אביוז מיני בין אחאים

הערות המתרגמת:

  • אין בשפה העברית מילה מיוחדת לabuse -. בד"כ היא מתורגמת ל- 'התעללות' או 'ניצול', אבל זה אינו תרגום מדויק, ולפיכך  בחרתי לא לתרגמה אלא להביא אותה כמות שהיא באותיות עבריות.
  • עפ"י האקדמיה ללשון – המילה האנגלית siblings היא אחאים – להבדיל מ- 'אחים' – והיא מתייחסת לבני שני המינים, אחים ואחיות  כאחד.
  • כדי למנוע סירבול – המאמר נוקט מדי פעם בלשון זכר, אבל הכוונה תמיד לבני שני המינים.
  • יש לזכור שהמאמר נכתב במקורו בקנדה, וזה חשוב במיוחד לגבי כל מה שנוגע לדיווח לרשויות והתערבותן.
  • המאמר נכתב במקורו עבור הורים שילדיהם מעורבים באביוז מיני בין אחאים, אבל גם הקורבנות (כמו גם התוקפים) יכולים למצוא בו עניין, הזדהות, הבנה ותשובות לחלק מהשאלות המטרידות והרגשות המציפים.

הבהרה:

במאמר זה המילה אחאים מתייחסת לילדים שגדלים באותה משפחה, בין אם הם ילדים חורגים, ילדי אומנה, ילדים מאומצים או ילדים ביולוגיים.

בדוגמאות לאביוז מיני בין אחאים אותן הבאנו במאמר, הפוגעים הם בנים. עשינו זאת מאחר וקיימת אינפורמציה מעטה על אחאים פוגעים, והמעט שיש בא ממחקרים על נערים מתבגרים שהורשעו ע"י המערכת המשפטית. ידוע לנו על מקרים של נערות שפגעו מינית באחאים צעירים אבל בקושי ניתן למצוא אינפורמציה כלשהי לגביהן.

אנחנו גם יודעים שילדים וילדות צעירים מגיל האחריות הפלילית (12) אכן מתעללים באחאים צעירים מהם. יש מעט אינפורמציה גם על מקרים אלה, משום שלגבי ילדים מתחת לגיל 12 אין רישום.

מסיבות אלה, אנא זכרו שלמרות שהדוגמאות שהבאנו הינן אמיתיות, הן לא בהכרח משקפות את התדירות בה בנים ובנות מעורבים ב- 'התנהגות מינית פוגעת'.

הצורך להודות בפני עצמך שיתכן ומתרחש אביוז מיני בין אחאים במשפחתך עשוי להיות קשה ביותר. הדבר החשוב מכל הוא לקבל עזרה.

ראשי פרקים:

מדוע כתבנו את המאמר הזה?
מהו אביוז מיני בין אחאים?
תדירות
מהן ההשפעות של אביוז מיני בין אחאים?
האם סקרנות מינית בין אחאים היא דבר נורמלי – טבעי?
מהו הקשר בין אביוז מיני בין אחאים וצורות התעללות אחרות?
אלו משתנים גורמים להתרחשותו של אביוז מיני בין אחאים?
מדוע כל כך קשה לי להכיר באביוז מיני בין אחאים במשפחתי?
אם אחד מילדי מתעלל בילד אחר במשפחתי, מה עלי לעשות?
איך אני יכול להתערב / מה אני יכול לעשות כדי לשים קץ לאביוז מיני בין אחאים?
כיצד אני יכול למנוע בצורה הטובה ביותר אביוז מיני בין אחאים במשפחתי?
האם משפחתנו תתאושש אי פעם?
הצעות לקריאה
ביבליוגרפיה

החומרים תורגמו על ידי רותי מהאתרים הבאים:
http://www.sasian.org/guide/aguide_en.htm
http://www.psychpage.com/family/library/sib_abuse.htm

מדוע כתבנו את המאמר הזה?

המאמר נכתב עבור הורים שיודעים או חושדים שמתרחש אביוז מיני בין אחאים במשפחתם. הורים רבים אינם מעיזים להודות שהתעללות מינית אפשרית במשפחתם, ומאמר זה מיועד לתמוך בדרך אינפורמטיבית ומעשית באותם הורים המוצאים עצמם
ניצבים מול אפשרות זו.

מהו אביוז מיני בין אחאים?

אביוז מיני בין אחאים, כמו כל הצורות של אביוז מיני, הוא שימוש לרעה בכוח. אם אח בעל יותר כוח – מבוגר יותר או חזק יותר – מפתה, משחד או מאיים על אחיו החלש ממנו וכך גורם לו לקחת חלק בפעילות מינית, זה נקרא אביוז מיני. ברוב המקרים המתעלל קונה קודם לכן את אמונו של הקורבן, ורק לאחר מכן מפר את האמון הזה כדי לבצע את האביוז. המתעלל יכול להפעיל כוח פיזי, לאיים בהפעלת כוח פיזי, לשחד, לפתות בתשומת לב מיוחדת או במתנה, כדי לגרום לקורבן להיענות לו ולשמור את דבר האביוז בסוד.

באביוז מיני בין אחאים, הקורבן והפוגע הינם אחים, וזה כולל גם אחים מאומצים או חורגים. בנוסף, כמו בשאר הצורות של אביוז מיני, אביוז מיני בין אחאים לא בהכרח מחייב מגעים. המתעלל יכול לאלץ שני ילדים או יותר לבצע אקטים מיניים אחד עם השני. המתעלל יכול להכריח את אחיו לצפות בפעילות מינית או בסרטים פורנוגרפיים. האביוז יכול להתרחש גם בצורה פסיבית כביכול, ע"י צפייה חוזרת ונשנית בהם בזמן שהם מתלבשים, מתקלחים או משתמשים בשירותים בעודם מתנגדים לכך.

אמון מהווה יסוד בסיסי וחיוני במשפחות, אבל אח שהוטלה עליו אחריות רבה מדי, עם סמכות וכוח שבאים יחד איתה, עלול – במקרים מסוימים – להפר את האמון הזה. במרבית המקרים מתרחש אביוז מיני בין אחאים כשההורים אינם שמים לב ואינם בודקים מה קורה עם האמון שהפקידו בידי אחד מילדיהם.

אביוז מיני בין ילדים הוא דבר קשה להגדרה. בעוד שמגע של מבוגר בילד קל להגדרה כאביוז, במיוחד אם למבוגר יש קרבה משפחתית לילד, מתעורר קושי גדול יותר כשהפוגע הוא ילד אחר במשפחה, במיוחד כשהילד בן 10 ומטה.Cantwell  (1988) דיווח על מספר מקרים שנחקרו בדנבר בהם ילדים צעירים מגיל 10 פגעו בילדים צעירים מהם, לעיתים אחים או בני דודים, ולעיתים ילדים שאינם קרובי משפחה.

