התעללות מילולית ונפשית בפסיכותראפיה ופסיכואנליזה

מדוע יש צורך לדון בנושא של התעללות מילולית או רגשית בפסיכותרפיה?

עבודת הפסיכותרפיה והפסיכואנליזה מקיפה השקפות תיאורטיות רבות ומושכת אנשים ממגוון התמחויות בתחום בריאות הנפש. היא מספקת מגוון קורסי הכשרה ודרישות ומצוידת בטכניקות טיפוליות הנמצאות בפיתוח מתמיד. לא פעם מתלווים לכך הנחיות סותרות וחוסר ודאות על תקנים אתיים. באופן בלתי נמנע מצב זה יוצר בעיה וקושי לדיון בסוגיות שהן מעל כל התיאוריות והשיטות הטיפוליות.

דיון אודות התעללות במטופלים על ידי מטפלים ופסיכואנליסטים מצוי לעתים נדירות בלבד בספרות הטיפולית והפסיכואנליטית ונדון לעתים רחוקות על ידי המטפלים בהקשר של ביקורת עצמית. נושא זה גם לא נכלל בתכנית הלימודים של קורסי הכשרה למטפלים.

באופן כללי, קיימת תמימות דעים בין גופים טיפוליים ומטפלים בקשר למה מהווה ניצול מיני וקיימת הסכמה שהתנהגות מינית בלתי הולמת, בכל צורה שהיא, אינה מוסרית. אולם, סוגיות הקשורות להתעללות מילולית או נפשית אינן מוגדרות ונמצאות במקרים רבים מחוץ למודעות של מטפלים ומטופלים.

מהי התעללות מילולית או רגשית?

אחד המאפיינים המכשילים של התעללות רגשית הוא שקשה מאוד לזהות אותה. המתעלל יכול להיות מאוד בטוח שהוא או היא מתנהגים כראוי, בעוד שהאדם שבו מתעללים יכול להיות בעל דימוי עצמי כל כך נמוך עד שהוא תופס את התנהגותו של המתעלל כמשהו שמגיע לו או כמשהו רגיל ושגרתי. ככל שההתעללות נמשכת יותר זמן, כך ההשפעות הללו הופכות להיות יותר מובהקות, תוך שהביטחון העצמי של המתעלל עולה וההערכה העצמית של הקורבן, מתערערת. מאמר זה ינסה להדגים סוגים מסוימים של
התעללות נפשית בכדי להפוך את ההתנהגות המתעללת לברת זיהוי ביתר קלות. המאמר גם מתאר אספקטים מסוימים של ההתעללות שיכולים להופיע בהקשר הטיפולי, וכן מבליט את ההתנהגויות שלמטופל יש זכות לצפות להן מהמטפל שלו.

התעללות מילולית

התעללות מילולית היא שימוש במלים כדי לתקוף, לפגוע או לפצוע מישהו, או להשיג כוח ושליטה בהם, או לשכנע מישהו להאמין במשהו שהוא למעשה אינו אמת או פוגע.

  • הסתרת אינפורמציה או הקשבה לא אמפטית שמונעים היווצרות של רמה ראויה של אינטימיות בתוך מערכת היחסים.
  • התנגדות לדברי המטופל; המתעלל מסרב לקבל את נקודת הראיה של הקורבן ואת האפשרות שהיא תקפה.
  • שלילה של רגשות הפגיעה של הקורבן ורמיזה בכך שאם הוא מרגיש כך – משהו לא בסדר אצלו.
  • הצגת ההתעללות המילולית בתחפושת של בדיחה ושוב פגיעה בתוקף התפיסות של הקורבן.
  • חסימה והסטת נושא כדי להימנע מדיון בסוגיות שהקורבן חושב שהן חשובות.
  • האשמות של הקורבן בצורה לא הוגנת שעלולות לגרום לו להאמין שהוא גרם להתעללות.
  • הפחתת ערך של המחשבות של הקורבן, הרעיונות שלו וההישגים שלו, מה שעלול לגרום לו להרגיש חסר ערך.
  • חתירה של המתעלל תחת הקורבן, אשר מערערת את הביטחון העצמי של המטופל.
  • כל איום שמושמע על ידי המתעלל, הוא צורה של שליטה. המתעלל משחק עם הפחדים העמוקים של הקורבן.
  • שיכחה של הבטחות, הסכמים או דיונים קודמים מונעים מהקורבן מלדבר עם המטפל על ההתנהגות שלו.
  • הכחשה היא צורה חזקה יותר של שיכחה: המתעלל מכחיש שההתעללות התרחשה אי פעם ומרוקן מתוקף את המציאות של הקורבן ואת התפיסות שלו.
  • כעס של המתעלל מאפשר למתעלל לשחרר מתחים ולהרגיש כוח על הקורבן אבל מגביר את החרדה של הקורבן ותחושת הכישלון שלו.

