מבוא

מהי התעללות מינית?

"התעללות מינית מתייחסת לכל סוג של תקיפה מינית או ניצול מיני של ילד או מתבגר. התעללות מינית היא סוגיה הכרוכה בכוח ושליטה. המהות של התעללות מינית היא ניצול של ילד לצורך סיפוק מיני של מבוגר."

איך אנו כחברה יוצרים או מאפשרים התעללות מינית?

ישנם גורמים מספר המהווים בסיס ליצירת אוירה שמאפשרת תקיפה מינית:

• תפישת ילדים כרכוש. כל עוד רואים ומתייחסים אליהם כאל רכוש הם פגיעים להפיכה לאובייקט לשמש למילוי צרכים של המבוגרים.
• מלמדים את הילדים שהם חסרי אונים ואל להם להטיל ספק בסמכות. הדבר נועד כדי לשמור עליהם נעדרי כוח ולבסוף להפכם לקורבנות. אם הם רואים את עצמם חסרי אונים כילדים, אמונה זו נוטה להתקיים גם בבגרות.
• מתירנות מינית במובן שבו המבוגרים מרגישים שכל דבר שהם רוצים או צריכים כדי לספק את עצמם, הם זכאים לעשות, לא משנה למי הם מכאיבים. זוהי רציונליזציה שמובילה להתעללות, אונס ופשעים אחרים.
• מעטה של סודיות סביב מין. הסיבה העיקרית קרוב לוודאי שנעשה שימוש בילדים כדי לספק צרכים מיניים של מבוגרים, היא אותו מעטה סודיות סביב מין ומיניות שיצרנו בחברה שלנו. רבים מאמינים שאם נלמד את הילדים את המכניקה של מין, אנו אומרים להם לקיים יחסי מין. הקונגרס האמריקאי התנגד שוב ושוב לתת תקציבים למחקרים גדולים אודות מיניות בחברה האמריקאית מתוך חשש שתיווצר סתירה בין הפנטזיות שלהם על מין ומיניות לבין מה שקיים בשטח. מידע נושא בחובו סכנה ממשית: הוא הורס מיתוסים, מאפשר לאנשים לעשות בחירות ולגדול, לנהוג כבוגרים במקום לשמור עליהם כילדים מבוישים סביב נושאי מין וחושניות.

מה הבעיה?

"גברים שנאנסו או עברו התעללות מינית כילדים מתמודדים עם שורה של בעיות. לגברים, עצם הזיהוי של אקט מסוים כפוגעני מהווה בעיה, שכן מצפים מגברים להגן על עצמם. להודות שהיו במצב שבו לא היו מסוגלים לעשות זאת, מערער את עצם הגבריות שלהם. חשיפה של החוויה המינית הפוגענית גם היא קשה. אם הקשר המיני היה עם אישה, המניעים של הגבר נראים חשודים, שכן מצפים מגבר להעריך מין עם אישה. אם המגע המיני היה עם זכר אחר, אומרים לגבר שהמגע שינה את ההעדפה המינית שלו. גברים שעברו אונס או התעללות עומדים בפני בעיה נוספת והיא שבמשך דורות אונס נתפש כאקט שגברים מבצעים בנשים".

איך מסתכלים על התעללות מינית של בנים?

מכיוון שבמהלך הסוציאליזציה מחנכים את הבנים שהם לא יכולים להיות קורבנות, הם מגלים נטייה להפחית מערך הפגיעה או להתכחש לה לחלוטין. חניכה מינית וענישה הם רציונליזציה להתעללות בבנים (הסבר אינטלקטואלי מנותק מרגשות שמשמש כמנגנון הגנה). אם נערה בת 15 מקיימת יחסי מין עם גבר בן 32 אנו קוראים לזה אונס או התעללות. הפכו את המינים ופתאום הנער נתפש כבר מזל שזכה לחניכה. קל לכולם להזדהות אם הילד צעיר מאוד. חשיפה כפויה, בדיקות של הגוף ואיברי המין כולם מהווים השפלות ומלמדות את הילד להתבייש בגופו. הענשה של ילד באמצעות עונשים בעלי גוון מיני, היא תקדים לבושה ומזוכיזם.

