מבוא

 

אלימות במשפחה לא צריכה לקרות לאף אחד. לעולם. נקודה. אבל היא מתרחשת וכשהיא מתרחשת, יש אפשרות לקבל עזרה. אולי חיית עם התעללות, אולי היא התרחשה רק פעם אחת; אולי אתם חיים או עובדים לצד מישהו שעובר התעללות ממש עכשיו. תהיו אשר תהיו, המאמר הזה יכול להראות לכם איך והיכן לקבל עזרה.

אם המאמר הזה רלוונטי לכם, עליכם רק לזכור שני דברים: ראשית, התעללות לעולם לא "בסדר"; שנית, אתם לא לבד. עזרה נמצאת שם אם רק תבקשו.

אם אתם מכירים מישהו שאתם חושבים שעובר התעללות – חבר/ה, בן/בת משפחה, עמית/ה לעבודה, לקוח/ה, מטופל/ת או אדם בקהילה בה אתם חיים – אנא שקלו יצירת קשר עם אחד המקומות הרשומים למטה כדי לדון איתם בדרכים האפשריות לעזור לאותו אדם.

קו חירום ארצי לטיפול באלימות המשפחה 1-800-220-000 או מספר מקוצר 188 (קו החירום החברתי של משרד הרווחה)

כמו כן, ניתן לפנות ל:

ויצו

נעמ"ת

ל.א. – עמותת לא לאלימות

החומר במאמר זה מוגש מטעם המתאם האזורי של אוקלנד למניעת אלימות במשפחה.

הערה: אינכם חייבים לקרוא את כל החומר כאן בבת אחת. גשו לפרק המעניין אתכם וקראו אותו בפני עצמו.

הגדרות

אלימות במשפחה והתעללות פסיכולוגית הן התנהגויות המשמשות אדם אחד בתוך מערכת יחסים כדי לשלוט באדם אחר. בני זוג יכולים להיות נשואים או לא נשואים; הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים או לסביות; החיים יחד, בפירוד או רק יוצאים יחד מדי פעם.

דוגמאות להתעללות כוללות:

שימוש בכינויים מעליבים והשפלות
מניעת בן הזוג מיצירת קשר עם המשפחה או החברים שלו
שליטה בכסף
מניעה מבן הזוג להשיג או להחזיק במשרה
פגיעה פיזית ממשית או איום בפגיעה פיזית
תקיפה מינית
הטרדה מאיימת (stalking)
איומים

אלימות יכולה להיות פלילית ולכלול תקיפה פיזית (הכאה, דחיפות, הדיפות וכו'), תקיפה מינית (פעילות פיזית לא רצויה וכפויה), והטרדה מאיימת. למרות שהתעללות פסיכולוגית, רגשית וכלכלית אינן התנהגויות פליליות, הן צורות של התעללות שיכולות להוביל לאלימות פלילית.

אלימות יכולה לקבל צורות רבות ויכולה להתרחש כל הזמן או רק מדי פעם. צעד חשוב כדי לשמור על עצמך או על מישהו שאתה מכיר ולמנוע או לעצור את האלימות, הוא הכרה של סימני האזהרה הרשומים בגלגל האלימות.

כל אחד יכול להיות קורבן! קורבנות יכולים להיות מכל גיל, מין, גזע, תרבות, דת, השכלה, תעסוקה או מצב משפחתי. למרות שגברים ונשים יכולים לעבור התעללות, רוב הקורבנות הן נשים. ילדים שבבתיהם יש אלימות מועמדים להתעללות והזנחה בעצמם. רוב הילדים בבתים אלה מודעים לאלימות. אפילו אם הילדים לא סופגים נזק פיזי, ייתכן ויהיו להם בעיות רגשיות והתנהגותיות.

אם עברתם התעללות – זכרו:

אתם לא לבד,
זו לא אשמתכם,
יש אפשרות לקבל עזרה.

