מאפיינים של בן או בת זוג מתעללים

המאמר תורגם-סוכם על ידי אילנה מתוך אתר Centre for Children and Families in the Justice System

להלן פירוט של סגנון התנהגות שמאפיין אנשים המתעללים בבני משפחתם. הדברים נכונים לגבי שני המינים גם אם סטטיסטית  מדווחים על יותר גברים הנוקטים בסגנון התנהגות כזה:

שליטה – מאפייני ההתנהגות באים לידי ביטוי דרך ביקורת, התעללות מילולית, שליטה כלכלית, בידוד, אכזריות וכד' (ראו גלגל האלימות). מאפיינים אלה יכולים להחמיר או להסלים לאורך זמן, במיוחד כשבן או בת הזוג שואפים לעצמאות (באמצעות יציאה ללימודים או לעבודה למשל).

גישת "מגיע לי" – מאפיין זה מתבטא בסגנון התייחסות אל אחרים שמאחוריו האמונה שיש לו זכויות יתר ללא אחריות הנלווית  לזכויות אלה, המצדיקות ציפיות לא סבירות (למשל שחיי המשפחה כולה יסובו סביב צרכיו או צרכיה). בן או בת זוג שחושבים כך, ירגישו שנעשה להם עוול אם צרכיהם לא מתמלאים ובמצב כזה יצדיקו שימוש באלימות כלפי בן הזוג שלא מספק את הצרכים כדרך של התגוננות כנגד אותו "עוול".

אנוכיות ומיקוד בעצמו/ה – ציפייה להיות במרכז תשומת הלב של כולם, שכולם ידעו להבחין בצרכיו/ה, ללא תמיכה או הקשבה הדדיות מצידו/ה לאחרים.

עליונות – תפיסה של בני המין השני כטיפשים, לא שווים, אובייקטים מיניים, מכונה ליצור כסף או לביצוע עבודות בית.

רכושנות – ראיה של בן או בת הזוג או של הילדים כרכוש פרטי שלו או שלה.

בלבול בין אהבה להתעללות – מתן "הסברים" לאלימות שהוא או היא משתמשים בה נגד בני המשפחה האחרים כאילו היו ביטוי לאהבה עמוקה.

מניפולטיביות – טקטיקה של בלבול, עיוותי דברים ושקרים. לעתים מסוגלים אפילו להפוך את היוצרות ולהציג את הדמות של עצמם כמושלמים ולצייר את בן או בת הזוג כמטורף או כמתעלל.

אמירות והתנהגויות הסותרות זו את זו – להגיד דבר אחד ולעשות משהו אחר, כמו למשל לגנות אלימות בינאישית בפני אחרים, בנסיבות חברתיות או בשיחות בתוך המשפחה ובמקביל לנקוט באלימות.

התנערות מאחריות – השמת האשמה על מעשיהם וההשלכות שלהם על אחרים, במיוחד על בן או בת הזוג או לגורמים חיצוניים כמו מתח בעבודה. הם לא רואים בעצמם אחראיים להתפרצויות האלימות של עצמם.

הכחשה, הפחתת ערך של דברים והאשמת הקורבן – סירוב להכיר בהתנהגות המתעללת של עצמם (המצאת תאונות שיסבירו את החבלות למשל), לא להכיר בחומרה של ההתנהגות או בהשלכות שלה (זו רק שריטה), האשמת הקורבן (היא גרמה לי לזה; הוא המציא את זה כדי לקבל תשומת לב ואמפתיה).

אלימות פיזית סדרתית – נורה אדומה צריכה להידלק אל מול אנשים שאלימים פיזית בכל מערכת יחסים שבה הם נמצאים, בזו אחר זו ולא ניגשו לטפל בבעייתם.

הערה: מאפיינים בהם לא מוזכרת אלימות פיזית, עדיין נחשבים אלימים.

סגנון ההורות של בן או בת זוג מתעללים

סמכותנות (Authoritarianism)

כשהורה מתעלל מעורב בחינוך של הילד, הוא מפגין ציפיות נוקשות, מעט אמפתיה ומשתמש בעונשים כוחניים ברמה המילולית והפיזית. השלטת המשמעת שלו היא פתרון מהיר לבעיה מיידית, לא אסטרטגיה מחושבת המבוססת על ציפיות הגיוניות והמותאמות לגיל הילד. ההורה המתעלל רואה בעצמו ההורה הדומיננטי ולא מתייחס למה שיש לבן או בת הזוג להגיד. הוא יכול להתנדנד בין סגנון הורות סמכותני ומתירני ואף מזניח.