לעיתים ההורים מפרשים את ההתנהגות כסקרנות מינית ילדותית טבעית, או מסתפקים במכה קלה על הישבן כדי להפסיק את ההתנהגות הזו. לעיתים קרובות, הילדים הפוגעים נפגעו בעצמם בגיל צעיר, אבל בגלל ההלם שנחווה בעת גילוי התקיפה שביצעו וההתמקדות ב- "קורבן", הם לא זכו לעזרה, והאביוז שהם עצמם עברו לא התגלה עד שלב יותר מאוחר.

תדירות

מגע מיני טיפוסי בין אחים או בני דודים מוגדר כ- "אביוז" כאשר הוא מתרחש בין ילדים עם פער גילים של חמש שנים לפחות; כשהפער קטן מחמש שנים, האינטראקציה אינה אביוז אלא אם היה שימוש בכוח, באילוץ, ו/או במקרה שהייתה פציעה או חדירה. הקריטריון של שימוש בכוח ו/או פציעה קרוב לודאי שהוא הקשור ביותר לתוצאות שליליות, ללא קשר להתנהגות המינית הספציפית שבה התנסו הילדים, כלומר: נשיקה, ליטוף, חיקוי יחסי מין או חשיפת אברים (and Tilly, 1988 Haugaard). תדירות מקרים של אביוז מיני בין אחאים משתנה מאד בין המחקרים השונים, ונעה בין 10% ל40% – בין אלה שדיווחו על התעללות מינית. באופן טיפוסי, האביוז מתחיל כשגיל הקורבן סביב שש או שבע.

לא ברור האם תוצאותיו של מגע "לא-אביוסיבי" תמיד יהיו פגיעה נפשית או חוסר הסתגלות. יתכן שסקרנות מינית נורמלית בין אחים ובני-דודים שמתרחשת באופן חד-פעמי אינה מזיקה.

לגבי מגעים מיניים חוזרים ונשנים בין הילדים, מוצעים שני מודלים טיפוסיים:

במודל המגעים הראשון, שלרוב מכונה בשם "nurturance-oriented" (מוכוון-טיפוח), הילדים מחפשים בהסכמה מגע מיני אחד עם השני לאורך זמן, בחלקו כדי לספק טיפוח וחיבה שאינם באים ממקור אחר במשפחה. זה יכול להתחיל עם אלמנטים של נאמנות, הנאה הדדית ותמיכה, ויתכן שיהפוך לכפייה, או שיוביל לאביוז מחוץ לבית כשהילד יגדל ויתבגר. אחרים טוענים, למרות זאת, שמגע מיני בין אחאים במשך שנות הילדות וה- 'עשרה', אפילו אם הם בהסכמה, פוגמים בהתפתחותם של כישורים חברתיים ושל מערכות תמיכה מחוץ למשפחה. זה עלול למנוע יכולת היפרדות ודיפרנציאציה מהמשפחה (Cicirelli, 1995).

המודל השני של מגעים כרוך בניסיון ברור של המתעלל לחוות מידה מסוימת של כוחניות – או לשם השגת תחושת הכוח כשלעצמה, או אולי כדי לשחזר ולשלוט בהתנסות שלו עצמו כקורבן אביוז. מחקרים ניסו ללמוד את הסוג הזה של התעללות ולבודד את ההשפעות שלו. אולם אביוז כזה לרוב קשור גם לאי-תפקוד משפחתי כללי, וקשה להגדיר את השפעות התעללות האחים בנפרד מצורות אביוז אחרות (Cicirelli, 1995).

מהן ההשפעות של אביוז מיני בין אחאים?

ברוב המקרים אביוז מיני בין אחאים פוגע ומזיק מאד לקורבנות, מהסיבות הבאות:

  • מאחר והאחים חיים יחד, הקורבן עלול לחוש נלחץ ולכוד בידי המתעלל לאורך זמן.לחץ זה כולל בד"כ שוחד ופיתויים, גירוי מיני או כוח פיזי. למשל, כשאתם מרשיםלאח הגדול להעניש פיזית את אחיו הצעירים בזמן שהוא משגיח עליהם, הוא עלול להמשיך לעשות שימוש הן בכוח והן באיומים כדי לנצל אותם ולהבטיח שישמרו את דבר האביוז בסוד. לחץ מסוג זה יכול למוטט את  הביטחון העצמי של האחים.
  • הקשר הראשוני של הקורבן עם המתעלל הוא לרוב קשר של אמון ובטחון, משום שהםאחים. כשהאמון והביטחון האלה מופרים – הקורבן מרגיש נבגד בידי אחיו או אחותו, משום שבמקום לדאוג לו ולאהוב אותו כמצופה, הם מכאיבים לו. בנוסף,הילדים היותר צעירים שלכם בוטחים בכם באופן טבעי שתבחרו דמות נעימה ובטוחהשתטפל בהם בהעדרותכם. כאשר הדמות שבחרתם מתעללת בהם, הקורבנות מרגישים בגידהנוספת, הפעם מידיכם. הם אפילו עלולים להאמין שהאביוז מקובל עליכם ו- 'בסדר'.
  • הקורבנות חשים חסרי אונים על שאין ביכולתם להפסיק את האביוז. הם מרגישיםשאינם יכולים לעצור את הפוגע, משום שאיים עליהם. כמו כן הם עלולים להרגישחסרי אונים אם אינכם מאמינים להם כשהם מספרים לכם על האביוז. הרגשת חוסרהאונים עלולה להישאר איתם ולהשפיע על הקשרים שלהם כבוגרים.
  • אפשר לגרום לקורבנות להרגיש אחראים לאביוז, אשמים, רעים או מלוכלכים. אם אתםמאשימים את ילדיכם הצעירים בכך שעשו דבר מה כדי לעודד את האביוז, או אם אתם מכנים אותם בשמות גנאי כמו 'מלוכלך/ת' או 'זונה', הם יאמינו לכם, וירגישו מבוישים ומושפלים. הם עלולים לשאת את רגשות הבושה והאשמה הרחק אל תוך הבגרות.
  • אביוז מיני בין אחאים לרוב גורם יותר נזק מאשר התעללות בידי זר. זה משוםשילדים תלויים למשך שנים במשפחותיהם ובהוריהם שידאגו לביטחונם. מחקרים שבדקו מתבגרים שהורשעו באביוז מיני, הראו שאלה מביניהם שפגעו באחיהם/אחיותיהם התעללו בצורה חמורה יותר ולאורך יותר זמן מאשר שאר המורשעים המתבגרים. זהמשום שהקורבן (אח או אחות) נגיש יותר, זמין לאורך זמן, ומשום שהתוקפים מוגנים בד"כ ע"י הסוד המשפחתי.

אם אתם יודעים שאחד מילדיכם נפגע בידי אחיו, עשו משהו. אם אינכם עושים דבר בהאמינכם ש- 'הם יגדלו ויצאו מזה', אתם  מאפשרים להתעללות ולסוד להמשך.

