים והילדים שמשתמשים בהם לתעשיות הפורנוגרפיה אך יש מידע על הרווחים של מפיקי הפורנו הגדולים בעולם שנרשמו בנאסדאק ובבורסה בגרמניה (ביליוני דולרים בשנה).
• בקליפורניה תעשית הפורנוגרפיה טוענת שהיא מעסיקה 20,000 איש ורק בשנת 2000 עשתה רווח של 1.8 ביליון $.
• בכל שנה מייצרת הוליווד 400 סרטים רגילים לעומת תעשיית הפורנו שבארה"ב בלבד מייצרת בין 10 ל11,000 סרטים בשנה.
• כ700- מליון סרטי וידאו וDVD נמכרים מדי שנה בארה"ב בלבד.
• תעשיית ה X מהווה 33% מתעשיית הווידאו.
• באינטרנט בשנת 1997 ניצפו 20,000 אתרים לתכנים פורנוגרפיים בשנת 2000 ניצפו 280,000 אתרים. ומאז לא בדקו יותר.

אפשר לאמר בביטחה שהפורנוגרפיה הינה אחת מהתעשיות המרכזיות של ה"תרבות" המערבית. לדוגמה: משחקי המחשב התבגרו וכיום אפשר למצוא משחקי מחשב שכוללים "משחקים למבוגרים" למשל בשנת 2002 נמכר משחק שנקרא עיר החטאים ומין ואלימות הינם חלק מרכזי בעלילה. למשל אחת הדרכים לאסוף נקודות או כסף היא לשכור זונה, לשלם עבור שירותי מין ואחר כך להרוג את האישה ולקחת את הרווח. נשבר טאבו והמכירות זינקו.

הפורנוגרפיה כתעשיה בתפוצה המונית היא תופעה מאוחרת יחסית. עד לפני 30 שנה היא נפוצה בעיקר בעילית האריסטוקרטית ועילית הממון. הופעת הפלייבוי ב1953- ציינה את תחילת התקופה החדשה.המסרים הפורנוגרפיים חדרו לכלל המרקם החברתי. מאז הפורנוגרפיה הפכה לא רק לתופעה נסבלת, מוכרת וחוקית בעיני מדינות רבות אלא מנקודת מבט מסויימת אף קיבלה עידוד כתופעה חברתית. הפורנוגרפיה הינה תוצר של חברה סקסיסטית- הפיכתה לתעשיה הינה תוצאה של חברה קפיטליסטית. אך זה לא הכל. חוקים , כולל חוקי צנזורה שמסדירים ניצול אכזרי זה הינם צבועים ונובעים מהשקפה בורגנית של "סטנדרד כפול". כל נסיון להגדיר בחוק מה זה "תועבה" ומה לא כדי "להגן" על "חופש הביטוי" מצטמצמת למעשה בהגנה על חופש היזמות, כלומר החופש לנצל מינית נשים וילדים. חוקים שכאלו לרוב נוטים להתעלם מבעיית הניצול המיני ומתמקדים בשאלה איזה מידה של אלימות "מקובלת" בניצול זה. עד היום מרבית המחקרים שנעשו על הצפיה בפורנו טענו כי אי אפשר להוכיח את השפעת הפורנו על הצרכנים. העבודה שנעשתה על ידי רישרד פולין בקנדה מוכיחה אחרת. הוא עצמו, חווה עקב צפיה אינטנסיבית לאורך כחודש בסרטי פורנוגרפיה,מצב שלא יוכל להסתכל על ילדים ונשים בעין "תמימה" ובנאלית. הוא היה רואה גופות שהפכו ל"עצמים" וזה גרם לו להסתכל על נשים וילדים בצורה מעוותת. מבלי שישים לב הוא הפנים כתוצאה מצריכה מסיבית של פורנוגרפיה את המסר המרכזי שלה שהינו זלזול ושנאת נשים. קבוצת המחקר הראשונה שלו שכללה בעיקר נשים עדיין סובלת כתוצאה מהחשיפה לפורנוגרפיה, מסיוטי לילה מלאי פנטזיות מיניות אלימות ביותר, ובעיקר מחוסר יכולת לרקום מערכות יחסים מיניות בתקופת המחקר שנמשכה יותר מחודש. בנוסף, ככל שהתווספו נתונים והתברר כי אחוז גבוה של גברים צורך פורנוגרפיה בתדירות כך התייאשה הקבוצה מעתיד היחסים בין גברים לנשים. כתוצאה ממחקר זה טען רישרד פולין שהפורנוגרפיה משפיעה על הצרכנים וגורמת כתוצאה להתנהגות אגרסיבית כלפי נשים. עדיין לא יודעים כיצד משפיעה צריכת הפורנוגרפיה על התנהגות הפרט . המחקר החל ב 1983 בקויבק. באותה תקופה היתה רווחת הדיעה שהפורנוגרפיה אינה מזיקה. בנובמבר 2004 התקיים שימוע בסנאט בארה"ב בנושא ההתמכרות לפורנוגרפיה. חוקרים של המוח, שלהתמכרויות ושל אספקטים פסיכולוגים מאוניברסיטאות שונות בארה"ב דרשו מהקונגרס לממן מחקרים ולימודים על "התמכרות לפורנו" ד"ר מרי-אן לידן דירקטור יחידה לטיפול בטראומה מינית מאוניברסיטת פנסילבניה הדגישה שהשפעת הפורנוגרפיה על המוח דומה לזו של קוקאין, קראק והרואין. כל המומחים דרשו לצאת בקמפיין לבריאות הציבור שיתריע על הסכנות בצפיה בפורנוגרפיה.

