כשאישה אומרת "לא", זה אונס… אפילו אם היא נשואה לו.

Shalini Seth ו-וSheela Bapat חושבות שהגיע הזמן לרענן את ההגדרות הפטריאכליות בדבר "זכויות בתוך הנישואין".

"ישנתי, ולפני שהספקתי להתעורר לגמרי כדי לעצור אותו, הוא היה בתוכי. לא רציתי שזה יקרה, אבל המעשה נעשה, כמו שאומרים. והעניין הוא שאני כן אוהבת את בעלי, ובנסיבות אחרות קיימנו יחסי מין בהסכמתי. אז במשך זמן מה היססתי אם להדביק למה שקרה את תווית ה- "אונס". אבל זה מה שהיה שם. קיום יחסי מין עם אדם פעם אחת – אפילו אם הוא בעלך – לא "מרמזת" על הסכמה לכל אקט מיני שהוא בעתיד".

זוהי Uma Sheshadri, נשואה מזה 20 שנה, המאמינה שבעלה אנס אותה יותר מפעם אחת. אם הדוגמא נראית לכם יותר כדיון על אינטימיות בנישואין הנלקחת כמובן מאליו ואתם חושבים שהפמיניסטיות הרחיקו לכת במקרה הזה, חישבו על זה; במקרה האונס של Mathura, שזיעזע את הציבור והביא את הועדה הממונה על חקיקה בנושאי אונס, פסקו השופטים לגבי אותה אישה שהיא "היתה מורגלת ליחסי מין". לאור חוסר הרגישות המשווע, לא מפתיע שתופעה של אונס בין בני זוג לא נחשבת לנושא חשוב
הראוי לדיון וחקיקה בעיני המחוקקים.

אנשי מחקר נוהגים לחלק את מקרי האונס בין בני זוג לשלושה סוגים:

1. אונס כפוי בלבד (Force-only rape): בני זוג המשתמשים רק במידת הכוח הדרושה בכדי לכפות על בנות זוגם קיום יחסי מין.
2. אונס והכאה (Battering rape): בני זוג האונסים ומכים את בנות זוגם. ההכאה יכולה להתרחש יחד עם האונס, לפניו או לאחר התקיפה המינית.
3. אונס סדיסטי / אובססיבי (Sadistic/obsessive rape): בני זוג המשתמשים בעינויים או באקטים מיניים חריגים. לעיתים קרובות מעורבת בכך גם פורנוגרפיה.

לא מדובר בתשוקה

המקרים של אונס בין בני זוג אינם רק המקרים של פאסיביות או יציאה מתוך הנחה שבת הזוג מסכימה. יכולה להיות מעורבת בעניין אלימות רבה, פיזית ונפשית גם יחד. כפי שמספרת Supriya S K, הנשואה לאיש מחשבים. "בהתחלה היה כבוד. בהדרגתיות, נראה כאילו מתחולל קרב להוכיח שליטה. בהתחלה, לא הייתי נכנעת לכפייה הזו. אבל לאט לאט את מתחילה לעשות הרבה דברים בשביל לשמור על שלום בית. בסופו של דבר זה הגיע לרמה כזו שהוא ציפה ממני לעשות דברים ישר מתוך החוברת
הפורנוגרפית. אם אמרתי לא, הוא פשוט היה מצמיד אותי לרצפה ועושה מה שהוא רוצה ממילא".

ולא מדובר בתשוקה. חוקרים שדיברו עם בעלים-אנסים הגיעו למסקנה שהם אנסו בכדי לחזק את כוחם, או שליטתם על בנות זוגם או משפחתם, או כביטוי לכעס.

הזכות לאנוס

מחקר שנערך ב1996- על ידי Diana Russell בהשתתפות 900 נשים מסן פרנציסקו, חושף שאחת מכל שבע נשים היתה קורבן אונס או ניסיון לאונס ע"י בעלה או בן זוגה. בהודו, בה מאלצים את הנשים להינשא, וכפייה מינית היא יותר מנורמה, סביר להניח שסטטיסטיקת מקרי האונס בתוך הנישואין גבוהה עוד יותר.