האם סקרנות מינית בין אחאים היא דבר נורמלי- טבעי?

בהחלט כן. ילדה בת ארבע שנוגעת בפין של אחיה התינוק בזמן שהאם מחליפה לו חיתול, מגלה סקרנות טבעית. יתכן שמעולם קודם לכן לא ראתה פין והיא רוצה לדעת איך זה מרגיש. ילד בן חמש שרואה לראשונה את איברי המין של אחותו עשוי לתהות היכן הפין שלה, האם איבדה אותו או האם היא עומדת לגדל אחד. יכול להיות שהוא יצטרך להסתכל עוד מספר פעמים, ולשאול שאלות ע"מ להבין שבנים ובנות נולדים עם איברי מין שונים. כהורים, אתם יכולים לנצל הזדמנויות כאלה כדי לתת לילדיכם אינפורמציה על מיניות – בהתאם לגילם.

אבל, נער בן ארבע-עשרה שרוצה להתבונן באיברי המין של אחותו בת החמש אינו מגלה סקרנות טבעית. בגילו – טבעי שידע כיצד נראים אברי מין נשיים, כך שעליכם לשאול מה מניע אותו לעשות זאת. יתכן והוא תוהה מה התחושה של נגיעה באברי מין נשיים, או כיצד ירגיש אם יחכך את עצמו בהם. אבל סיפוק סקרנותו בדרך זו – עם אחותו הקטנה – יהיה אביוז.

בני ארבע או חמש שמורידים את התחתונים ומביטים אחד בשני, קרוב לודאי שהם סקרנים ותו לא. אבל אם הם ממשיכים לעשות זאת, או אם הם נוגעים אחד בשני לעיתים קרובות ולאורך זמן, עליכם לשים לב לכך. אם זה נראה לכם מעבר לסקרנות גרידא, קחו בחשבון שיתכן ואחד מהם היה קורבן לאביוז מיני ויתכן והוא עושה אקטינג-אאוט לאביוז שחווה.

זה לא רעיון טוב לחשוב שכל המשחקים הם בלתי מזיקים. עדיף לגלות מה נמצא מאחורי ההתנהגות. שאלות אחדות שאתם יכולים לשאול את עצמכם, או את אנשי המקצוע, הן:

  • האם ההתנהגות המסוימת הינה בהתאם למצופה מילד בגיל הזה?
  •   כמה זמן נמשכת ההתנהגות הזו?
  •   האם נראה שאחד הילדים המעורבים נאלץ להשתתף בניגוד לרצונו?
  •   מה מטרת ההתנהגות?

לפניכם מספר דוגמאות להתנהגויות של ילדים בגיל קדם-בי"ס:

התנהגות נורמלית:

  • נוגעים באיברי המין של עצמם לפני ההרדמות
  • מגלים/חושפים הבדלים בין בנות לבנים
  • מגלים עניין בהתבוננות במבוגרים בחדר הרחצה
  • משחקים ב-'רופא' עם ילדים אחרים
  • משחקים במשפחה. מגלמים תפקידים של 'אמא' ו- 'אבא'.

התנהגויות שצריכות לעורר דאגה/תשומת לב:

  • מאוננים לעיתים קרובות במקום לשחק
  • ממשיכים לשאול שאלות על מין גם לאחר שהשאלות נענו באופן רציני ואחראי
  • מתעקשים להתבונן במבוגרים מחדר הרחצה
  • מכריחים ילדים אחרים לשחק ב- 'רופא'
  • מעמידים פנים שהם מקיימים יחסי מין

אם אינכם בטוחים לגבי התנהגות מסוימת, שאלו אנשי מקצוע; רופא, אחות בי"ס או יועץ, עובד סוציאלי או פסיכולוג ילדים.

מה הקשר בין אביוז מיני בין אחאים וצורות התעללות אחרות?

אביוז מיני בין אחאים הוא שימוש לרעה בכוח וסמכות. ילדים גדולים יותר אשר מנצלים מינית את אחיותיהם ואחיהם הקטנים, לעיתים קרובות מתעללים בהם גם בדרכים אחרות.

השפלה עקבית, התגרות, זלזול במידותיהם, במינם, או באפיונים אישיים אחרים של הילדים הקטנים, נקרא התעללות רגשית. להפחיד את הילדים הקטנים בחדר חשוך, להגיד להם שאף אחד לא אוהב אותם, או שיקרו להם דברים נוראיים, גם אלה דוגמאות להתעללות רגשית.

הרבה מהמכות, הצביטות והחניקות של הילדים הקטנים מבוטלים על ידי אחיהם הגדולים אשר אומרים להורים: 'רק השתעשענו' או 'רק שיחקנו בהאבקות'. בכל מקרה, זה לא 'רק שעשוע' אם הדברים נכפים על הילד הצעיר יותר; בפועל זוהי התעללות פיזית.

אם ביכולתכם למנוע מילדיכם לפגוע רגשית או פיזית אחד בשני, פחות סביר שתצטרכו להתמודד גם עם התעללות מינית. ילדים שמתירים להם להתעלל רגשית ופיזית באחיהם הקטנים, יתכן וינצלו את הכוח שלהם גם בדרכים מיניות.

הסיפור של פרנק

פרנק הורשע בהתעללות מינית באחותו הקטנה קתי, עפ"י חוק נוער. קצין המבחן שלו יישם את החלטת ביהמ"ש לגבי חיובו בטיפול.

פרנק, שהיה בן 15, אמר למטפל שחבריו לכיתה היו גדולים ממנו ויותר 'מוצלחים' ממנו מבחינה מינית, ושאחד מהם קרא עליו תיגר – לקיים יחסי מין עם נערה.

הוא אמר שפחד אפילו לדבר עם נערה, לא כל שכן לקבוע פגישה. הוא הודה בכך שהכריח את אחותו קתי לקיים עימו מגע מיני באחד הערבים בהם היה שמרטף שלה.

לאחר מכן סיפרה אמו של פרנק למטפל על מספר מקרים בהם כפה עליה אביו קיום יחסי מין בנוכחות הילדים. היא גילתה באוזניו כי לעיתים קרובות בעלה מכה אותה אם הארוחות אינן מוכנות בזמן. המטפל עודד אותה לקחת את פרנק וקתי למעון מעבר כפתרון זמני, בזמן שהיא מחליטה האם להישאר עם בעלה או לא.

מספר משתנים היו מעורבים בדינמיקה שהובילה את פרנק לאביוז מיני של אחותו. אביו התעלל פיזית, רגשית ומינית באמו; הוא התעלל בפרנק – מינית ורגשית – ע"י כך שקיים יחסי מין אלימים עם אמו בפניו; והוא לימד את פרנק – ע"י דוגמא אישית – שזה 'בסדר' שגבר בעל סמכות ישתמש בכוח כלפי שאר המשפחה. לא רק זאת, אלא שהחוקים לגבי המשפחה היו כ"כ נוקשים, שפרנק לא למד להתחבר עם בני נוער אחרים. כשהרגיש לחץ מצד בני גילו, הוא ניסה לקבל אינפורמציה וניסיון בכך שכפה עצמו על אחותו.