אנו כחברה התחלנו סוף סוף לדבר על התעללות מינית. בעוד שמרבית הדיונים היו סביב תקיפה מינית של בנות, אנו מתחילים להכיר בהדרגה ולדון בהתעללות מינית שעברו בנים. ישנם גברים רבים שתפקודם נפגע ונעשה בהם שימוש כאובייקטים מיניים, והם מתביישים להודות בכך ולא היו מסוגלים להבין מדוע זה כואב ומבלבל אותם כל כך. זהו נושא קשה מאוד לאנשים רבים. אנו מעודדים אתכם לקרוא את המאמר הזה עד הסוף ולשאול שאלות. נעשה כמיטב יכולתנו לענות על השאלות או להפנות אתכם למקום שיכול לענות.

השלכות של התעללות מינית: לטווח קצר וארוך

אחרי שהילד עובר התעללות, מתחילים שינויים באישיות. שינויים התנהגותיים יכולים לנוע בין acting out והתנהגות מאוד אלימה ותוקפנית. העולם הפך להיות מקום יותר מאיים והוא יותר פגיע. הוא מנסה להגן על עצמו.

סביר שיהיו גם שינויים רגשיים. ילד פתוח ומוחצן יכול להפוך פתאום למאוד מכונס ומופנם, פסיבי ובלתי נראה. יהיה גלוי לעין שאין הוא מרגיש טוב לגבי עצמו. יש דימוי עצמי של היותו פגום או שבור. התחושה של כוח אישי נלקחה ממנו.

לעתים קרובות יש סימנים פיזיים של התעללות מינית. ייתכן נזק פיזי עקב חדירה בכוח, כגון קרעים אנאליים, שבעקבותיהם באה עצירות וניסיונות של הילד לא לשחרר צואה . הפרעות שינה כגון סיוטים, התנהגויות רגרסיביות כגון הרטבה במיטה או אובדן שליטה על המעיים, חרדה והופעה פתאומית של פוביות גם הן יכולות להופיע. יש לחקור ולהבין כל שינוי פתאומי ודרמטי בהתנהגות ומצב הרוח של הילד.

ישנן השלכות לטווח ארוך וקצר אצל בנים שעברו התעללות מינית. בטווח הקצר רואים התנהגות מינית שאינה הולמת את הגיל, תקיפה מינית של ילדים אחרים, עיסוק יתר במין ובלבול בשיוך הג'נדריאלי. השפעות לטווח ארוך כוללות דיכאון, מחלות פיזיות, השפעות שליליות על הערכה עצמית ועל תחושת העצמי, השפעה שלילית על מערכות יחסים בינאישיות. חוסר יכולת לבטוח או להרגיש בטוח עם אחרים, במיוחד כשמעורבת אינטימיות, היא לעתים קרובות תוצאה של התעללות מינית. המיניות של הילד תפגע. קורבנות רבים תקועים בשלב המיני הרגשי שבו אירעה הפגיעה. התקיפה והרגשות שבאו אחריה הם אלו המייצגים מין בעיניהם.

מניסיוני בעבודה עם גברים ביסקסואלים והומוסקסואלים בנישואין הטרוסקסואלים, מצאתי כי רבים מהם עברו התעללות מינית כילדים, בדרך כלל על ידי תוקף ממין זכר. הם עושים רציונליזציה על הסיבה למשיכתם לגברים ומסיקים שהדבר נובע מכך שעברו תקיפה כילדים. אילו לא קרה הדבר, לא היו נמשכים לגברים. אין ראיות לנכונות הדבר. זהו רק אמצעי להגביר את ההומופוביה המופנמת של הקורבן. זוהי מלכודת לא פשוטה שגברים רבים מנסים לצאת ממנה, אך חשוב להתעמת עם הרגשות של עצמם, כדי שיגיעו להשלמה עם ההתעללות, התוקף והמיניות של עצמם.

ההשלכה הבאה לטווח רחוק היא הנטייה להתנהגויות ממכרות. נפוץ לפגוש גברים בתוכניות גמילה שונות או בתוכנית 12 הצעדים מסוג זה או אחר, נאלצים לעסוק בנושאים של התעללות מינית בעודם מנסים להתמודד עם ההתמכרות שלהם. הסם או ההתנהגות הממכרת נועדו לריפוי עצמי במסגרתו ניסה הגבר להימנע מלהרגיש את הרגשות שהוא עדיין נושא בתוכו.