מיתוסים נפוצים על אלימות במשפחה

להלן מספר מיתוסים נפוצים בקהילה והסבר מדוע הם שגויים:

מיתוס:

"אלימות במשפחה אינה מהווה בעיה בקהילה שלי"

מציאות:

• מרישומי משטרת מישיגן משנת 1997 ידוע שאישה נרצחת על ידי בן זוגה או בן זוגה לשעבר בערך פעם בשבוע במישיגן לבדה.
• בשנת 1998, משטרת מישיגן דיווחה על יותר מ5,000- קורבנות של אלימות במשפחה במחוז אוקלנד.

מיתוס:

"אלימות במשפחה מתרחשת רק לנשים עניות שאינן לבנות"

מציאות:

אלימות במשפחה פוגעת בכל מיני סוגים של משפחות ומערכות יחסים. אנשים ממעמדות שונים, מתרבויות שונות, דת, העדפה מינית, מצב משפחתי, מין, גיל – יכולים להיות קורבנות או תוקפים.

מיתוס:

"יש אנשים שמגיע להם לחטוף מכות"

מציאות:

• לאיש לא מגיע לעבור התעללות. נקודה. האדם היחיד האחראי על ההתעללות הוא המתעלל.
• אלימות פיזית, אפילו בין בני משפחה, היא פסולה והיא בניגוד לחוק.

מיתוס:

"שימוש באלכוהול, סמים, מתח, מחלות נפש – גורמים לאלימות במשפחה"

מציאות:

• שימוש באלכוהול וסמים, מתח – לא יכולים לגרום לאלימות במשפחה; הם יכולים להצטרף לאלימות במשפחה, אבל הם לא הגורמים לאלימות. מתעללים נוהגים להשתמש בתירוצים אלה לאלימות שלהם. (Michigan Judicial Institute, Domestic Violence Benchbook, 1998, p. 1.6 – 1.7.)
• בדרך כלל, אלימות במשפחה מתרחשת כאשר המתעלל לומד ובוחר להתעלל. (Michigan Judicial Institute, Domestic Violence Benchbook, 1998, p. 1 – 5)
• אלימות במשפחה לעתים רחוקות בלבד נגרמת על ידי מחלת נפש, אבל זו לעתים קרובות משמשת כתירוץ, לאלימות במשפחה. (Michigan Judicial Institute, Domestic Violence Benchbook, 1998, p. 1 – 8)

מיתוס:

"אלימות במשפחה היא עניין פנימי ופרטי בין הבעל לאשתו"

מציאות:

• אלימות במשפחה משפיעה על כולם.
• אחת מתוך שלוש נשים בארה"ב עברה התעללות פיזית או מינית מצד בעלה או בן זוגה בשלב כלשהו בחייה.
  ,Commonwealth Fund, Health Concerns Across a Woman's Lifespan: the Commonwealth Fund 1998)
  (Survey of Women's Health, 1999
• ב30% ,1996 – מכל הנשים שהיו קורבנות לרצח, נהרגו על ידי בני זוגן. .(Federal Bureau of Investigation, 1997)
  40% – עד 60% מהגברים שמתעללים בנשים, מתעללים גם בילדים. (American Psychological Association of Violence and the Family, 1996).

מיתוס:

"אם זה היה גרוע עד כדי כך, היא היתה עוזבת"

מציאות:

• יש סיבות רבות לכך שנשים אינן עוזבות. אי עזיבה אין פירושה שהמצב תקין או שהקורבן רוצה להמשיך לעבור התעללות.
• עזיבה יכולה להיות מסוכנת. הזמן המסוכן ביותר לאישה שעוברת התעללות הוא אותו זמן שבו היא מנסה לעזוב. (United States Department of Justice, National Crime Victim Survey, 1995).

קורבנות רבים כן עוזבים ומנהלים חיים מוצלחים וחופשיים מאלימות.

מי הם הקורבנות של אלימות במשפחה?

כל אחד יכול להיות קורבן! קורבנות יכולים להיות מכל גיל, מין, גזע, תרבות, דת, השכלה, תעסוקה או מצב משפחתי. למרות שגם נשים וגם גברים יכולים להיות קורבנות להתעללות, רוב הקורבנות הן נשים. ילדים בבתים שיש בהם אלימות במשפחה, סביר יותר שיעברו התעללות ויהיו מוזנחים. רוב הילדים בבתים אלה מודעים לקיומה של אלימות. אפילו אם ילד לא ניזוק פיזית, יכולות להיות לו בעיות התנהגותיות ורגשיות.