מדוע הגברים צורכים פורנוגרפיה? (היום גם יותר ויותר נערות ונשים צעירות)

אין תשובה ברורה. התשובה הכי תדירה : מפני שפורנוגרפיה קיימת, נגישה ומשום שזה נורמלי. הפעם הראשונה זה בגלל סקרנות. גברים שממשיכים לצרוך פורנוגרפיה בעצמם קשה להם להגדיר מדוע הם מרגישים שהם "צריכים" את זה. הפורנוגרפיה ממלאת "צורך" וכול אחד מוצא פורקן לחשק מיני.

הפורנוגרפיה הינה תעשיה שעושה מחקרי שוק ומתאימה עצמה לשוק שלה אך גם מתאימה את השוק למוצר. שוק של פנטזיות של שליטה מינית. לצרוך פורנוגרפיה זה לא רק להסתכל בה אלא לחוש בגירוי מיני ולהשתתף. פורנוגרפיה שנמכרת היא זו שמעוררת תחושות אצל הלקוח – ללא זאת אין לפורנוגרפיה משמעות.דהומניזציה ואובייקטיפיקציה של גוף האישה מעניקים לגברים עליונות….ויחסי שליטה.

האם הפורנוגרפיה הינה סוג של נקמה סימבולית בנשים שהחלו להיות עצמאיות?

אך אסור לנו לשכוח שהפורנוגרפיה אינה רק פנטזיה. קיימות נשים וקיימים ילדים שעובדים עבורה, שמצייתים (מרצונם או נגד רצונם) באמת לחשק הגברי.

המחקר העכשווי מטיל אור יותר ויותר על ההשפעה המזיקה של הפורנוגרפיה על הצופים בה: בנליזציה של מין אלים, הפצת תמונות שפוגעות בנשים, חיפצון ודפרסונליזציה של דמות הנשים והילדים שהופכים לאובייקטים מיניים וכו'. לפורנוגרפיה השפעה מזיקה גם על הגברים עצמם בכך שמעדיפים בידוד, הסתגרות בעצמם, מפתחים מודלים מיניים לא מקובלים ושואפים למטרות שאינן ברות ביצוע – מה שמוביל בסופו של דבר להעצמת המסכנות המינית שהיוותה לעיתים מזומנות הטריגר לצריכת פורנוגרפיה.

כאשר הולכים לרוב חנויות המין לא מוצאים שם הרבה חומר עזר חינוכי או אביזרים שמסבירים מה זה מין ואינם פורנוגרפיים – בחנויות ובתעשיית האביזרים מייצרים בעיקר עבור יחסי השליטה שמושרשים בהויית היחסים בחברה.

הפורנוגרפיה הינה תעשיה כמו כל תעשיה אחרת שעונה על ביקוש קיים ולא שואפת לקדם יחסים חברתיים שווים בין המינים אלא להיפך. בצורה פחות או יותר וולגרית או אסתטית היא רק מנצלת את דמות הנשים והילדים כמשחק עבור הצרכנים ואלה בעיקר גברים כולל זירות הפונות לנשים.