יש הרבה יתרונות לטיפול תחת צו בית משפט על מי שהורשעו באביוז מיני בין אחאים. במקרה של פרנק הוא רכש כישורים חברתיים שעזרו לו להסתדר טוב יותר עם בני גילו, והוא הפסיק לחקות את ההתנהגות המתעללת של אביו. הוא גם למד לקחת אחריות על ההתנהגות של עצמו ולשלוט בה. תוצאות נוספות של המשבר המשפחתי היו היכולת של אמו לעזוב קשר מתעלל, וקתי שהתחילה בטיפול אצל מטפל בפגיעה מינית.

בעקבות הרשעתו, חויב אביו של פרנק לקבל טיפול אף הוא, ולשנות את הדרך בה התייחס לנשים וילדים.

אלו משתנים תורמים להתרחשותו של אביוז מיני בין אחאים?

  • על האח הגדול מוטלת אחריות כבדה מדי. חלק חשוב בחיי משפחה הוא שהילדים הגדולים יותר ייקחו חלק באחריות לטיפול בילדים הצעירים יותר. באותה מידה – חשוב שהילדים יבינו שיש גבולות לאחריות הזאת. אחריות מאפשרת לילדים הגדולים לקבל החלטות בזמן שהם מטפלים בילדים הצעירים. אבל זה אינו נותן להם רשות לשלוט בהם, להשפיל אותם או לאיים עליהם.כהורים, אתם חייבים לעזור להם לראות שאחריות אין פירושה היתר לעשות ככל העולה על רוחם. הסיפור של פרנק הוא דוגמא טובה לאח גדול שמקבל אחריות ומשתמש בה לרעה.
  • ילדים שחוו או היו עדים להתעללות מינית. ילדים שחוו אביוז מיני – ע"י בן משפחה, או מבוגר או ילד אחר – מגיבים לעיתים בפיתוי, הפעלת מניפולציה או אילוץ הילדים הקטנים יותר להשתתף באותו סוג שלהתנהגות מינית. אחים ואחיות עלולים להפוך לקורבנות של אביוז 'מיד שנייה'. ילדים שנפגעו מינית ואשר נותנים ביטוי כזה להיפגעות שלהם, נקראים לעיתים 'מגיבים מינית'. חשוב עבורכם לדעת שילדים שהיו קורבנות לאביוז מיני עלולים להפוך לתוקפים.
  • גישה לחומרים פורנוגרפיים. הורים שמשאירים קלטות וידיאו פורנוגרפיות, או מגזינים, בהישג ידם של ילדיהםמסתכנים בכך שהילדים יחקו את ההתנהגות המינית של המבוגרים.
  • הזנחה. אם הילדים מוזנחים, רגשית או פיזית, הם עלולים לעסוק בקשת רחבה של פעילויות מיניות. יתכן והם ינסו פעילויות מיניות שלמדו מילדים אחרים, או שיעשו ניסיונות משל עצמם ללמוד כיצד להשיג הנאה מינית. חלק מההתנהגות שלהם יכולה לנבוע מהצורך שלהם לתת ולקבל נחמה שאינה ניתנת להם ע"י הוריהם. פעילות מינית בין אחים המתחילה באופן זה, עשויה להיחוות תחילה כהתנסותית והדדית. אולם, משום הבדלי הכוחות בין הילדים, היא כזו רק לעיתים רחוקות. אם ההתנהגות נמשכת, היא עשויה להפוך לאביוסיבית, במיוחד אם אחד הילדים רוצה להפסיקה והשני לא.
  • העדר חינוך מיני. ילדים ובני נוער שלא זכו ללמוד בדרך מתאימה לגילם על ההתפתחות הפיזית והמינית שלהם, נוטים יותר להיות מעורבים בהתנהגות מינית פוגעת.
  • סוציאליזציה לא מתאימה/לא נכונה. ילדים שאינם רשאים לשחק עם בני גילם, ומתבגרים שאינם רשאים לצאת לפגישות, לרקוד, או להתחבר מחוץ לבית, צפויים יותר להתעלל באחים הצעירים, בדיוק כשם שעשה פרנק.
  • הכחשה. לעיתים קרובות אנו נוטים לראות את משפחתנו כנטולת אותם צרות ומתחים שקיימים במשפחות אחרות. כשאתם עושים זאת, או מנסים להתייחס בביטול להתנהגויות חריגות או להעמיד פנים שזה אינו קורה, זה נקרא 'הכחשה'. בחלק מהמקרים, יתכן וההורים ירצו להכחיש את קיום האביוז משום שהוא מעלה חזרה זיכרונות מודחקים על אביוז שחוו הם עצמם. בעוד שהכחשה אינה גורמת לאביוז מיני בין אחאים, היא עלולה לתרום להתמשכותה.
  • תחושת הצפה. אם אתם חשים מוצפים ע"י הבעיות של עצמכם – שעשויות לכלול מתח נפשי, מחלה או אבטלה – יתכן ולא תוכלו לגלות את האביוז אפילו בעת התרחשותו. בזמנים כאלה משפחתכם המורחבת או השירותים החברתיים יכולים להקל על המתח, ולתת לכם הזדמנות לבחון מה באמת מתרחש במשפחתכם.

(1989) and Daie et al (1988) De Jong מציגים מספר משתנים במשפחות העלולים להוביל לאביוז מיני בין אחאים. אביוז יכול להתקיים בסביבה ש:

  • נכשלת בהגנת הילד, במתן יעוץ והשגחה לא מספקת, ובחירות גרועות של מטפלותושמרטפים; הדוגמאות כוללות השארת הילדים בהשגחת אחים שידוע שהם פוגעים, אוחוסר כללי בהדרכת הילדים ובידיעה על דפוסי הפעילויות שלהם בבית ומחוצה לו.
  • נכשלת בהצבת גבולות כמו סידורי שינה בלתי מתאימים והיררכיה ברורה שלהורה-ילד; דוגמאות כוללות מתן אישור לילדים גדולים יותר בני המין השני לישון עם ההורה בעת היעדרות ההורה בן אותו מין, או עירום מופגן ובולט לעין, והעדרפרטיות במשפחה. התעניינות הורית לא נאותה בהתפתחות ובהתנסות המינית של ילדיהם, או השקפות מתירניות קיצוניות לגבי מין, עלולים שניהם להיות מאיצים של ההיחשפות לקשרים מיניים בין אחאים או בני-דודים.Smith and Israel, 1987 טוענים שפעילות מינית הורית גלויה, במיוחד במקרים בהם לאחד ההורים יש קשר מחוץ לנישואין, מהווה אינדיקטור משמעותי במיוחד; הורים שפונים אל מחוץ למשפחה לצורך סיפוק צרכיהם, מסמנים חוסר אינטגרציה במבנה המשפחתי והגברת החרדה אצל הילדים, מה שעלול לתרום להתפתחות יחסים מיניים בין האחאים במטרה למצוא נחמה אחד אצל השני.
  • קיים חוסר יעוץ ודאגה/טיפול/השגחה מצד שני ההורים; היעדרות של הורה יכולה לנבוע מהיעדרות פיזית (גירושים, מוות, נטישה או עבודה), או היעדרות רגשית כתוצאה ממחלה פיזית או נפשית (אשפוז בגלל דיכאון, אלכוהוליזם, או הפרעת אישיות תלותית). חלק מהחוקרים טוענים שדינמיקה זו היא אחד מהגורמים המכריעיםבמשפחות בהן מתרחש אביוז מיני בין אחאים (Smith and Israel, 1987).
  • מגורים רב-משפחתיים בהם ניתנת לילדים הגדולים אחריות רבה מדי של שמירה ודאגה לילדים הקטנים; מצב זה, בשילוב עם גבולות רעועים, עלול לאפשר לילדים הגדולים להפעיל לחץ על הקטנים להיענות לצרכיהם המיניים.
  • הורים שמתירים אביוז פיזי והזנחה;Daie  מביא תאור מקרה שבו נער אשר נפל קורבן לאביוז פיזי, התעלל בתורו באחותו, כשבהתחלה האביוז המיני היה חלק מינורי, אבל עם הזמן הפך לחלק השולט באביוז.
  • כשהמבנה המשפחתי נוקשה, כזה שמונע קומוניקציה פתוחה בין הילדים וההורים, בין הילדים והחוץ, ואפילו בין ההורים. לעיתים קרובות הגישות של המבוגרים במשפחות אלה ממעיטות בערכן של נשים, ויש כפייה של סמכות הורית בלתי ניתנת לערעור (לרוב של האב) על המשפחה. זה מוביל לעיתים תכופות לבידוד, סודיות ותחושת מלכודת.Smith and Israel, 1987 טוענים שגישות קיצוניות של דיכוי והשתקה של כל ביטוי או סקרנות מינית, עלולות להוביל לעניין גובר אצל הילדים בחשיפת הנושא. עבר של אביוז מיני אצל אחד ההורים יכול להוביל לסוג של הכחשה ודיכוי, שמונע מההורה לשים לב לסימנים של פעילות מינית בין ילדיהם. בשני המקרים, סביר יותר שסביבה נוקשה ומדכאת זו, תביא לאביוז הורה-ילד מאשר אביוז ילד-ילד. בכל מקרה, זה עלול להגיע בסופו של דבר גם לאביוז אח-אחות כחיקוי לאביוז הורה-ילד, כאילו מעשי האב נותנים לאח הסכמה שבשתיקה להתעלל.

אנשי המקצוע מציינים כי הסטריאוטיפים על גילוי-עריות לפיהם התופעה קיימת בעיקר במשפחות עניות, חסרות השכלה, ובמיעוטים אתניים – אינם נתמכים ע"י הספרות המקצועית. אביוז מיני בין אחאים מתרחש במשפחות מכל שכבות ההכנסה וההשכלה, וחוצה תרבויות ומוצאים אתניים.

מעבר לכך הם מציינים שאין "טיפוס" של אח המועד להיות מתעלל, והאפיונים האישיותיים מאד מגוונים בין המתעללים. אביוז מיני בין אחאים הוא תוצאה של תהליכי התפוררות ודיספונקציה משפחתית, ולא הגורם לה. בתגובה לחוסר התפקוד המשפחתי, אח חזק עם קשר וקרבה בלתי הולמת לאח אחר, עלול לפתח פיצוי לחוסר ההורי, או שקשר אביוסיבי יכול להתפתח ולהכפיל את הדיספונקציה ההורית.

במשפחות בהן מתרחש אביוז, הדיספונקציה שהובילה לאביוז עלולה להוביל גם לתגובה לא נאותה לחשיפתו. Wiehe ציין כי משפחות שמגיבות באופן גרוע מאופיינות:

  • הכחישו את ההאשמה באביוז
  • התעלמו או המעיטו בחומרת האביוז, והסבירו שזו התנהגות ילדית נורמלית
  • הכירו באביוז, אבל האשימו או הענישו בצורה אחרת את הילד הקורבן.
  • הכירו באביוז, אבל לא הצליחו להגן על הילד ולעצור את ההתעללות.
  • הכירו באביוז, אבל חוסר היכולת התפקודית שלהם מנעה בעדם מלשנות את הסביבה

משפחות שמגיבות בצורה לא מתאימה מנציחות את האביוז בשתי דרכים: ראשית, הן נכשלות בעצירת האביוז בבית. שנית, בכישלונם זה, הן מעוררות תחושה שהילד אינו יכול להיות מוגן, ושהמתעלל "נבחר" כעדיף על פני הקורבן. התנהגות כזאת, וההרגשות של חוסר אונים ודחייה שנובעות ממנה, עלולות לנבא שהילד הקורבן יהפוך גם למתעלל, בחפשו כוח ונקמה (Johnson, 1989).

מדוע כל-כך קשה לי להכיר באביוז מיני בין אחאים במשפחתי?

כהורה קרוב לודאי שיהיה לך קשה להכיר בכך שאחד מילדיך מנוצל מינית בידי אחיו. יש מספר סיבות מדוע קשה להורים לילד שעובר אביוז מיני בין אחאים להכיר בעובדה שזה קורה:

  • בזמן שהאביוז מתרחש, יתכן והקורבן צעיר מכדי להבין שזה אביוז. יתכן והקורבןיחשוב כי זו התנהגות שמתרחשת בכל המשפחות.
  • יתכן והאביוז קורה בעת שהמתעלל נמצא בעמדה סמכותית; למשל, כשהאח הגדול משמשכשמרטף.
  • יתכן והמתעלל כופה סודיות ע"י איום של שימוש בכוח פיזי על הקורבן אם יספר.
  • קורבנות מאשימים את עצמם, במיוחד אם הם חווים הנאה בזמן האביוז, כך שיתכןולא יספרו לכם על מה שמתרחש.
  • יתכן והילדים ירצו לספר, אבל אינם יודעים כיצד לדבר איתכם על מה שקורה. כמוכן, ילדים רבים פוחדים להדאיג/להטריד את הוריהם.
  • יתכן ואתם רואים חלק מהסימפטומים של אביוז המיני בין אחאים, אבל אתם משכנעים את עצמכם שזה אינו קורה.

קרוב לודאי שהורים הנוהגים לשוחח עם ילדיהם על מה שעבר עליהם במשך היום, ומתעניינים בהרגשתם ותחושותיהם, יזהו אביוז מיני בין אחאים יותר מאשר הורים שאינם עושים זאת.