מכיוון שהתעללות יכולה לקרות לכל אחד, לאנשים יכולות להיות דאגות שונות. גופים שאמונים לעזור במקרים של אלימות במשפחה, אמורים להבין דאגות אלה. הם יקשיבו לכם ויטפלו בכם בכבוד.

אם צבע עורך אינו לבן…

– ייתכן ואתם חוששים מדעות קדומות. ייתכן ואתם חוששים שיאשימו אתכם שאתם פונים אל מחוץ לקהילה שלכם כדי לקבל עזרה.

אם את לסבית, אם אתה הומוסקסואל או טרנסקסואל…

– ייתכן ואתם חוששים שלאנשים תיוודע ההעדפה המינית שלכם.

אם אתם בעלי בעיות פיזיות או מנטליות או מבוגרים…

– ייתכן ואתם תלויים במתעלל שיטפל בכם. ייתכן ואין לכם אנשים אחרים שיטפלו בכם.

אם אתה קורבן התעללות ממין זכר…

– ייתכן ואתה מתבייש וחושש שאיש לא יאמין לך.

אם אתם אזרחים לא חוקיים במדינה…

– אולי אתם חוששים מגירוש מהמדינה.

אם הדת מקשה עליכם לקבל עזרה…

– ייתכן ותרגישו שאתם מוכרחים להישאר ורק לא להרוס את המשפחה.

אם אתם בני נוער…

– אתם יכולים להיות קורבן להתעללות או בסיכון להתעללות אם אתם יוצאים עם מישהו ש:

• מאוד קנאי ומרגל אחריכם.
• לא יאפשר לכם לנתק את הקשר.
• פוגע בכם בצורה כלשהי, אלים, מתפאר בכך שהוא פוגע באנשים אחרים.
• משפיל אתכם וגורם לכם להרגיש רע.
• מכריח אתכם לקיים יחסי מין או גורם לכם לפחד להגיד לא למין.
• משתמש בכמויות גדולות של אלכוהול וסמים; לוחץ עליכם להשתמש גם.
• יש לו היסטוריה של מערכות יחסים מפורקות ומאשים בכך את הצד השני.

לבני נוער קשה לעזוב את המתעלל בהם אם הם לומדים באותו בית ספר. הם לא יכולים להתחבא. בני נוער הומוסקסואלים או לסביות – מאוד מבודדים. הם מבוהלים שייאלצו לחשוף את ההעדפה המינית שלהם.

אם אתם חושבים שאתם עוברים התעללות, שקלו לקבל עזרה. אם משפחה וחברים מזהירים אתכם בקשר לאדם שאתם יוצאים איתו, שקלו לקבל עזרה. ספרו לחברים, בני משפחה או כל מי שאתם יכולים לבטוח בו. התקשרו לאחד ממספרי הטלפון הרשומים כאן. יש לכם אפשרות לקבל עזרה. אתם לא חייבים לסבול בשקט.

אם אתם ילדים בבית אלים…

רוב הילדים בבתים כאלה יודעים על האלימות. הורים יכולים לחשוב שילדים לא מרגישים דבר, אבל רוב הזמן הם כן. ילדים יודעים לרוב מה שקורה בבית. הם יכולים להרגיש חסרי אונים, מבוהלים ומדוכאים. הם יכולים להאשים את עצמם באלימות.

אלימות במשפחה מסוכנת לילדים. ילדים חיים עם רעשים מפחידים מאוד, צעקות ומכות. הם חוששים להוריהם ולעצמם. ילדים מרגישים רע שהם לא מסוגלים להפסיק את האלימות. אם הם מנסים להפסיק מריבה, הם יכולים להיפגע. הם גם יכולים להיפגע מהחפצים המושלכים ומכלי הנשק שמשתמשים בהם. ילדים ניזוקים רק מהקשבה וצפייה באלימות.

ילדים בבתים אלימים לא מקבלים את הטיפול שהם זקוקים לו. ההורה שעובר התעללות שרוי בכאב רב מדיי מכדי לתת טיפול הולם לילד.