כיום הפורנוגרפיה מהווה את השיח הדומיננטי על מיניות אנושית. היא שולטת בשטח שננטש על ידי השלטונות שנמנעים מלתת חינוך מיני אמיתי בבתי הספר. לעיתים קרובות הפורנוגרפיה הינה המקור היחיד של מידע לסקרנים הצעירים שדרכה מגלים את המיניות, את גוף האחר ואת יחסי המין.

בקנדה נערכו סקרים שהראו שהנוער הם הצרכנים הכי כבדים של פורנוגרפיה. פורנוגרפיה הינה תוצאה ובת של הפוריטניות ודיכוי מיני. בחברה שבה, למרות קיומה של חפשיות ומתירנות, התרבות המינית נשארת כבושה וחנוקה היא מתבטאת באובססיה סביב האסור. היא מהווה סחורה עבור ציבור בעל מיניות מודחקת. הפורנוגרפיה מנסה להראות עצמה כאילו היא עושה דמיסטיפיקציה למיניות האנושית אך היא ממש לא. שום רגש לא קושר בין הצרכן למוצר, ולמעשה זו מערכת יחסים דומה לזו שעובדת בין הלקוח לזונה. זה הריק, האקט הינו מיכני. עבור סכום כסף הלקוח משיג את הדמות הקנויה שמשמשת בתפקיד הכלי שבמקרה הטוב יחקה יחסי אבההב אמיתיים ויזייף אורגזמה. למעשה הבובה המתנפחת יכולה להחליף ללא בעיות את הזונה. הפורנוגרפיה לא נולדה בריק – היא קוד ופענוח הקוד, היא גם המוצר וגם המייצר, פנטזיה ותעשיה. הפורנוגרפיה ( מעצם המסר בשם) היא זנות פנטסמגורית של נשים חשופות שתמורת כסף ניצבות בפוזות משמינות ונשארות כדמויות צלולויד -גופות ללא בשר, מתאבנים הזוף הפורנוגרפי הינו זר ואינו שייך או קיים. הוא רק המיכל של התשוקה הגברית, הוא רק המסיכה של הגוף. וכאן אפשר לבדוק מה פירוש "מוסר מיני כפול": מה שבעצם מאחד את הפורנוגרפיה עם הפוריטניות ( "רגשות הציבור" "המוסר הציבורי") זו החרדה מהגוף הנשי ומהגוף בכלל. האשה "הטובה" המקובלת היא החפץ של בעלה, היא גם אמא וולדנית. הנשים האחרות, מי שלא תהיה, הינן מיכל לתאווה הגברית, הפתייניות לחטא, המוצא ללכלוך. מחוץ לאמא ולחפץ של הבעל קיימות בספירה הדתית הפוריטנית בתחום המין רק חוסר הגינות ובושה, זימה, ניאוף וזנות. המושג "תועבה" מתייחס ליסודות תרבותיים דכאניים וסקסיסטיים בתחום המיניות. המושג מתייחס לערכים מוסריים וכיוון שכך הפרשנות שלו השתנתה במשך השנים והפכה ליותר ויותר סובלנית כיוון שה"נורמות" המוסריות מול הניצול המיני של נשים וילדים הצטמצמו. המושג הזה וכן אחיו "פגיעה ברגשות הציבור" משמשים תמיד לגינוי מצגות מיניות של שוליים כמו זואופיליה או מקלחת זהב כי זה שוקינג – מהמם. לכן גם כאשר בקנדה העבירו צנזורה חוקית נגד פורנוגרפיה מי שסבל מהחוק היו למעשה חנויות הגאים והגאות משום שגם מיניות הומוסקסואלית נחשבה לסטייה שלא כדרך הטבע.

חשוב לא לשכוח שהתעשיה הפורנוגרפית אינה הפקה שבה השחקנים תמיד מסכימים למה שקורה להם. יש נשים מוכות, מוצלפות, נקשרות, מטילים בהן מומים , נאנסות ואף נרצחות. מדובר גם בילדים שנמכרים ונכפים עליהם יחסי מין . מדובר בנשים שמכריחים אותן לקיים יחסי מין עם חיות. מדובר בהעמדת סצנה של מיניות מוטת מוות, סבל ושליטה גברית שבה האשה מופיעה בסיסטמטיות כקורבן שגם מסכים למה שעושים איתו וגם נהנה מזה. מדובר בשיוך מתמיד של נשים כזמינות למין, בשיוך המין לרוע, ובשיוך הגבר לצד הכל יכול והאחראי לשווי המשקל העולמי.