אינדיקציות התנהגותיות לאביוז מיני בין אחאים –

  • אחאים המתנהגים כמו בני זוג
  • ילד שפוחד להישאר לבדו עם אחיו/אחותו
  • אחאים שמתנהגים במבוכה כאשר מוצאים אותם יחד
  • אחד האחאים מתנהג בעוינות כלפי השני, אבל השני אינו "משיב אש" (מפחד מחשיפת הסוד).

אם אחד מילדי מתעלל בילד אחר במשפחתי, מה עלי לעשות?

אם אחד מילדיך מתעלל בילד אחר במשפחה, עליך לדווח על כך לאחת הרשויות להגנת הילד. רשויות אלה אחראיות למתן עזרה הן לקורבן והן לפוגע. אם ילדך בן  12 ומעלה, על הרשות לדווח על כך למשטרה. המשטרה תחליט האם להגיש כתב אישום נגד הילד, אם לאו. אם ילדך צעיר מגיל 12, אי אפשר להגיש נגדו כתב אישום.

מאד קשה להודות בפני עצמך שיתכן ומתרחש בביתך אביוז מיני בין אחאים. להודות בכך בפני מישהו אחר זה קשה אפילו יותר.  הדבר החשוב הוא לקבל עזרה. תמיכה מהמשפחה ומחברים עוזרת בד"כ, אבל יתכן ותצטרך לסמוך על אחרים. לעיתים קרובות האחרים הינם אנשי מקצוע. כהורה יתכן ותחוש ייאוש ובלבול כשתיווכח שאחד מילדיך מתעלל באחיו. אתה עשוי להרגיש מאוכזב ואולי אף כישלון כהורה. הצטרפות לקבוצת תמיכה של הורים יכולה לעזור לך להכיר ברגשותיך ולקבל אותם.

לא משנה מה גיל ילדך, קיימות מספר אופציות לגבי מה שקורה אחרי הדיווח שלך לרשות להגנת הילד.

מתחת לגיל 12

להרבה מרכזי יעוץ וסיוע המטפלים בקורבנות פגיעה מינית יש גם תוכניות טיפול לילדים הפוגעים. אלו הם ילדים הפועלים בדרכים מיניות אגרסיביות כלפי ילדים אחרים, אבל הם מתחת לגיל 12. במקרים רבים ילדים אלה הם עצמם קורבנות אביוז מיני. הם זקוקים לטיפול בתוצאות הפגיעה בהם, כמו גם בשינוי התנהגותם כלפי ילדים אחרים.

גיל 12 ומעלה

יש מספר יתרונות לעירוב המשטרה ומערכות המשפט כאשר הפוגע הוא מעל גיל 12. ע"י שימוש במערכת המשפטית:

  • אנו מצהירים בכך על החומרה בה החברה מתייחסת לתוקפנות מינית
  • הקורבן יודע שמאמינים לו
  • התוקף זוכה לעזרה לה הוא זקוק
  • השופט יכול לחייב את הרשויות להכין תוכנית טיפולית לתוקף

הטיפול יכול להיעשות במספר אופנים. אופציה אחת היא להטיל על הנער הפוגע עונש על תנאי יחד עם צו המחייב אותו לקבל טיפול תוך כדי המשך מגוריו בביתו. במקרה כזה ימונה לו קצין מבחן אשר יוודא שהוראות השופט תתבצענה הלכה למעשה.

אם הפגיעות ממש חמורות, יתכן והנער הפוגע יועבר למסגרת טיפולית חוץ-ביתית. מסגרות אלה מאוישות בידי יועצים ועובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בנוער עברייני מין. הטיפול כולל השתתפות בקבוצות בהן הפוגע מתבונן מקרוב בהתנהגותו, ומקבל יעוץ אינדיבידואלי כדי לעזור לו להבין אותה. במסגרת זו גם מלמדים את הפוגע כישורים חברתיים, כמו כיצד לרכוש חברים בני גילו, או כיצד להציע פגישה עם בת זוג, ולימוד התנהגות מינית נאותה מהי. החשוב ביותר, טיפול בצו בימ"ש יכול לעזור למנוע מהפוגע הצעיר להפוך למבוגר פוגע.

הסיפור של ג'יימי

ג'יימי, בן 12, נעשה מעורר מינית בעקבות צפייה בקלטת רוק. הוא תהה כיצד זה יהיה לצפות באחותו בת השמונה, קרול-אן, רוקדת עירומה. פעמיים או שלוש כשהוריהם יצאו בערב, הוא שכנע את אחותו להסיר את בגדיה ולרקוד מול הטלוויזיה. אח"כ הוא אמר לה שבעתיד היא תהיה רקדנית מפורסמת או כוכבת רוק. לאחר מכן קרול-אן התחילה להתרוצץ מול הטלוויזיה כל הזמן רק כדי למשוך  את תשומת לבו. כשג'יימי התלונן שקרול-אן מהווה מיטרד, היא סיפרה לאמה מה ג'יימי הורה לה לעשות. האם הכירה בכך  שהתנהגותו של ג'יימי הייתה אביוסיבית.

איך אני יכול להתערב/ מה אני יכול לעשות כדי לשים קץ לאביוז מיני בין אחאים?

  • כאשר אתה מגלה התנהגות אביוסיבית, זכור שעליך לדווח לרשות להגנת הילד
  • יתכן ותרצה להיפגש עם יועץ או להצטרף לקבוצת תמיכה להורים
  • יש באפשרותך למצוא הזדמנות ומקום בו תוכלו אתה וילדיך לשוחח בשקט וברוגע. זה יכול להיות בחדר האורחים או ליד שולחן המטבח. תלוי היכן אתם רגילים לערוך את השיחות המשפחתיות.
  • שאל את הילדים המעורבים כיצד הם מרגישים לגבי ההתנהגות. שאל את הפוגע כיצדהוא/היא חושבים שהקורבן מרגיש. למשל: "ג'יימי, איך אתה חושב הרגישה קרול-אן בזמן שעשתה את זה?"
  • תאר את הבעיה ואח"כ דבר עליה. למשל: "קרול-אן רקדה עירומה מול הטלוויזיה משום שהאמינה שעליה לעשות כל מה שאתה אומר לה לעשות".
  • הגיעו להסכמה מה לעשות במקום זאת. במקרה של קרול-אן וג'יימי, ג'יימי הסכים לא לכפות על קרול-אן לעשות דברים בניגוד לרצונה, ולכבד את הפרטיות שלה. קרול-אן הסכימה לדווח לאמה על כל שימוש עתידי לרעה בסמכות. שני הילדים הסכימו לבקש את עזרת אחד מהוריהם במידה ולא יוכלו להתמודד עם הקונפליקט הזה בעצמם.
  • בדוק בקביעות האם ההסכמים נשמרים ע"י שני הצדדים.
  • נצל הזדמנות כמו זו כדי לחשוב ולדבר על הנושאים המונחים ביסוד ההתנהגויות.למשל, כיצד לנהוג לגבי המשיכה של ג'יימי לקלטות רוק שמעוררות אותו מינית? מה לעשות עם השתלטנות שלו? איך להתמודד עם הנכונות של קרול-אן לעשות כל מה שג'יימי אומר לה? עם הנאתה ממחמאות? עם הצורך שלה בתשומת לב? כל אלה הן בעיות שמשפחות רבות נאלצות להתמודד עמן על בסיס יומי. הצלחתך בהתמודדות עם הבעיות האלה חשובה הן למניעה והן להפסקת ההתעללות המינית.