ילדים שחיים בבתים אלימים יכולים להיות בעלי בעיות רבות. יכול להיות שיהיו להם בעיות שינה. ייתכן ויהיו להם בעיות בבית הספר וקשיים להסתדר עם אחרים. הם מרגישים עצובים ומבוהלים רוב הזמן. יתכן ויגדלו כשהם מרגישים רע לגבי עצמם. בעיות אלה אינן חולפות מעצמן. הן יכולות להישאר שם גם כאשר הילד מתגבר.

יש דרך לעזור לילדים בבתים אלימים. צרו קשר עם המקומות המפורטים כאן ושוחחו עם מישהו. זה יכול לעזור גם אם אתם גדלתם בבית אלים.

אם אתם עוברים הטרדה מאיימת (stalking)…

הטרדה מאיימת היא הטרדה שחוזרת ונשנית וגורמת לכם להרגיש מבוהלים ועצובים. המטריד יכול להיות מישהו שאתם מכירים או זר. ההטרדה מתבטאת במתן תשומת לב בלתי רצויה. אלו יכולות להיות שיחות טלפון לא רצויות או מתנות, מעקב למקומות עבודה או מגורים. לעתים אלו איומים עליכם ועל המשפחה שלכם.

יש שחושבים שהטרדה מאיימת אינה מסוכנת כי איש לא נפגע פיזית. הטרדה היא עניין רציני. היא מהווה עבירה על החוק במדינת ישראל. היא הופכת לא פעם לאלימות פיזית.

יש דרך לקבל עזרה. עיינו בפרק שעוסק בתוכנית בטיחות אישית. אתם יכולים להתלונן במשטרה. אפשר לעזור בבניית התיק על ידי רישום מעשיי המטריד בדרכים הבאות:

• לדווח במשטרה בכל פעם שהמטריד יוצר אתכם קשר
• לשמור אתכם פנקס שבו תרשמו מתי המטריד יוצר אתכם קשר
• שמירה של הודעות לטלפון מהמטריד
• שמירה של מכתבים ומתנות מהמטריד
• רישום של מידע על המטריד, כמו איך הוא נראה, באיזה רכב הוא נוהג ומספר לוחית הרישוי

זכרו: הטרדה מאיימת היא פשע!

 

מי הם המתעללים?

לא קל לזהות מתעללים. אין "טיפוס" של מתעלל. הם עשויים להיראות ידידותיים בציבור ואוהבים את בן הזוג והמשפחה שלהם. לעתים קרובות הם מתעללים רק מאחורי דלתות סגורות. הם מנסים להסתיר את ההתעללות על ידי גרימת חבלות גופניות שאפשר להסתיר ושאינן מצריכות טיפול רפואי.

התעללות אינה תאונה. היא אינה מתרחשת כי מישהו היה מתוח, שתוי או מסומם. התעללות היא פעולה מודעת, שאדם אחד מבצע בתוך מערכת היחסים כדי לשלוט במישהו אחר. מתעללים למדו להתעלל כך שישיגו את מה שהם רוצים. ההתעללות יכולה להיות פיזית, מינית, רגשית ופסיכולוגית.

למתעלל יש לרוב דימוי עצמי נמוך. הם אינם לוקחים אחריות על מעשיהם. הם עשויים גם להאשים את הקורבן שגרם לאלימות שלהם. ברוב המקרים, גברים מתעללים בקורבנות נשים. חשוב לזכור שגם נשים יכולות להיות מתעללות וגברים יכולים להיות קורבנות.

מהי התעללות? רשימה של סימני אזהרה

אנשים רבים שעוברים התעללות לא רואים בעצמם קורבנות. מתעללים לא רואים את עצמם כמתעללים. אנשים חושבים על אלימות במשפחה במונחים של אלימות פיזית, כגון הכאה. אולם לאלימות במשפחה צורות רבות, כמו התעללות פסיכולוגית, רגשית ומינית.

אלימות במשפחה היא מצב שבו אדם אחד בתוך מערכת יחסים משתמש בדפוס של התנהגויות שנועדו לשלוט באדם השני. זה יכול לקרות לאנשים נשואים או לא נשואים; הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים, לסביות, אנשים החיים יחד, פרודים או רק יוצאים יחד.