לקוח מספר The Verbally Abusive Relationship של Patricia Evans

התעללות רגשית

להתעללות נפשית יש הרבה דברים משותפים עם התעללות מילולית והיא ניסיון לפגוע, לתקוף או לשלוט בקורבן. המתעלל נפשית משתמש הרבה פעמים בהתעללות מילולית כדי לפגוע בקורבן, אך יכול להשתמש האמצעים נוספים. כמה מאלו מתוארים להלן:

  • שליטה של המתעלל, שמבנה את הסביבה כך שהוא תמיד בשליטה.
  • הפחדה שמשחקת על האשמה, הפחד, הרחמים והערכים של הקורבן, כדי לגרום לו להתנהג בצורה הנוגדת את רצונותיו ושאיפותיו.
  • ציפיות פוגעניות שבהן מעמיד המתעלל דרישות לא הגיוניות כנגד הקורבן. לא חשוב כמה הוא עושה, זה לעולם לא מספיק. הקורבן תמיד מרגיש אשם כי הוא לעולם לא ממלא את צרכי המתעלל.
  • תגובות בלתי צפויות שהם שינויים דרסטיים במצב הרוח או התפרצויות רגשיות פתאומיות.

לקוח מ-
Emotional Blackmail
by Susan Forward and Donna Frazier

התעללות מילולית ונפשית האופיינית לסיטואציה הטיפולית

כל הקטגוריות הנ"ל של התעללות מילולית ונפשית יכולות להיות מיושמות למערכות היחסים הטיפוליות. עם זאת, קיימים הבדלים מסוימים בין מערכות יחסים טיפוליות למערכות יחסים אחרות. אחד מהם הוא חוסר האיזון בכוחות המוטבע בתוך המצב. המטפל המתעלל יכול להאמין שביטויי שליטה על המטופל מוצדקים לדעתו היות ולמטופל יש מחלת נפש או שהוא בלתי כשיר מבחינה חברתית. מאפיין נוסף של סוג מסוים של טיפולים הוא הדגש שניתן להעברה (transference). פירושו של המושג העברה הוא שהרגשות של המטופל כלפי המטפל אינם נגרמים על ידי המצב הטיפולי אלא על ידי אנשים ואירועים משמעותיים בחייו של המטופל בעבר או בהווה. בעוד שהעברה מתקיימת במידת מה בכל מערכות היחסים האנושיות, התווית הזו יכולה לשמש מטפל מתעלל כאמצעי לפגוע בתוקף של תפיסותיו של המטופל את המציאות. לבסוף, מטפל עשוי להאמין שהידע הרב שלו והניסיון מספקים לו הצדקה לכוון את השיחה עם המטופל הרחק מנושאים שהמטופל רוצה לדבר עליהם ואפילו להפחתה מערכו של
המטופל ותפיסותיו.

בעוד שטיפול לא חייב להיות מתעלל כשלעצמו, ההיבטים הנ"ל של המצב יכולים להפוך את המטופל לפגיע במיוחד להתעללות. הדוגמאות הנ"ל של התעללות מילולית ונפשית הם ספציפיים לסיטואציה הטיפולית:

  • שליטה על המטופל על ידי הסתרת מידע אודותיו; רישום נמרץ של הערות וסירוב להראות אותם למטופל;
  • הסתרה לא הגיונית של מידע אישי על המטפל – מהמטופל, או סירוב לענות על שאלות סבירות.
  • סירוב לנסות להבין את הדרך בה המטופל רואה את הדברים; הדבקת תווית על מחשבות המטופל – תווית של היותן לא נכונות או לא בוגרות.
  • לטעון כי המטופל הגיב תגובה מוגזמת למה שמטפל אמר.
  • לספר בדיחות בלתי הולמות על תכונות או התנהגויות של המטופל.
  • סירוב לאפשר למטופל לדבר על נושאים שנראים לו חשובים.
  • לקחת זמן מהפגישה כדי לדבר על האמונות והדעות של המטפל, בלי להתחשב בדעות של המטופל.
  • לטעון כי ההתנהגות של המטופל גרמה למטפל להתעלל בו.
  • לאיים, בייחוד איומים להפסיק את הטיפול.
  • לעשות פרשנויות שנועדו להחזיק את המטופל בטיפול כשהוא רוצה לסיים אותו. המטפל יודע טוב יותר מהמטופל מה נכון ומשתמש במניפולציה "לטובת המטופל".
  • לשכנע את המטופל שהוא אינו ראוי לאהבה, דאגה, תמיכה ואכפתיות. הדבר יכול להיעשות ישירות אבל גם מועבר דרך מחוות, טון דיבור נוקשה וביקורתי או לסת קפוצה. ההערכה העצמית של המטופל יורדת, כך שהוא נשאר עם המטפל המתעלל, כשהוא מאמין ששום מטפל אחר לא יספק לו טיפול.
  • שוכח פגישות, מאחר לפגישות או "נמצא במקום אחר" מבחינה מנטלית בזמן הפגישה.
  • מכחיש שאירועים מסוימים התרחשו או שדברים מסוימים נאמרו.
  • תגובות בלתי צפויות, כמו שינויים דרסטיים במצב הרוח, התפרצויות רגשיות או התנהגות חמימה בפגישה מסוימת והתנהגות מרוחקת בפגישה שלאחר מכן, בלי שום סיבה נראית לעין.
  • יצירת "קשר כפול" עם המטופל. זה יכול להתבטא ביזום פגישות עם המטופל מחוץ לשעות הטיפול למטרה שאינה טיפול. כמו כן, זה יכול להתבטא בשימוש בפגישות עם המטופל כדי להשיג עזרה למטפל, למשל, על ידי דיון בכתבי עת שהוא מוציא לצורך יחסי ציבור. כן, מטפל יכול לשוחח על מטופלים אחרים או המנחים שלו, בתקווה להשיג הערכה ותמיכה מהמטופל.
  • פיתוי מיני של המטופל על ידי הערות מילוליות כגון – "האם השדיים שלך יפים?" או "האם איבר המין של בעלך יפה?" או "מעולם לא הרגשתי לפני כן שאני רוצה לקיים איתך יחסי מין, אבל עכשיו אני יכול לדמיין אותנו יחד במיטה" – בלי שיופיע כל מגע פיזי.