מניסיוני, גברים רבים תויגו כמכורים למין בעוד שלמעשה עם חווים קומפולסיה לחזור על עצמם. הנסיבות של ההתעללות המקורית כל כך עוררו אותם עד שגופם ונפשם הצעירים לא יכלו לעבד או להכיל את התחושות המציפות. כתוצאה מכך הם קפאו בתוכם, וקישרו מין ורגשות מיניים עם התחושות המציפות האלה ומרגישים לעתים קרובות שפערי הכוחות הם חלק ממין. תוך שהם מנסים ליצור מחדש את המצב בניסיון להשלים את התמונה, הם מנסים להשלים חוויה בלתי גמורה זו. החלק הילדי שבהם מנסה למצוא דרך החוצה מהמלכוד שבו הוא נמצא ולעולם החיצון זה נראה כהתמכרות למין. התנהגות ה- acting out יכולה להתחיל כדחף כפייתי לחזור על מעשה מסוים ובסופו של דבר להפוך להתמכרות ממש.

אחרי שילד עובר התעללות מינית, חייו משתנים לעד. יכולים להיות שינויים קטנים או קיצוניים בהתנהגות, מצבי רוח ועמדות לגבי אנשים, לגבי עצמו והעולם. רגשות אלו לא נעלמים וההשפעה שלהם אינה זניחה כלל, לא חשוב איך נראה כלפי חוץ שהילד מתמודד עם ההתעללות. ילדים עושים מה שהם צריכים לעשות כדי לשרוד. ייתכן שהם מרגישים שההישרדות שלהם תלויה בהסתרת החוויה הזו בכל מחיר. טיפול הוא התשובה היחידה להחלמה אמיתית. ללא טיפול, הפצעים מלווים את הגבר לתוך בגרותו ומשפיעים על מערכות היחסים שלו עם כולם. להודות בכאב זה דבר נורא, אך אדם עומד בו כדי לזכות בחיים ללא הכאב של ההתעללות. גברים יכולים להחלים ואכן מחלימים בפועל, מהתעללות מינית.

נשים תוקפות

לגברים שקיימו יחסי מין עם נשים בעודם ילדים נאמר לא פעם שהם בני מזל, שכן עברו חניכה בעודם צעירים. לעתים רואים במעשה הזה אישור כניסה לעולם הגברים. במציאות, אין דרך טובה יותר לגרום נכות נפשית לילד/גבר.

כאשר נערה בת 15 מקיימת יחסי מין עם גבר בן שלושים, הדבר יוכר מייד כהתעללות מינית. כאשר הופכים את המינים, אנשים רבים היו מתקשים לקרוא לזה תקיפה מינית. יש אמונה שבנות מתבגרות מהר יותר מבנים. מדוע, אם כך, אנו מניחים שנער בן 15 יהיה מוכן יותר מבחינה נפשית להתמודד עם מין, מאשר נערה בת 15?

הסרט קיץ של 42' הוא סרט שבו מהללים מין בין אישה בוגרת לנער מתבגר. אחרי בחינה מדוקדקת, הוא מבולבל ומוצף על ידי החוויה. לא היתה זו חוויה טובה או חוויה המכניסה אותו אל הגבריות.

הדיון וההכרה בתוקפות ממין נקבה היא דבר שקיים רק בשנים האחרונות. הן נחשבו לאירוע נדיר, לחריגה מהכלל. כאשר הוסר מעטה הסודיות, התברר כי תוקפות ממין נקבה אינן מחזה כה נדיר. בשנה האחרונה, אספתי כתבות עיתונים שעסקו בתוקפות ממין נקבה. במרבית המקרים, אלו היו בעל ואישה, אמא ואבא, שנהגו בשיתוף כדי להתעלל בילדיהם. הסטטיסטיקה העדכנית שראיתי תומכת במדגם זה כמייצג את כלל האוכלוסייה.

ישנן 4 דרכים בסיסיות בהן נשים מתעללות מינית בבנים. זה יכול להיות מעשה גלוי, מוסווה, חילול הפרטיות המינית או חציית גבולות אישיים של הילד. הפגיעה יכולה לכלול כמה מהנ"ל.