אם בן או בת הזוג שלכם משתמשים באחד הדברים האלה כדי לשלוט בכם:

• דוחף, מכה, סוטר, חונק או בועט
• מאיים לפגוע בך או בילדים, בני משפחה אחרים או חיות מחמד
• מאיים בהתאבדות כדי לגרום לך לעשות משהו
• מאיים להשתמש בנשק נגדך
• שומר לעצמו או עוקב אחרי המשכורת שלך
• משפיל אותך או גורם לך להרגיש רע
• מכריח אותך לקיים יחסי מין או לעשות מעשים מיניים שאינך מעוניין או רוצה בהם
• לא מאפשר לך לפגוש חברים ובני משפחה או מונע ממך ללכת לעבודה

זה אומר שאתם עוברים התעללות!

זכרו, איומים או אלימות פיזית ממשית – אינה חוקית.
שקלו להתקשר למשטרה ולקבל עזרה.

גלגל האלימות

התרשים הזה הוא דרך להסתכל על האופן שבו מתעללים שומרים על שליטה במערכות יחסים שלהם. הכאה היא בחירה. משתמשים בה כדי לצבור כוח על אדם אחר. התעללות פיזית היא רק חלק אחד ממערכת ההתנהגויות המתעללות.

התעללות היא לעולם לא חד פעמית

התרשים משתמש בגלגל כדי להראות את היחס בין התעללות פיזית לצורות אחרות של התעללות. כל חלק מראה דרך לשלוט ולצבור כוח.

הסבר על גלגל האלימות:

הצטברות של מתח

• המתעלל מתחיל להתרגז
• ייתכן ותתחיל ההתעללות
• יש נתק בתקשורת
• הקורבנות מרגישים צורך להרגיע את המתעלל
• המתח גובר
• הקורבן מרגיש כאילו הוא מהלך על ביצים

המקרה

מתרחש אירוע של אלימות מסוג כלשהו (פיזית, מינית או רגשית)

התפייסות

• המתעלל עשוי להתנצל על מה שעשה.
• המתעלל אולי יבטיח שהדבר לא יישנה.
• המתעלל עשוי להאשים את הקורבן שהביא אותו לידי התנהגות אלימה.
• המתעלל יכול להכחיש שההתעללות התרחשה או לטעון שהדברים לא היו נוראיים כפי שמספר הקורבן.

רגיעה

• המתעלל מתנהג כאילו ההתעללות לא התרחשה מעולם.
• ייתכן ולא יהיו מקרים של התעללות פיזית בפרק הזמן הזה
• ההבטחות שהובטחו בתקופת ההתפייסות – אולי מתמלאות
• הקורבן אולי מקווה שההתעללות הסתיימה
• המתעלל יכול להעניק מתנות לקורבן

המעגל יכול לחזור על עצמו מאות פעמים במערכת יחסים מתעללת. כל שלב נמשך פרק זמן שונה בתוך מערכת היחסים. המעגל השלם יכול להימשך לאורך כמה שעות עד כמה שנים עד להשלמתו.

חשוב לזכור שלא כל צורות ההתעללות במשפחה תואמות את דגם המעגל. לעתים קרובות, עם חלוף הזמן, השלבים של ההתפייסות והרגיעה נעלמים לחלוטין.

* המודל אומץ מ Walker, Lenore. The Battered Woman. New York: Harper and Row, 1979.

מה ניתן לעשות למען בטחוני?

להתקשר למשטרה

אם אתם מרגישים בסכנה מצד המתעלל בכל זמן, התקשרו 100 למשטרה.