צריך להגדיר פורנוגרפיה כתעשיה וכמסחר בהצגה "גניטלית של המיניות". כלומר תיאור או העלאה בדיבור, בכתיבה בתמונות ובהתנהגויות מיניות שרואות את האדם, ובעיקר נשים וילדים כאובייקט לניצול ולמניפולציה מינית. זה ביטוי של יחסי כח, ניצול כח והאדרת שליטת האדם באחר. הפורנוגרפיה מצנזרת את הסבל והכאב של האלימות ומצמצמת את הגבר לעמדת "מציץ חושק" ואת האשה והילדים למעמד עצמים נחשקים. הפורנוגרפיה מיצגת את הביטוי של הצד הגברי במיניות כאשר הנשים והילדים אינם אלא אביזרים גבריים. מתרגלים לפורנוגרפיה, מתרגלים למסרים שלה לגבי ההתייחסות לנשים. צופים בקרבון סיסטמטי של נשים ושמקרבון זה הגברים (הצרכנים) מפיקים תענוג.

הפורנוגרפיה בוחלת בנשים . היא מתרגמת את החרדה מכל מה שהוא נשי לחיסול החושניות והאהבה. הגברים יכולים להוכיח דרך הפורנוגרפיה את הגבריות שלהם תוך כדי זלזול ושנאת נשים. וכיוון שהגבריות לעולם אינה ממש מושגת או מובטחת צריך תמיד להוכיח את קיומה. בפורנוגרפיה המסר הוא שהאונס לגיטימי כי הוא מאפשר לנשים לגלות את העונג המיני שלהן. בפורנוגרפיה האחווה הגברית מתקיימת בעזרת השליטה בנשים ובתשוקותיהן כי צריך להכניע אותן (אינטיפדת המין) ואונס, זלזול והחלפת פרטנרים הינם סוג של שליטה. הפורנוגרפיה מציגה מיניות מאד מסויימת שאי אפשר להפריד אותה מיחסי שליטה.

בקלאבים של רקדניות עירום או במסיבות רווקים של גברים בלבד כשמוזמנות נערות ליווי נגמרת הקומדיה של הדיאלוג בין גברים לנשים, מחוסלים גבולות הכבוד, אין חיבה אלא תשוקה, פורקן וזלזול. בין הלקוחות האלה בחברותה מדברים על נשים, מלגלגים עליהן, מלכסנים מבט לעברן ומבזים אותן. כך מתפתח הלקוח שממנו מרוויחה תעשיית הפורנוגרפיה. הבוז הגברי מספק מחיה למספר נשים צעירות כי הוא הופך לכסף. מבלי הכסף השליטה לא היתה כה מוחלטת. כאן שולטת מיניות חד כיוונית מועמדת למכירה. בקונטקסט הזה קל להבין ששדות הצייד של הפורנוגרפיה מורכבים יותר מאי פעם מנשים צעירות, יותר ויותר צעירות שגילן הממוצע הוא בין 19 ל-20.

מה ניתן לחשוב על גברים אלה שמשלמים לרקדניות כדי שתעלה בפניהם הצגת אקט מיני במסיבת רווקים? אם גזען יכול לפגוע או אף להרוג בכך שהוא מגדיר את האחר כתת-אדם מה ניתן לחשוב על גברים שמבזים תוך אחוות רעים את הדמויות הפחות אנושיות, האובייקטים המיניים שלפניהם? הצחוק הופך לעווית ומופיעים אנקולי המוות. הפרט והחברה לא צורכים פורנוגרפיה או זנות ללא נזק.

בחוגים מסויימים קיים שיח על פיו הפורנוגרפיה נתפסת כאמצעי להכוונת החשק המיני הגברי האגרסיבי במקום כלפי נשים לעבר אוננות. מה שהופך את הפורנוגרפיה לאמצעי הגנה על נשים מפני תקיפה מינית ולכן רע הכרחי. השיח שמציג את הפורנוגרפיה כתעלת ניקוז שתורמת להגנת הנשים מתקיפות מיניות הינו השיח הדומיננטי ובסוף שנות השישים אף שיחק תפקיד ניכבד בהחלת החוקים בעניין "תועבה" או " פגיעה ברגשות הציבור". אך כפי שכולנו יודעים חוקים אלו לא ממש יושמו. לא בארץ ולא בשום מקום אחר בעולם. מאחורי שיח זה שהינו גברי בעיקרו צריך לראות את הפרוצדורות שבהן השתמו ואשר מקרקסות אותו.