ההתעללות הגלויה זהה למה שכולנו מכירים כתקיפה מינית טיפוסית. כאשר התוקפת היא אישה, זה עשוי לכלול מין אורלי, יחסי מין מלאים, אוננות, ליטופים או עונשים מיניים.

התעללות נסתרת קשה לאבחנה. היא יכולה לכלול מציצנות, חשיפה, נגיעות מפתות, חיבוקים בעלי אופי מיני, נשיקות על הפה בצורה מינית, הנקה עודפת המספקת את הצרכים המיניים של האם, פלירטוט עם הילד, לעתים כדי לבייש את בן הזוג או לגרום לו לקנא.

חילול הפרטיות המינית פירושו חדירה לפרטיות של הילד, באזור מיני בגוף. התעללות כזאת כוללת חוקנים, רחצה יחד, רחיצה של הילד מעבר לגיל סביר, ניקוי אובססיבי של העורלה, סחיטה של הפטמות, שאלות פולשניות בדבר תפקודי גוף (בעיקר פעולת המעיים), או כל פעילות שבה המבוגר משתמש בילד כדי למלא תאווה מינית או ארוטית.

חציית גבולות, שהיא חלק חיוני בהתעללות מינית, ראויה לציון מיוחד מכיוון שהיא יכולה להיות מוגבלת לעניין אמוציונלי או להיות חילול מוחלט כאשר האישה מחליפה את בן זוגה שממנו התגרשה או שנפטר או פשוט נעדר, בילד. הדבר כולל שימוש בילד כאיש סוד לעניינים אישיים או מיניים. כאשר האם מתלוננת על כך שהאב היה זיון גרוע אתמול בלילה מהווה הדבר חציית גבולות בדיוק כמו שמרטפית בת 14 המלטפת את הילד בן ה4- שבמשמרתה.

 

התוצאה של סוג כזה של התעללות היא תחושה שגויה של כוח. היא מנפחת את האמונה של הילד שהוא יותר חזק משהוא באמת. הוא מובל לאמונה שגויה שהוא בשליטה, בלי שיבין שלמעשה משתמשים בו ושולטים בו.

מאידך, הדבר יכול להוביל גם להרגשה של חוסר ערך. הילד שואף את המסר ש- "אין לי ערך, רק לגוף שלי יש ערך במה שאני מסוגל לעשות עבור אחרים". אין תחושה אישית של ערך וכבוד.

בסופו של דבר עתיד הילד להרגיש נטוש וסביר שירגיש נבגד. האישה או הנערה לא היתה שם בשבילו מלכתחילה. כאשר הוא יבין את זה, התמונה של מה שקרה תשתנה בצורה דרמטית. לאחר מכן יגיע שלב של נפילה ברוחו והתכנסות, תוך שהוא נוכח כי כל זה לא היה קשור בו והוא נוצל. אלו יוצרים זעם; זעם על ההשפעה על המיניות שלו; זעם על שנוצל; זעם על איך זה השפיע על מערכות היחסים שלו עם נשים אחרות; זעם על חוסר יכולת לבטוח או לתת למישהו באמת להתקרב.

כאשר ילד עובר התעללות מינית, הוא נתקע מבחינה רגשית בגיל שבו ההתעללות החלה. זו היתה חוויה קשה ומציפה והוא לא היה מסוגל להבין את מה שקרה לו. על כן הוא קופא מבפנים או דוחף את העניין פנימה כמה שהוא רק יכול, כך שלא יוכלו לגעת בו. למצער, הוא נועל חלק חיוני של עצמו שיהיה צורך למצוא אותו מחדש לפני שיוכל להיות מסוגל לבטוח ולהחלים. וכך נותר המבוגר עם פחדים מאינטימיות ומטענים של חוסר בטחון.

לגברים רבים, החוויה המצערת ביותר היא ההשפעה על יחסיהם עם נשים. חווית ההתעללות יכולה להשאיר אותם אמביוולנטים לגבי מין ונשים. בעוד שההתעללות אינה יכולה לשנות את ההעדפה המינית שלהם, היא עדיין משאירה אותם בקונפליקט עמוק. להיות בקרבה אל אישה סביר שיעלה מחדש את כל הרגשות הבלתי פתורים האלה, שעומדים בדרכה של מערכת יחסים אמיתית כאן ועכשיו.