בזמן כזה, קחו בחשבון:

• את בסכנה וכשהמשטרה תגיע, הם יגנו עליך.
• הם יכולים לעזור לך ולילדיך לעזוב את הבית בבטחה.
• הם יכולים לעצור את המתעלל כשיהיו להם די ראיות לכך שעברת התעללות.
• הם יכולים לעצור את המתעלל אם הוא הפר צו הרחקה.
• כשהמשטרה תגיע, ספרי כל מה שעשה המתעלל ושגרם לך להתקשר אליהם.
• אם הוכית, ספרי למשטרה היכן. ספרי להם כמה פעמים זה קרה. הראי להם סימנים שיש על גופך. לעתים סימנים מופיעים כעבור זמן. אם את מוצאת סימנים אחרי המשטרה כבר עזבה, התקשרי אליהם כדי שיצלמו את הסימנים. הם יכולים לשמש כראיה בבית משפט.
• אם המתעלל שבר רכוש, הראי זאת למשטרה.
• המשטרה יכולה לתת לך פרטים על תוכניות ומכונים למניעת אלימות במשפחה ומקלטים לנשים מוכות.
• המשטרה חייבת לרשום דו"ח על כל מה שקרה לך. דוחות משטרה יכולים לשמש בבית משפט אם המתעלל עומד לדין בגין מעשיו.
• רשמי את שם החוקר, המספר האישי שלו ומספר הדוח למקרה שתזדקקי להעתק מהדוח.
• דוח משטרה יכול לעזור לך להשיג עזרה מארגונים שמסייעים לקורבנות אלימות במשפחה.

להשיג עזרה מבני משפחה וחברים

ספרי לאנשים תומכים מקרב בני משפחתך, חברייך ועמיתים לעבודה על מה שקרה.

למצוא מקום בטוח

זה לא הוגן. את לא זו שצריכה לעזוב את הבית בגלל מה שעשה המתעלל. אבל לפעמים זו הדרך היחידה לשמור על ביטחונך. יש מקלטים שיכולים לעזור לך לעבור למקום מגורים מרוחק.

להשיג עזרה רפואית

אם נפצעת, גשי לרופאך או לבית החולים. אנשים שעוסקים בסיוע במקרים של אלימות במשפחה יקראו לעתים לבוא לבית החולים. הם שם כדי לתמוך בך. את יכולה לבקש מהצוות הרפואי לקרוא להם בשבילך.

תיקים רפואיים יכולים להיות חשובים כשמתקיים משפט. הם יכולים לעזור גם כשמנסים להשיג סיוע של תוכניות ממשלתיות למניעת אלימות במשפחה. מסרי את כל הפרטים על הפציעות שלך ומי פגע בך, כל עוד את מרגישה בטוחה למסור אותו.

סוגיות רפואיות מיוחדות

• לעתים לא תדעי כלל שנפצעת.
• מה שנראה כמו פציעה קטנה, יכול להתברר כמשהו רציני.
• אם את בהריון והמתעלל הכה בבטנך, ספרי לרופא. מתעללים רבים פוגעים בילדים שטרם נולדו.
• קורבנות אלימות במשפחה יכולים להיות בסיכון גבוה לפגיעות ראש, בגלל שהמתעללים מכים בהם לעתים קרובות בראש. אם אחד מהדברים הבאים קרה לכם, פנו מייד לעזרה רפואית:

– אובדן זיכרון
– סחרחורת
– בעיות ראיה
– הקאות
– כאב ראש שלא חולף

להשיג צו הרחקה

כאן תוכלו למצוא חומר נוסף בנושא.

להכין תכנית בטיחות

תכנני מה לעשות לפני או בזמן שאת מרגישה לא בטוחה.

תוכנית בטיחות אישית

הבטיחות שלך היא הדבר החשוב ביותר. למטה רשומות כמה עצות שיעזרו לשמור עליך בטוחה. המקורות כאן יאפשרו לך לבנות עבור עצמך תוכנית בטיחות אישית שתעבוד בשבילך. חשוב לקבל עזרה עם בניית התכנית.

ארגון HAVEN שמסייע במקרים של אלימות במשפחה מספק לנשים הפונות אליו טלפון סלולרי מיוחד המתקשר אך ורק למשטרה. טלפונים אלו יכולים לעזור כשאין אפשרות להזעיק עזרה בשום אמצעי אחר.