"הוא ציפה מהם להיות מושלמים, כאילו היו מבוגרים, אבל הם רק ילדים שצריכים לרוץ ולשחק".

"רוב הזמן הוא פשוט מתעלם מהילדים אבל אם היה לו יום רע הוא מתפרץ עליהם בלי סיבה".

"חזרתי ואמרתי לו שאין שום פסול בכך שהבת שלנו תצא לקניון עם חברים".

מעורבות נמוכה, הזנחה וחוסר אחריות

בעוד שהילדים צריכים לכבד את מעמדו, הטיפול היומיומי בהם הוא תפקידו של ההורה השני, במיוחד השגרות הפחות נעימות כמו החלפת חיתולים ועבודות בית. ייתכן והוא לא מבטא חיבה כלפי הילדים וימצא תירוצים לא לחזור הביתה. לא סביר שיקריב את הצרכים שלו כך שיתאימו לתפקידים השונים של ניהול משק בית ומשפחה. התשבחות ותשומת הלב שלו שהם כה נדירים, מקבלים הערכה רבה מצד הילדים. הזנחה יכולה להתחלף בתקופות של שתלטנות סמכותנית.

"עם מה שהוא משאיר בפאב רק על טיפים ללילה אחד הייתי יכולה לקנות חבילת חיתולים. אחרי זה הוא מתלונן שלילד יש גירוי בעור בגלל שאני לא מחליפה לו לעתים מספיק קרובות".

"יש לי עבודה אבל הוא לוקח לי את הצ'ק של המשכורת ואני הולכת לבקש סיוע ברווחה כדי להאכיל את הילדים שלי".

חתירה תחת ההורה השני

ביטול ההחלטות של ההורה השני בפני הילדים ובכך הצגת עצמו כסמכות ההורית הלגיטימית היחידה. הבוז שההורה המתעלל  מפגין כלפי בן זוגו מראה לילדים שזה בסדר להעליב אותו או אותה ואפילו לפגוע הפיזית.

"אני משתדלת להשגיח על הכל, שיעורי הבית, האמבטיות והשינה בזמן, אבל אז הוא מרשה להם לראות "חוק וסדר" ואני מצטיירת כאמא הרעה והמנג'סת".

"הבן שלי מתחיל להתייחס אלי כמו שאבא שלו התייחס אלי".

מיקוד בעצמו

ציפייה לתגמולים של ההורות ללא ההקרבה או האחריות. לעתים הורה כזה מסרב לשנות את אורח חייו אחרי לידת תינוק. ייתכן ויפגין זעם נוכח התנהגויות נורמליות של התינוק, כמו בכי. יצפה מהילדים לענות על צרכיו (להקשיב לבעיות שלו, לספק חיבה, לארח לו לחברה כשיש לו מצב רוח לזה).

"כשהתינוק בכה, הוא חשב שהוא עשה את זה בכוונה כדי לעצבן אותו".

"הוא לא היה מסוגל להגיד את השמות של המורים של הילדים או את תאריכי הלידה שלהם. הם ממש לא מעניינים אותו אלא אם בא לו לשחק בכדור או משהו כזה".

מניפולטיביות

מבלבל את הילדים לגבי מי אשם באלימות שהוא נוקט בה ומי ההורה הטוב יותר.

"מאז שעזבתי, הוא מספר לילדים כל הזמן שהגירושין הם באשמתי כי רציתי שיהיו לי מאהבים ולצאת למסיבות. הם מתחילים להאמין לו".

"הוא אמר לילדים שאלוהים אמר לו להעניש אותם ואותי, כדי ללמד אותנו לקח".

מסוגלות להתנהג למופת בנוכחות קהל

במהלך הערכות מקצועיות או בנסיבות חברתיות, הורים מתעללים יכולים להיראות כמו ההורים הכי אכפתיים ואוהבים. הניגוד בין ההתנהגות הפומבית והפרטית יכול להיות מדהים. הילדים אולי ירגישו הכי בנוח איתו כשהם במקומות ציבוריים.

"כשאנחנו נמצאים עם המשפחה שלו או החברים שלו מהעבודה, אפשר לתת לו את אות אב השנה".

"השופט שלח אותנו להערכה. הוא הפעיל שם את קסמיו ובסוף אני יצאתי שקרנית".

דרכים להשפיע באופן שלילי על הקשר בין האם לילד, כשההורה המתעלל הוא האב

התערבות ישירה: יכול למנוע מהאם להרגיע את הילד כשהוא במצוקה, למנוע שימוש באמצעי מניעה כך שהילדים נולדים בסמיכות זה לזה, לערער ולהתיש את האם, לבודד אותה מבחינה חברתית ולהגביל בכך את ההשתתפות של הילדים בפעילויות מעבר לביקור בבית הספר או הגן.