השפעה על מערכות יחסים

מבוא

התחום האחרון שעליו אכתוב יהיה ההשפעה של התעללות בילדות על מערכות יחסים בינאישיות של גברים. מערכות היחסים הן אולי התחום הפגוע ביותר בחייהם. ילד שעובר התעללות מינית, לא בוטח באופן טבעי בקבוצת המין של התוקף כמו גם בהורים ומבוגרים אחרים שלא הגנו עליו מפני התוקף.

גבר שהיה קורבן בילדותו, ללא טיפול צפוי שיחיה חיים של קורבן. הוא יכניס את עצמו, באופן לא מודע, למצב של קורבן שוב ושוב. הוא לא יראה את זה קרוב לוודאי ואם כן, לא יהיה מסוגל לעשות משהו כדי לעצור את זה.

לא חשוב כמה העבודה או המצב מבטיחים, בתוך זמן קצר הוא יהפוך לקורבן. מישהו ירדוף אחריו או כולם יהיו נגדו. בתוך מערכות יחסים, הוא יבחר בני זוג שיהפכו אותו לקורבן או ידחק בו להפוך אותו לקורבן אם בן הזוג לא משתף פעולה. זוהי העדשה שדרכה הם רואים א העולם, ועד שלא מטפלים בהתעללות, לא יהיה שינוי או שיפור. התנסויות מהילדות יכולות לתת את הטון של חיים שלמים.

זיכרון

זיכרון הוא סוגיית מפתח בהתעללות בילדות. לחלק מהגברים יש זיכרונות מאוד בהירים אודות ההתעללות. הם יכולים לספר לך איך, מתי ומי. עבור אחרים, העניין מודחק בדרכים שונות. לפעמים קיים זיכרון כיסוי המסתיר את ההתעללות הממשית. למשל, זיכרון של עקבות, דמות ענקית ואז זיכרון של נטישת הגוף. הזיכרון של ההתעללות מודחק, נקבר כי הוא כואב מדי וכרוכים בו יותר רגשות משילד יכול להתמודד עמם. הרגשות האלה יכולים להיות מופעלים דרך מגע מסוג מסוים, להתעורר במצב מסוים או בתגובה לריח שלוקח אותו חזרה לרגע שבו הכל קרה. לחלק מהאנשים, הזיכרונות מתחילים להציף ואילו אצל אחרים אלו יכולים להיות חלקי חוויה או דמויות חשוכות. הנפש תאפשר כניסה רק לדברים שהיא יכולה להתמודד איתם באותו זמן.

זיכרון אינו דבר מושלם. בכל הנסיבות, הזיכרון שלנו מעוצב על ידי הדרך שבה אנחנו מבינים את העולם ועל האמונה שלנו בדבר פעולתו באותו זמן. ככל שהילד צעיר יותר, יש לו פחות נתונים או התנסויות כדי להסביר את האירועים ואת המשמעות שלהם. יש אפשרות להדביק שני דברים יחד, למרות שבהקשר הרחב יותר הם לחלוטין בלתי קשורים. כמטפל, זה התפקיד לי לכבד את הרגשות של המטופל ולתת לו מקום לבטא אותם; לא לשפוט אם הם נכונים או לא. העובדה שהוא מרגיש את הרגש, מספיקה. המטרה שלי היא לרפא את הפצע ולנוע דרך הרגשות, ולא ליצור קורבן.

Acting out

גברים נוטים במקרים רבים להתמודד עם הכאב של ההתעללות המינית דרך acting out. אחד האופנים לעשות זאת הוא ללקות במחלות פסיכוסומטיות או כאלה החוזרות על עצמן. האסטרטגיה של הילד במקרה כזה היא שאם אתה חולה – אתה לא מושך. המחלה גם מעניקה לו יותר תשומת לב מאחרים וכך שומרת עליו מפני התוקף או התוקפים.