אם את חיה במערכת יחסים מתעללת, חשבי על…

1. לשמור על מספרי טלפון חיוניים בהישג יד בשבילך ובשביל הילדים. מספרים אלו יכולים להיות של המשטרה, של קווי חירום, חברים ומקומות שיכולים להפנות אותך למקלט לנשים מוכות.
2. חברים ושכנים שלהם את יכולה לספר על ההתעללות. בקשי מהם להתקשר למשטרה אם הם שומעים קולות כועסים מהדירה. אם יש לך ילדים, למדי אותם לחייג 100 למשטרה. המציאי מילת קוד שבה תשתמשי כשאת זקוקה לעזרה.
3. איך לצאת מהבית בביטחה. תרגלי דרכים לצאת מהבית.
4. מקומות בטוחים יותר בבית הם אלו שיש בהם יציאות ואין בהם כלי נשק. אם את מרגישה שההתעללות עומדת להתרחש, נסי להוביל את המתעלל לאחד מהמקומות הבטוחים האלה.
5. אם יש נשק בבית, חשבי על דרכים להיפטר ממנו ולהוציא אותו אל מחוץ לבית.
6. גם אם אינך מתכוונת לעזוב, חשבי לאן את יכולה ללכת. חשבי על דרכים לעזוב. נסי לעשות דברים שיוציאו אותך מתוך הבית – כמו לזרוק את הזבל, לטייל עם הכלב או לעשות קניות. הכיני תיק עם דברים שאת משתמשת בהם על בסיס יומיומי (ראי רשימה למטה). החביאי אותו במקום שיהיה לך קל להוציא אותו למקרה הצורך.
7. קראי את תוכנית הבטיחות האישית שלך לעתים קרובות.

אם את שוקלת לעזוב את המתעלל שלך, חשבי על…

1. ארבעה מקומות אליהם את יכולה ללכת אם את עוזבת את הבית.
2. אנשים שיכולים לעזור לך אם תעזבי. חשבי על אנשים שישמרו על התיק שלך. חשבי על אנשים שילוו לך כסף. תכנני מה לעשות עם חיות המחמד שלך.
3. הכיני כרטיס טלכרט או טלפון סלולרי.
4. פתחי חשבון בנק או השיגי כרטיס אשראי על שמך.
5. איך תעזבי את הבית? נסי לעשות דברים שיוציאו אותך מתוך הבית – כמו לזרוק את הזבל, לטייל עם הכלב או לעשות קניות. תרגלי את דרכי העזיבה שלך.
6. איך תיקחי את הילדים איתך בבטחה. ישנם זמנים שבהם לקחת איתך את הילדים יעמיד את חיי כולכם בסכנה. עליך לשמור על עצמך על מנת שתוכלי להגן על ילדייך.
7. הכנת תיק עם חפצים שאת משתמשת בהם ביומיום. החביאי אותו במקום שיהיה לך קל להוציא אותו בשעת הצורך.מה לקחת איתך אם אפשר?
   • הילדים (אם זה בטוח)
   • כסף
   • מפתחות לרכב, הבית, עבודה
   • בגדים להחלפה
   • תרופות
   • מסמכים חשובים לך ולילדים
   • תעודות לידה
   • תעודות זהות
   • תעודות בית ספר ומסמכים רפואיים
   • פנקסי צ'קים, כרטיסי אשראי
   • רשיון נהיגה
   • מסמכי רכב
   • מסמכים של משרד הרווחה, אם יש
   • דרכונים, אישורי עבודה, אשרות
   • הסכמי שכירות
   • הסכם תשלום משכנתא, חשבונות שטרם שולמו
   • מסמכי ביטוח
   • צווי הרחקה, הסכם ומסמכי גירושין, הסכמי אחזקה של הילדים
   • ספר כתובות
   • תמונות, תכשיטים משמעותיים לך
   • חפצים לילדים (צעצועים, שמיכות וכו')
8. חשבי על תוכנית הבטיחות שלך לעתים קרובות.