הפורנוגרפיה נתפסת לעיתים קרובות כאמצעי להכוונת החשק המיני הגברי האגרסיבי במקום כלפי נשים לעבר אוננות. מה שהופך את הפורנוגרפיה לאמצעי הגנה על נשים מפני תקיפה מינית ולכן רע הכרחי. השיח שמציג את הפורנוגרפיה כתעלת ניקוז שתורמת להגנת הנשים מתקיפות מיניות הינו השיח הדומיננטי ובסוף שנות השישים אף שיחק תפקיד ניכבד בהחלת החוקים בעניין "תועבה" או " פגיעה ברגשות הציבור". אך כפי שכולנו יודעים לא ממש יושמו. לא בארץ ולא בשום מקום אחר בעולם. מאחורי שיח זה שהינו גברי בעיקרו צריך לראות את הפרוצדורות שבהן השתמו ואשר מקרקסות אותו.

הקשר בין פורנוגרפית מבוגרים לפורנוגרפית ילדים:

השיח משתנה כאשר הפורנוגרפיה משתמשת בילדים. למצפון הבורגני קשה יותר במקרה זה לקבל ואז הפורנוגרפיה הופכת לרע לא הכרחי ומאבדת את התכונות המצילניות שלה . צריך לאסור אותה. פה הטעון לגבי "חופש הביטוי" שמשתמשים בו למנוע איסור פורנוגרפיה שמשתמשת בנשים נעלם מול הכעס. עבור "בעלי מצפון"? אלה הצרכנים של פורנוגרפית ילדים הם סוטים מסוכנים בעוד שהצרכנים של פורנוגרפיה "רגילה" הם בריאים ונורמליים. האיסור על פורנוגרפית ילדים זה להאבק נגד סטיה מהטבע בעוד שלהגן על פורנוגרפיה שמשתמשת בנשים זה להגן על חופש הביטוי. אולם הפורנוגרפיה שמנצלת ילדים משולבת ומשובצת בזאת שמנצלת נשים. כ 40% מאתרי הפורנוגרפיה באינטרנט מורכבים גם מניצול ילדים. פורנוגרפית ילדים היא מאד רווחית כיוון שה"שחקנים" לא מקבלים תשלום. המחיר הנמוך מאפשר הפקות חובבניות ברור שהילדים המנוצלים אינם מסכימים לכך ולכן האיסורים על סוג זה של חומרים הם חמורים בכל העולם אולם קל מאד להשיג פורנוגרפית ילדים.

על פי מידע שהתפרסם ביום עיון שארגן הפרלמנט האירופי בבריסל בינואר 2004 קיימות כיום באינטרנט רשתות עולמיות מאוד מובנות שדרכן ניתן לרכוש קטינים עד תינוקות ללא כל קושי ( על ידי אימוץ כביכול). יש תעשיה שלמה וזה כבר לא רק מספר סוטים פדופילים אלא ארגוני מאפיה כיוון שהרווחים בתעשיה זו הם ענקיים. הלקוח לא תמיד יודע מה הוא מחפש אך התעשייה מציעה לו מוצרים חדשים, או סוג חדש של פעילות מינית. יש אתרים באינטרנט שבהם ניתן למצוא תמונות פדופיליות, וידאו, אונס או ילדים למכירה או להשכרה לסוף שבוע או לאימוץ. לא מדובר רק בצילומים וסרטים שנעשו כבר ונמכרים אלא בהפקות בזמן אמת. באחד האתרים כתוב " אם אתה מזמין ילדה בגיל בין 7 ל 10 המחיר 5,000 יורו, אם אתה מזמין בין 11 ל 15 המחיר 3,000 יורו וככל שהגיל עולה המחיר יורד. המציעים לאימוץ : ילד בן שנה עולה 30,000יורו, ילדים בני 3 עד 6 20,000 יורו ובאתר מסבירים בבהירות שיש את כל הקשרים הנחוצים כדי שאפשר יהיה לצאת מרוסיה עם הילד כמאומץ. ברור כמובן באתר שהאימוץ נעשה לצורכי ניצול מיני של הילד ולהפוך אותו למכונת מין. בפורטוגל ידוע ילדים נעדרים שנמכרו. באינטרנט יש בייבי סופרמרקט. על פי נשיא בית המשפט העליון באיטליה פרדיננדו אימפוסימטו באותו יום עיון מדובר בתעשיה של מיליארד ומאתיים אלף יורו בשנה. הוא גם התייחס לתופעה על גבול צ'כיה ובווריה ששם מובלים אלפי ילדים 24 שעות ביממה ממזרח אירופה למערבה להשתלב בתעשיית הזנות.