צורות אחרות של acting out היא פציעה עצמית, ניסיונות התאבדות, קומפולסיות החוזרות על עצמן, שחזור מחדש של הפגיעה. ראיתי גברים רבים, אשר שוב ושוב, באופן לא מודע ניסו לשחזר את הפגיעה שחוו כילדים. גבר אחד, כשהיה בשירותים ציבוריים בעודו ילד, התקרב אליו גבר מבוגר, חשף את אבר מינו לפניו ואונן לפניו עד להשגת פורקן. הילד הזה גדל להיות גבר, שבילה שנים בנדידה בין שירותים ציבוריים תוך שהוא יוצר מחדש את הסצינה הזו. באופן לא מודע, הוא ניסה להבין את ההרגשה שהציפה אותו אז. באופן מודע, הוא מסביר את התנהגותו כאמצעי להגיע לסיפוק מיני שכן היא עבורו מייצגת סיפוק כזה. כל ההתנהגויות האלה פוגעות במערכות היחסים שלו וביכולת שלו לשמר אותן.

מין

התלונה המרכזית שמביאה זוגות לטיפול היא בעיות מיניות במערכת היחסים. לרוב הדבר מהווה עדות לקיומה של היסטוריית התעללות מינית אצל אחד או שני בני הזוג. כאשר נשאלים על ההיסטוריה של ההתנסויות המיניות, מרבית הגברים זוכרים את ההתנסויות שלהם בילדות. אולם, הוא מנותק רגשית מההתנסות הזו או חושב שזה נורמלי שילד מנוצל כדי לספק הנאות מיניות של מישהו אחר.

הילד למד לשרוד את החוויה והרגשות על ידי ניתוק מרגשות מיניים. המין הפך עבורו לחוויה של אורגזמה ותו לא. בינתיים, בן או בת הזוג רעבים לאינטימיות רגשית. אין לו מושג מה רוצה ממנו בן הזוג והתקרבות נוספת מצידו ברמה הרגשית או המינית, מפחידה אותו עד מוות.

חלק מההשלכות של התעללות מינית בילדות יכולות להיות קיום יחסי מין בצורה נוקשה ומכנית, אובדן של רגשות מיניים או יכולת להגיע לגירוי מיני בשעת התקרבות מינית, מתירנות מינית או התנזרות ממין, התמכרות למין, טאבויים נגד מין בשעות מסוימות ביום, במקומות מסוימים או בתנוחות מסוימות. גבר מסוים אולץ למין כפוי עם אביו, בתנוחות של הכנעה, תוך שהאב לוכד אותו בין רגליו. בכל פעם שהוא מרגיש לכוד בשעת קיום יחסי מין, הדבר מהווה טריגר של הרגשות שהיו בשעת ההתעללות. דוגמא אחרת היא אם הילד עבר את ההתעללות בסלון ביתו, יהיה זה בלתי אפשרי בשבילו לקיים יחסי מין בסלון כמבוגר.

החוויה הנפוצה ביותר, קרוב לוודאי, לגברים שעברו התעללות, היא נטישת הגוף בזמן יחסי מין. לעתים, הפנטזיה שמתלווה לכך היא עזיבת החדר בשעת יחסי המין. הגוף אולי נשאר שם, אבל העצמי המודע שלו עזב למקום מחבוא, כי משהו במצב הזה מרגיש לא בטוח. זוהי דוגמא של דיסוציאציה.

מערכות יחסים עם נשים

ילד הטרוסקסואלי שעובר התעללות מינית מידי אישה, יאמין כי נשים מעונינות רק בגוף שלו, שהוא אובייקט לסיפוקן. הדבר מוביל להעדר אמון בנשים. הוא אוהב ושונא נשים בו זמנית. הוא רוצה להגיע לאינטימיות וגם מבוהל מכך בו בזמן. אפילו אם המתעלל היה גבר, זה עלול להרוס את היכולת של הילד לבטוח במישהו מבחינה מינית. מבחינת ההתפתחות הפסיכוסקסואלית, הוא יכול להישאר מאוד צעיר. מקובל להישאר תקוע בגיל הרגשי שבו התרחשה הפגיעה. כל מבוגר שמנסה להיות בקרבה מינית אליו הוא איום. הדבר לא בהכרח מודע, אך הוא מחבל במערכות יחסים.