כיצד אני יכול למנוע בצורה הטובה ביותר אביוז מיני בין אחאים במשפחתי?

  • הדרך הטובה ביותר למנוע אביוז מיני בין אחאים הינה להתעניין בילדיך ולתת להם תשומת לב.
  • דאג לפנות מדי יום זמן בו תהיה לילדיך הזדמנות לספר לך על מה שעשו או הרגישו במשך היום. זה יכול להיות אחרי הלימודים או לפני השינה.
  • הבטח שילדיך מטופלים היטב בידי השמרטף, בין אם היא/הוא בת משפחה או לא. בשעת ארוחת הבוקר אתה יכול לשאול את ילדיך שאלות ישירות לגבי הערב הקודם; למשל, האם הם צפו בתכנית הטלוויזיה האהובה עליהם? האם הם שיחקו במשחקי מחשב? האם שיתפו פעולה עם השמרטף? האם היא היתה נחמדה? האם הם רוצים שתבוא שוב?
  • היה נכון לדבר על מיניות. חינוך מיני לא-פורמלי יכול לכלול צפייה בסרטי הדרכה בוידיאו או קריאת ספרים עם ילדיך. נסה למצוא בספרייה חומר על חינוך מיני בהתאם לגיל ילדיך.
  • עודד את בתי-הספר של ילדיך להראות סרטים ותוכניות למניעת התעללות מינית. רובם עושים זאת, אבל לא יזיק לשאול. התכניות בד"כ נושאות את המסר: "אם מישהו גורם לך לעשות משהו שמרגיש לך לא טוב, ספר למבוגר בו אתה בוטח".
  • בדוק היכן משחקים ילדיך, ועם מי הם משחקים. היה עירני במיוחד אם הם משחקים עם ילדים שמתמקדים במשחקים מיניים.
  • למד את ילדיך שיש להם בעלות על גופם ועל כולם לכבד זאת.
  • שלוט בנגישות ילדיך לאלימות הטלוויזיונית. סרטים ותוכניות שעושות קשר בין מין ואלימות נושאות מסר מסוכן לילדים. מחקרים מראים שלמסרים אלה יש השפעה שלילית חזקה על ילדים.
  • עודד גישות והתנהגויות בלתי-סקסיסטיות. למשל: הענק כוח, אחריות וזכויות שוות לאחים ולאחיות; הטל תפקידים ביתיים בצורה הוגנת, ומחה כנגד בדיחות סקסיסטיות.
  • האמן להם! נדיר שילדים ימציאו סיפורים על אביוז מיני כדי לגרום לאחיהם או לאחותם להיענש.

האם משפחתנו תתאושש אי-פעם?

כן! אפילו אם האביוז נמשך לאורך זמן, ילדיכם יכולים להתגבר עליו. הם יזדקקו לאהבה והבנה, ועזרה בארגון מחשבותיהם והרגשתם. אבל בסופו של דבר, הם ישובו להרגיש כמו ילדים 'רגילים'.

בכל המשפחות יש תקופות של זעזועים כאשר לאחד או יותר מחבריה יש בעיות. מה שעושה את ההבדל הוא האם אתם עובדים על הבעיות ומטפלים בהן. הקומוניקציה והתמיכה שאתם מפתחים בזמן שאתם עושים זאת, יכולים לבסס תחושת אמון חדשה בקרב בני משפחתכם.

הצעות לקריאה:

Wiehe, Vernon. Sibling Abuse: Hidden Physical, Emotional and Sexual Abuse (2nd ed). Thousand Oaks: Sage Publications, 1997.

O' Brien, Michael. Characteristics of Male Adolescent Sibling Incest Offenders: Preliminary Findings. Brandon, Vermont: Safer Society Press, 1993.

Cunningham, Carolyn and Kee MacFarlane. When Children Molest Children: Group Treatment Strategies for Young Sexual Abusers. Brandon, Vermont: Safer Society Press, 1991.

Bank, Stephen and Michael Kahn. The Sibling Bond. United States: Basic Books, 1982.

Justice, Blair and Rita. The Broken Taboo. New York: Human Sciences Press, 1979.

Harper, James and Margaret Hoopes. Uncovering Shame. New York: Norton, 1990.

Napier-Hemy, John. When Children Act Out Sexually: A Guide for Parents and Teachers. Vancouver: Family Services of Greater Vancouver, 1991.

References

Cantwell, H., (1988). Child Sexual Abuse: Very Young Perpetrators. Child Abuse and Neglect, 12, 579-582.

Cicirelli, V. C. (1995). Sibling relationships across the life span. New York: Plenum Press.

Daie, N., Witztum, E., and Eleff, M. (1989). Long-term effects of sibling abuse. Journal of Clinical Psychiatry, 50(11), 428-431.

De Jong, A. (1988). Sexual Interactions Among Siblings and Cousins: Experimentation or Exploitation? Child Abuse and Neglect, 12(2), 271-279.

Edwall, G., and Hoffman, N. (1988). Correlates of incest reported by adolescent girls in treatment for substance abuse. In L. Walker (Ed.), Handbook on sexual abuse of children: Assessment and treatment issues. New York: Springer Publishing Company

Finkelhor, D. (1979). Sexually Victimized Children. New York: Free Press

Finkelhor, D. (1984). Child Sexual Abuse: Theory and Research. New York:  Free Press

 Goodwin, J. (1982). Suicide Attempts: A preventable Complication of Incest. In J. Goodwin, (Ed.), Sexual Abuse: Incest victims and their families. Boston: John Wright.

Haugaard, J., and Tilly, C., (1988). Characteristics predicting children's responses to sexual encounters with other children. Child Abuse and Neglect, 12, 209-218.

 Herman, J. (1981). Father-daughter incest. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Higgs, D. C., Canavan, M. M., and Meyer, W. J. (1992). Moving from defense to offense: The development of an adolescent female sex offender. Journal of Sex Research, 29(1), 131-139.

Johnson, T. C. (1989). Female child perpetrators: Children who molest other children. Child Abuse and Neglect, 13(4), 571-585.

 Meiselman, K. (1978). Incest. San Francisco: Jossey-Bass.

 Russell, D. (1986). The secret trauma: Incest in the lives of girls and women. New York: Basic Books.