אם עזבת את המתעלל שלך, חשבי על…

1. הבטיחות שלך – את עדיין אמורה לחשוב על כך.
2. השגת טלפון סלולרי.
3. השגת צו הרחקה מבית המשפט. שמרי על העתק ממנו עליך בכל עת. תני עותק למשטרה, לאנשים שמטפלים בילדים שלך, לבתי הספר שלהם ולבוס שלך.
4. החליפי את המנעולים. שקלי להתקין דלתות חזקות יותר, גלאי עשן וחד תחמוצת הפחמן, אזעקה ביתית ואורות מחוץ לבית.
5. ספרי לשכניך וחבריך כי המתעלל לא חי איתך יותר. בקשי מהם להתקשר למשטרה אם הם רואים את המתעלל בקרבת הילדים שלך או ביתך.
6. תני לאנשים שמטפלים בילדיך רשימה של אנשים שרשאים לאסוף אותם. אם יש לך צו הרחקה גם לילדים, תני העתק לשמרטפים ולמורים.
7. ספרי למישהו בעבודה על מה שקרה. בקשי מאותו אדם לסנן לך את השיחות. אם צו ההרחקה שלך כולל את מקום העבודה שלך, שקלי לתת לבוס שלך העתק ממנו ותמונה של המתעלל. הכיני תוכנית בטיחות גם עבור מקום העבודה. הוא אמור לכלול מסלולים אל ומהעבודה.
8. אל תשתמשי באותן חנויות ובתי עסק בהם השתמשת כשחיית עם המתעלל.
9. מצאי מישהו שאת יכולה להתקשר אליו כשאת מדוכאת. התקשרי לאותו אדם אם את שוקלת ללכת לקבוצת תמיכה או לסדנה.
10. מצאי דרך בטוחה לדבר עם המתעלל, אם את חייבת.
11. עברי על תוכנית הבטיחות שלך לעתים קרובות.

אזהרה: מתעללים מנסים לשלוט בחיי הקורבנות שלהם. כאשר המתעלל מרגיש אובדן שליטה, למשל כשהקורבן מנסה לעזוב אותם, התנהגותם מחמירה. היזהרי במיוחד כשאת עוזבת אותו. המשיכי להיות זהירה גם אחרי שעזבת.

התכנית הותאמה מ- Metro Nashville Police Department's personalized safety plan.

שאלות על עזיבה

קורבנות רבים של אלימות במשפחה שואלים את השאלות האלה על עזיבה.

האם אני יכולה לקחת את הילדים איתי כשאני עוזבת?

• כן. אם את יכולה לעשות את זה בבטחה, בהחלט קחי את הילדים איתך. יכול להיות שמאוחר יותר זה יהיה קשה.
• השיגי חזקה על הילדים בתוך כמה ימים. זה חשוב ביותר. ארגונים רבים שמסייעים במקרים של אלימות במשפחה יכולים לעזור לך למצוא סיוע משפטי.
• אם אין לך את הילדים איתך, יכול להיות שיהיה זה קשה להשיג חזקה זמנית מאוחר יותר על ילדיך. ההורה שמחזיק פיזית בילדים יש לו יתרון בעת השגת חזקה זמנית.
• ייתכן ובן הזוג שלך ינסה לחטוף, לאיים או לפגוע בילדים כדי לגרום לך לחזור.
• אם את נמצאת בסכנה מיידית ולא יכולה לקחת את הילדים, צרי קשר עם המשטרה בהקדם האפשרי כדי לארגן עבורם חזקה זמנית מוגנת. (אין זה אומר שאת תאבדי חזקה. על חזקה קבועה יחליט מאוחר יותר שופט).

לאן אני הולכת?

• הישארי אצל חברים או קרובים.
• לנשים – אין להישאר אצל גבר אלא אם הוא קרוב משפחה. (לחיות עם גבר שאת אינך נשואה לו יכול לפגוע בסיכויים שלך להשיג חזקה על הילדים ומזונות מבן הזוג. זה יכול גם לעורר קונפליקט עם המתעלל).
• גשי, בעזרת הפנייה מהמשטרה, למקלט לנשים מוכות יחד עם הילדים. הצוות שם יכול לעזור לך להשיג עזרה משפטית וכלכלית וגם לספק ייעוץ ותמיכה נפשית לך ולילדים.
• התחלה טובה תהיה להתקשר למשטרה.

חייך וביטחונך הם בעלי חשיבות עליונה. לנסות להביא איתך את הילדים זה דבר חשוב. כל שאר הדברים הם משניים.

החומר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר הבא
http://www.domesticviolence.org/content.html