מערכות יחסים עם גברים

ילד שעבר התעללות מידי גבר ינטה להתרחק ממערכות יחסים עם גברים. הגברים נתפסים כמתעללים פוטנציאליים. כל מה שגברים רוצים הוא מין. אי אפשר לסמוך על גברים. ילד יכול לגדול עם כל האמונות האלה אודות גברים. אני מאמין שרוב ההומופוביה שקיימת ביום היא בלבול בין פדופיליה והומוסקסואליות. הרוב המכריע של הפדופילים מזוהים כהטרוסקסואלים. אמא, אבא וקרובי משפחה הם התוקפים בדרך כלל. למרבה צער, ניסינו להפחיד את הילד עם אמירות שגבר מבוגר בפינת רחוב יפגע בו, בעוד שזה באמת קורה בצורה הנ"ל, והומוסקסואלים אינם מוקד הבעיה, והופכים לעוד קורבן בתהליך. כתוצאה מכך, גברים שעברו התעללות מינית כילדים מתקשים תכופות לקיים מערכות יחסים עם גברים אחרים. הם חייבים לבטוח בצד השני לפני שהם הופכים לחברים.

העדפה מינית

בעוד שהתעללות מינית יכולה להשפיע על מערכות יחסים הן עם נשים והן עם גברים, היא קשה במיוחד לבנים הומוסקסואליים שעברו התעללות מינית מידי גבר. הדבר יכול לפגוע בקבלה שלהם את ההעדפה המינית שלהם. עבדתי הרבה עם גברים בי-סקסואליים והומוסקסואליים שהיו נשואים בנישואין הטרוסקסואלים. בלפחות 80% מהמקרים, הגבר עבר התעללות מינית כילד. הדבר יוצר דילמה לילד-גבר. הוא מסיק כי הסיבה היחידה שיש לו רגשות מיניים כלפי גברים היא כי הוא עצמו עבר התעללות מינית. הוא מאמין שאילו לא עבר התעללות מינית, לא היו לו רגשות מיניים כלפי גברים.

זהו מלכוד שקשה למרבית הגברים להיחלץ ממנו. הדבר מחזק את ההומופוביה המופנמת שלהם ומשאיר גברים בכאב ואומללות לכל אורך חייהם. הוא מתחתן בתקווה שהרגש הזה ייעלם. אך משהו חסר והוא עושה acting out עם גברים מחוץ לנישואין, לעולם לא משלים עם המיניות שלו. אם וכאשר הוא משלים, הדבר מסתיים בגירושין ומערכות יחסים הרוסות רבות.

התעללות מינית בילדות לא יכולה לשנות את ההעדפה המינית של הילד. היא יכולה לבלבל ולעכב את ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של הילד עד שמתמודדים ומטפלים בהתעללות.

התהליך הפנימי

גבר שעבר התעללות מינית כילד הוא פצוע. הוא מרגיש שבור או ריק מבפנים. הוא מאמין שהוא לא ראוי לאהבה. לעתים, הוא לא מסוגל להיכנס למערכת יחסים או בוחר מערכות יחסים שבהן הוא יהיה מנוצל, יעבור התעללות או ימשיך להיות קורבן בדרך כלשהי. שום כמות של אהבה מבחוץ לא תוכל למלא את החור או הריקנות בפנים. שום כמות של הסחה, כמו מין, עבודה או אכילה לא יעלימו את ההרגשה ליותר מזמן קצר. יש להתמודד עם הפצע ולרפא אותו מבפנים.

הגוף

מכיוון שהגוף של הילד עבר פגיעה, לעתים קרובות משתמשים בו כדי להדוף התקפות עתידיות. קודם הוזכרו המחלות, אך במקרה זה אנו מדברים על עיצוב הגוף, עליה במשקל או אנורקסיה כשיטה להפיכה של הגוף לבלתי מושך, בניסיון להעלים אותו או להפוך אותו למאיים עד שאיש לא יעיז לתקוף אותו. אדם העוסק בפיתוח גוף עשוי להראות טוב יותר ממי שהוא בעל עודף משקל, אך הדבר יכול להוות הגנה באותה מידה כמו השמנה או הרזייה קיצונית. הבדל אחד יכול להיות בזה, שלפיתוח גוף יש הכרה ותמיכה חברתית, וכך יהיה קשה יותר לעבור את מחסום הגוף ולהגיע לרגשות. איני אומר שפיתוח גוף הוא רע. אני סבור כי זה יכול להיות כלי יעיל לגבר כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמו. אבל אם זה הבסיס להרגשת הביטחון שלו, יכולה להיווצר בעיה.