מרבית הגברים מזדעזעים מעצם האפשרות שהם יואשמו שאנסו את נשותיהם. כמו Ramesh Mehta לדוגמא; שאומר: "איזה אונס? אני בעלה. יש לי כל זכות שבעולם על אישתי". אישתו,Lakshmi , הגישה בקשה לגירושין אחרי שמונה חודשים של השפלות. היא אומרת; "אני מתעבת את גופי אחרי כל מה שהוא עשה לי במשך כל החודשים האלו. הלוואי שהייתי יכולה להשפיל אותו כמו שהוא השפיל אותי".

"האם אני אמורה להתנחם מהעובדה שהאנס שלי הוא בעלי?" שואלת Munira, שהתגרשה זמן קצר אחרי ירח הדבש שלה. "אונס הוא אונס. איך אפשר בכלל לחשוב שמכיוון שהוא בעלך זה איכשהו יותר קל? כשהגוף של האישה מחולל באופן פיזי, נפשי או רגשי, היא חווה הלם, משבר אמון, כעס ובושה".

גופי ונפשי

ישנן נשים, שההתחלה אצלן היא מאוד מתונה. "בפעמים שבהם אמרתי לו לא, הוא נהיה קצר רוח וזועף. ומכיוון שלא רציתי להיאבק עם הגסות והזעם שלו, הייתי נכנעת למרות שלא רציתי בכלל. מאוחר יותר, כשניסיתי להתנגד, הוא פשוט כפה את עצמו עלי. ואז הוא התחיל להכות אותי… חשבתי שאני יוצאת מדעתי. הייתי מתחילה לרעוד בלי שליטה אם מישהו היה רק מתקרב אלי, בכיתי כל הזמן. פתאום חשבתי, שאני לא איזו מישהי חלשה, חסרת עמוד שידרה ושהנישואין האלו הם לא החיים כפי שתיארתי לעצמי אותם".

הם דוגמא לזוג שנפרד. מרבית הזוגות נשארים נשואים ומשלימים עם המצב. "נשים שנאנסות על ידי בן זוגן הן נשים שנפגעו מאדם שהן חולקות איתו את חייהן, ביתן, ולרוב גם ילדים. בנוסף לחילול גופן, הן מתמודדות עם בגידה באמון ופגיעה באינטימיות שלהן. השפעות ארוכות טווח יכולות לכלול הפרעות שינה, דיכאון, בעיות באינטימיות, הערכה עצמית נמוכה, וקשיים בתפקוד המיני", אומרת Nida Ahmed חוקרת פעילה בתחום.

צריך שניים: זכויות וחובות

מה את יכולה לעשות:

אם בסופו של דבר זה עושה אותך אומללה, יש כאן משהו לא תקין. אם בעלך או בן זוגך כופים עלייך יחסי מין, שמרי על מעמדך וכבודך העצמי.

"כנשים, עלינו גם ללמוד להציב את הגבולות האישיים שלנו במערכות היחסים – אמרי לא, והמשיכי לומר לא בקול ברור וחזק כשאת לא מעונינת לקיים יחסי מין. נקטי אותה גישה גם במקרים ההפוכים, כשאת מעונינת ביחסי מין. צורה זו של תקשורת ישירה משמשת כלי חשוב במערכת יחסים בריאה".

אומרת יועצת הנישואין Sunita Bagal.

לעשות את זה:

יחסי מין הנעשים באופן חופשי, בתבונה, ומרצונם החופשי של בני הזוג, הינם יחסי מין בהסכמה. מערכת מינית בריאה היא כזו שבה:

1. כל אחד מבני הזוג מכבד ומעריך את בן זוגו כאינדיבידואל נפרד וייחודי בעל רגשות, צרכים ומאוויים אישיים; שניהם שווים בזכויותיהם האישיות ובמידת חופש האישי שלהם.
2. כל אחד מהם שואף לשתף פעולה זה עם זה ולקחת חלק בהפיכת הפעילות המינית ביניהם למעשה של הנאה והדדיות המסמל את מערכת היחסים השוררת בין שניהם.
3. כל אחד מהם מדבר באופן פתוח עם השני על נושאים אינטימיים, מיניים ואחרים העולים בתוך מערכת היחסים.
4. בני הזוג מתחלקים באחריות על תכנון המשפחה ומין בטוח.

 

המאמר תורגם על ידי דניאל מתוך האתר הבא:
http://www.womannova.com/docs/issues/is_2_1_01_maritalrape.htm