האידאלוגיה הפורנוגרפית שבמהות הניצול המיני של קטינים וילדים היא אותה אידאלוגיה שבמהות הניצול המיני של נשים. האידאלוגיה בבסיס פורנוגרפית הילדים היא שילדים מאושרים כאשר המבוגרים מכירים להם את הפעילות המינית. הם תמיד מסכימים. האידאולוגיה הזו מגנה על אונס והופכת לגיטימי את הניצול המיני של ילדים וגילוי עריות. לקח 10 שנים לחוקרים מומחים בניתוח פורנוגרפיה והשפעותיה להסכים לדעות של פמיניסטיות שעבדו על הנושא. עשור כדי להכיר במה שהנשים הכירו בו מזמן: הפורנוגרפיה מאשרת, עושה לגיטימציה ומעודדת את התוקפנות המינית נגד נשים וילדים.

האם ההגנה על חופש הביטוי לא יכולה לכלול גם את ההגנה על שלמות פיזית ופסיכולוגית של האנשים, נשים וילדים שנמכרים ומנוצלים באלימות? איך בכל זאת אפשר להלחם בפורנוגרפיה?החוקים נגד פורנוגרפיה צריכים דומים לחוקים נגד גזענות ותעמולה גזענית. צריך לעודד חוקים נגד סקסיזם ואפליה מינית. מדוע להאבק נגד אונס ולא להאבק נגד צתעמולה שמקדמת אונס?

האתגר הינו לשנות גישה, מדיניות וחוקים – להעלות לתודעה הציבורית שמאחורי האקטים הניצפים על מסך האינטרנט או בסלולרי כמו גם בקלטת הוידאו קיימים לא גופות צלולויד אלא גופות בשר ודם . לקשר בין האקרט והתמונות בצורה שתשמור על חופש הביטוי אך תגן על זכויות האדם- להיות חופשיים מפשעים של סחר למטרות נטצול מיני.

חוקים נגד האינטרנט לא אפקטיביים . נקודה.

קבוצת מומחים שישבה 3 שנים על המדוכה והגישה את ממצאיה בסוף שנת 2003 מצאה כי רק מניעה יכולה לכוון סוג של קונטרול באינטרנט. ההמלצות שהוגשו כללו:

• רפורמה של החינוך ומערכות טריינינג כדי לתת לצעירים, לשופטים, לעיתונאים , לכוחות משטרה ולרשויות כלים שיאפשרו להם ללמוד איך להשתמש בטכנולוגיות החדשות ולמנוע ניצול.
• Self reguLation של כל העסקים הנוגעים וקשורים ( נותני שירות באינטרנט, נותני גישה, הוסטים, מעבירי ממסרים) להעלות את המודעות לסכנות של הקרנת תכנים לא לגליים באינטרנט בעזרת כלים כמו מערכות פילטור ופרוצדורות שונות.
• צורך לחזק שיתוף פעולה בינלאומי

 

לאה גרינפטר גולד

 

ביבליוגרפיה:

Richard Poulin,La violence Pornographique, Industrie du fantasme et r?alit?s, Editions Cab?dita Yens s./Morges ( Canada) , 1993

Conference " Prostitution of Minors, Trafic and abuse of children" organized in the European Parliament in Bruxelles on the 28 January 2004

Dr. Melissa Farley, Prostitution is Sexual Violence, Psychiatric Times , October 2004 Special Edition. USA

Matthew Magee, How computer games grew up, The Scotsman, 29 Oct 2004, UK

Senate committee on Commerce, Science and Transportation , Subcommittee on Science, Technology and Space – Hearing on the Brain Science behind Pornography Addiction and the Effects of Addiction on Families and Communities, Tursday November 18, 2004

Final Report, Group of Specialists on the Impact of the Use of New Information Technologies on the Trafficking in Human Beings for the Purpose of Sexual Exploitation, Council of Europe, February, 2003 http://www.uri.edu/artsci/wms/hughes/eg-s-nt_final_report