Smith, H., and Israel, E. (1987). Sibling incest: A study of the dynamics of 25 cases. Child Abuse and Neglect, 11(1), 101-108.

Weihe, V. R. (1990). Sibling abuse: Hidden physical, emotional, and sexual trauma. Lexington, MA: D. C. Heath.

 

 

 

 


תגובות

אביוז מיני בין אחאים — 24 תגובות

  1. מחפשת מאמר על התנהגות מינית לא מותאמת בין אחים
    הייתי רוצה דווקא מאמר שמדבר על ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית, אבל גם מעל זה בסדר.

    • כרגע אין מאמר כזה, אפשר להתייעץ עם עמותת עלם:

      קו חם להתנהגויות מיניות חריגות של ילדים,
      פתוח לכל הורה / מורה / איש מקצוע, המתלבטים לגבי השאלה:
      האם ההתנהגות המינית היא נורמלית / נורמטיבית או לא?
      כמו כן, ניתן ייעוץ והפניות בהתאם למקרה עליו מתייעצים.
      טל: 03-6477898
      דואל:alimutminit@elem.org.il

      בהצלחה!

  2. בהתחשב בזה שבדרך כלל דבר כזה מתרחש במשפחות שבהן התפקוד ההורי אינו במיטבו, וההורים אינם ממש מגויסים לילדים, מה הסבירות שבגילוי של המצב ההורים יצליחו פתאום כן לקחת אחריות ולטפל במה שקורה?

    • הי לך,

      סיכוי תמיד יש, תלוי בהשפעות שיהיו על אותם הורים בזמן גילוי הפגיעה. זה כמובן בכלליות וצריך לדעת מה באמת קורה.

  3. שלום רב.
    שאלה שמטרידה אותי מאוד.
    ילד בן 13 שהטריד מינית את 2 האחיות שלו, אחת בת 5 ואחת בת 11, במהלך תקופת גירושים נוראית שהיו נמצאים בה, ולאחר שטופל ע"י הרווחה וקבוצות של פוגעי תקיפות מיניות פסיכולוגים וקצינת מבחן במשך 3 שנים והודיעה כי הוא כשיר לחלוטין.
    האם יש אפשרות שאדם זה שכעת הוא אדם מבוגר יהיה פדופיל או חולה מין?

  4. מחפשות מתנדבים/ות בוגרים/ות (מעל גיל 18), שהיו מעורבים ביחסים מיניים עם אחים/יות כקטינים, או נפגעו ‏מינית מאחיהם, ומוכנים להשתתף במחקר.‏
    המעוניינים להשתתף בראיון העוסק בנושא זה, במסגרת מחקר ‏שנערך באוניברסיטה העברית – מוזמנים ליצור קשר עם טליה במייל ‏Talia.Ohayon13@gmail.com‏ ונענה בהקדם.‏

  5. אם להורים נודע שבנם בן 15 פוגע בילדה בת 14 מינית, וזה נמשך מזה כ 7 שנים , איך הם אמורים להגיב מול כל אחד מהילדים

    • שלום אנונימי,

      אין כאן מתכון פשוט לתת. יהיה עליהם לעשות את המעשה האחראי ולפנות לגורם מקצועי כדי שידריך אותם לאורך זמן כך שיוכלו לתת מענה לצרכים של כל אחד מילדיהם.

  6. בן 20 שניהל יחסים עם אחותו בת 15, ללא כפייה כלל וללא הפעלת מניפולציות מצידו. היחסים הופסקו לאחר כשנה בעקבות חתונתו של האח, אבל הקשר בין האח והאחות נשארו טובים ומשפחתיים.
    אחרי 20 שנה, האחות הכירה בפגיעה שהיא עברה וניתקה קשר מהאח. במשפחה שמו לב לנתק ולחצו עליה לעשות שלום (הם לא ידעו את הסיבה) לאחר כמה שנים העניין התפוצץ וכל מה שהאחות מבקשת זה, שהאח יכיר בפגיעה ויבקש סליחה. האח מתנגד בטענה שהוא לא פגע ושזה היה הדדי.
    מה מצופה מהאחים והאחיות ומההורים במקרה זה, כשהאחות מבקשת שיעמדו לצידה וינתקו קשר עם האח כל זמן שהוא לא מודע ומודה בפגיעה? איך עליהם להגיב?

    • שלום דבי,

      מניחה שברור לך שנערה בת 15 שמעריצה אולי את אחיה, לא בהכרח תזהה בזמן אמת שקורה משהו לא תקין ועדיין, כמו שלא היית נותנת לגיטימציה למעשה כזה במשפחה אחרת – כך גם כאן, המעשה היה לא לגיטימי. האח היה בוגר מספיק לדעת את זה ועדיין ביצע את המעשים. לפי תיאורך כרגע אף אחד לא מכיר בסבל של האחות ודורשים ממנה לבטל את רגשותיה ולחזור לשגרה כדי שלכולם יהיה נוח. אולי כאן הבעיה? תקשיבו לה, שאלו מה היא צריכה כרגע, איך אפשר להקל עליה. הכאב שלה אמיתי ויש לא מעט דברים שאנחנו מבינים את המשמעות שלהם שנים אחרי שהתרחשו ואז גם מגיע הכאב.

      לפני פיוס צריכה להיות קבלת אחריות על העוול ובקשת סליחה מצד הפוגע והעומדים מהצד, מהאדם שנפגע. אתם מאוד רחוקים משם כרגע.

      מציעה שתכנסו לתהליך טיפולי אצל גורם שמתמחה בתחום של פגיעות מיניות בתוך המשפחה ולעשות תהליך של תקשורת שבה יש לכולם מקום. וייתכן וכרגע לנפגעת צריך לתת יותר מקום מאשר לכל השאר.

      בהצלחה!

      • תודה על התשובה המפורטת.
        לא מדובר במישהו מהמשפחה שלי, חברה סיפרה לי על כך ותהתה מה לעשות, כי היא כן מגבה את האחות והםסיקה לדבר עם שאר בני המשפחה עד שיתרחש תהליך של הכלה מצד בני המשפחה.
        אבל השאלה עקרונית, לא יכול להיווצר מצב שנערה בת 15, סקרנית שאין לה איפה לברר ולהתוודע לעולם הזה (היא מגיעה ממשפחה חרדית) יווצר קשר כזה על בסיס הדדי (לתחושת ולטענת האח)?

        • אפשר לתמרן ילד די בקלות לעשות דברים שהם לא לגיטימיים. גם חוקית הגיל שלה אינו גיל שבו להסכמה שלה יש ערך. דרושה בגרות והיכרות עם העולם והחיים כדי לתת הסכמה אמיתית. האח לעומת זאת ידע מה הוא עושה והשיג את ההסכמה שלה בדרכים כלשהן, שאולי תבררו איתו מה הן.

להגיב על אילנה סובוללבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.