שונות

לבסוף, אציג רשימה של סימפטומים שמופיעים לעתים קרובות אצל גברים שונים. כולם מהווים שיטות להתמודדות וניסיונות להתעמת עם הרגשות. הם כוללים דיסוציאציה, ביישנות בקשר לגוף, נטייה ללבוש בגדים רבים בו זמנית, קומפולסיות לניקיון, חרדה, התקפי פאניקה, דיכאון כרוני ובושה.

הייתי רוצה להרחיב על התפקיד של הבושה, בעיקר בושה בהקשר ארוטי. בנים יכולים לחוות לא מעט הנאה בשעת ההתעללות, כמובן, כל מקרה לגופו. רגשות אלו של הנאה משתלבים עם בושה, אשמה, מבוכה, כאב, השפלה, בלבול וגועל. לא לכל ילד יש את כל הרגשות האלו, אך בדרך כלל יש להם שילוב של כמה מהם. בהנחה שההתעללות היא החוויה הראשונה של הילד, השילוב החזק הזה של הנאה ובושה מוטבע בו. בתנאים רגילים, רגשות ותחושות אלו לא היו מופיעות ביחד. אם הם משולבים מספר מספיק של פעמים במהלך ההתעללות, הילד מתוכנת להאמין כי הם תמיד צריכים להופיע בזמן יחסי מין. בושה היא אחד הרגשות העזים שאנו חווים. בשילוב עם הנאה מינית, היא חזקה במיוחד. למרבית האנשים, זוהי לא הדרך הבריאה או הרצויה ביותר למין והנאה. התעללות מינית היא לא הדרך היחידה לשלב רגשות אלה, אבל היא נתיב נפוץ.

טיפול

הייתי רוצה לומר מספר דברים בקצרה על טיפול והחלמה מהתעללות מינית. הדבר אפשרי. כמה שמתחילים בטיפול מוקדם יותר – כך טוב יותר. אך זה לעולם לא מאוחר מדי להחלים. החלמה מהתעללות מינית אינה מהירה ואינה קלה במיוחד. יש כאב רב ומגוון גדול של רגשות שיש לחוות לפני שמגיעים להחלמה. המטרה היא לתבוע מחדש את הילדות שלכם, את הגוף שלכם והזהות העצמית שלכם.

מצא פסיכותרפיסט מומחה, רצוי כזה שיש לו ניסיון בעבודה עם נפגעים של תקיפה מינית ממין זכר. מטפל שעובד עם נשים נפגעות לא בהכרח מנוסה בעבודה עם נפגעים גברים. בעוד שיש הרבה דברים חופפים בטיפול, יש גם הרבה הבדלים. טיפול פרטני הוא הדבר הטוב ביותר להתחלה. טיפול קבוצתי בנוסף לטיפול הפרטני, תורם להחלמה אך עבודה קבוצתית בלבד אינה מספיקה.

קריאה מומלצת:

Carnes, Patrick. (1983). Out of the Shadows: Understanding Sexual Addiction. Minneapolis: Compcare.

Graber, Ken, (1991), Ghost in the Bedroom: A Guide for Partners of Incest Survivors. Deerfield Beach: Health Communications.

Hunter, Mic. (1989). Abused Boys: The Neglected Victims Of Sexual Abuse. New York: Lexington Books.

Hunter, Mic (Ed.). (1990). The Sexually Abused Male, Vol. 1: Prevalence, Impact & Treatment. Lexington, MA.: Lexington Books.

Hunter, Mic (Ed.). (1990). The Sexually Abused Male, Vol. 2: Application Of Treatment Strategies. Lexington, MA.: Lexington Books.

Lew, Mike. (1989). Victims No Longer: Men Recovering From Incest & Other Sexual Child Abuse. New York: Harper & Row.

Thomas, T. (1989). Men Surviving Incest: A Male Survivor Shares The Process of Recovery. Walnut Creek, CA.: Launch Press.

המאמר Shedding Light on the Sexual Abuse of Boys and the Men They Become by Merle James Yost, תורגם על ידי אילנה