זכויות בסיסיות של מטופלים בטיפול

שינהגו בך בכבוד והערכה
שיתמכו בך רגשית
שלא יאתגרו את המציאות שלך (או יטילו בה ספק)
הזכות שהחוויות שלך והרגשות שלך יוכרו כאמיתיים
לקבל התנצלות כנה אם אמרת שחווית התעללות מילולית
הזכות ששאלותיך יקבלו מענה ברור ומידע דרוש שנוגע לתהליך הטיפולי שלך
לא להיות מואשם
שלא ישפטו אותך או יבקרו אותך
לקבל עידוד

המאמר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר:
http://www.therapy-abuse.net/what_is_abuse.htm


תגובות

התעללות מילולית ונפשית בפסיכותראפיה ופסיכואנליזה — 5 תגובות

  1. גם אני, לצערי הרב, חוויתי חוויה כזאת על בשרי. זה ערער אותי מהיסוד. השאלה איך מתגברים על כזאת חוויה קשה ובונים ערך עצמי מחדש…

    • הי קארן,

      מצטערת שעברת חוויה כזאת. גם אנשים שעובדים בתחום הטיפול יכולים לחטוא בחוסר רגישות ואי הבנה/אי כיבוד של גבולות בריאים מול אחרים. הערך שלך נתון, אף אדם לא יכול לקחת אותו ממך אבל כן, בני אדם משפיעים לטוב ולרע. כנראה שהאמון שלך בבני אדם ובאנשי טיפול לא ישוב להיות כשהיה אבל נקווה שבכל זאת תמצאי את מי שראויים לאמונך, גם אם בערבון מוגבל מעכשיו, כדי שתוכלי להיעזר כשאת צריכה. בעיקר תאמיני בך ובטוב שבך.

  2. יש לי אחיינית בת 13 שמתעללת מילולית באחותה בת 8, האמא מודעת לבעיה לפי ידיעתי, אך ממה שהבנתי היא לא מצליחה לטפל בשורש העיניין.
    האמא היא גיסתי, אמרו לי לא לדבר איתה על זה, כי הרבה אנשים אמרו לה את זה ואין עוד טעם לדבר על העיניין. ( גיסה זה גם דבר רגיש).
    אני אוכלת את הלב, ניסיתי להעיר לאחיינית, אבל היא אובססיבית בנושא.
    אני אוכלת את הלב, כואב לי מאד ומציף אותי ריגשית. מה דעתך בנושא?

    • הי ברכה,

      לא לחנך את הילדה וללמד אותה מה ראוי ומה לא ראוי לעשות עם בני אדם אחרים זה סוג של התעללות מצד ההורים. גם אם ההורים (יש אבא בתמונה?) חוששים להפעיל סמכות הורית מול הילדים, מעצם היותם מבוגרים חובה עליהם להתגבר על הקושי לתפקד כמבוגר האחראי מול הילדים. הילדה שמתעללת באחותה תמשיך לעשות את זה במערכות יחסים אחרות ותיצור הרס שילך ויתפשט בחייה לאורך שנים רבות. זה הזמן להסביר לה שלא נוהגים כך וגם מה יהיו ההשלכות אם תמשיך. זה כמובן לא מחייב אלימות כלפיה אבל לא ייתכן לפגוע באחותה ולא לשלם שום מחיר. אם ההורים מתקשים לתפקד מול הילדים באופן תקין, יהיה טוב לקבל הדרכת הורים.

      טוב ששמת לב ושאכפת לך!

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.