התערבות עקיפה: ההתעללות שלו באם יוצרת דיכאון, חרדה, פוגעת בשנתה, מעוררת זעם, אבדן ביטחון עד שהאם לא מסוגלת להתרכז עוד בצרכים של הילדים. יוצר לחץ על האם שיכול להגביר את הסבירות להזנחה, שימוש בסמים או אלכוהול, הורות מתירנית ומזניחה.

גרימת התרחקות הילדים מהאם: התנהגות שמוצאת ביטוי בולט יותר אצל בנים ומתבגרים משני המינים. מתבטאת בבוז כלפי האם או בושה להיראות בחברתה.

אלימות של הילדים כלפי האם: גם היא שכיחה יותר אצל בנים, בעיקר אחרי הפרידה כשהבן לוקח על עצמו את תפקיד האב המתעלל לעתים כדי לזכות באישור מהאב הנעדר.

שימוש בילד כנשק נגד האם

במהלך מערכת היחסים: טיפול לקוי, הזנחה או התנהגות פוגעת מסוג אחר כלפי הילד כדי להכאיב לאם; לבקש מהילד לבלוש אחרי האם; סיכון מכוון של הילד; איומים לפגוע, לחטוף או להרוג את הילד, לנטוש את המשפחה בחוסר כל או לדווח על האם לרווחה.

אחרי פירוק מערכת היחסים: להאשים את האם בפרידה; גיוס התמיכה של הילד כדי ללחוץ על האם בכיוון של פיוס; שימוש בילד כדי לתקשר עם האם או כדי לבלוש אחריה; לדרוש חזקה על הילדים.

השפעות על תיפקוד המשפחה

הפרד ומשול: להסית את בני המשפחה זה נגד זה או יצירת בריתות של חלק מבני המשפחה נגד אחרים על ידי למשל העדפה של ילד אחד על פני אחרים; שקרים; בגידה באמון; הצתת עימותים; ענישה של כל הילדים בגלל התנהגות לקויה של רק אחד מהם וכו'.

הפיכת אחד הילדים לשעיר לעזאזל: האשמה של אחד הילדים בכל הבעיות של המשפחה.

פחד כרוני וחסך רגשי: העמקה והנצחה של דינמיקה לא בריאה בין בני המשפחה; הילדים יכולים להתחרות על תשומת לבו של ההורה המתעלל כי זו מאוד נדירה.

היפוך תפקידים: מתן תפקידים הוריים לילדים והתייחסות אל האם כילדה עד ליצירת מצב שבו הילד מתאמץ להגן על האם ולשמור עליה מפני התעללות.

שימוש בטקטיקות "מלוכלכות" במשפט גירושין וחזקה על הילדים: מומחים בהצגת דמות ההורה המושלם בבית משפט ובפני אנשי מקצוע; שימוש בבת הזוג החדשה כעדת אופי; שימוש בכעס ובאי אמון של האם כדי להפוך את ההאשמות שלה ללא אמינות בעיני בית המשפט ואנשי המקצוע; הצגת עצמו כמי שתמיד מוכן למו"מ והעמדת פנים של עניין בגישור ופשרה; שימוש בגישור כדי להתעלל בבת הזוג; שימוש בהעדפה המינית של האישה נגדה; שימוש בהוריו כדי להשיג ביקורים אצל הילדים;

 


תגובות

מאפיינים של בן או בת זוג מתעללים — 17 תגובות

  1. שתלטן חושב שהוא היחיד שיודע איך לעשות את הדברים "כמו שצריך", גם אם המציאות טופחת על פניו ומוכיחה לו שהוא טועה. גם כשהוא טועה, הוא בטוח שהוא עשה את הדברים יותר טוב ממה שאחרים היו עושים במקומו. שתלטן לא נותן את המקום ואת המרחב לאחרים לעשות ואם הם טועים, הוא מעמיד אותם במקום בצורה בוטה וחד משמעית. אין מקום לעשייה של אחרים ליד שתלטנים.
    לקריאה נוספת:
    http://tammi.co.il/%D7%91%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92-%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94/

  2. אחרי 10 שנים עם בעלי שדפוס ההתנהגות שלו עונה על רוב הכתוב והיותי הקורבן מאמר זה אישש לי סופית שזה לא אני זה הוא !

  3. אני אישית עוברת התעללות מכל הסוגים עם בעלי אני ערביה אומנם אך גדלתי בעיר מעורבת וחונכתי על הכלת האחר התחתנתי איתו לא מתוך אהבה אלא מתוך זה שרציתי להקים משפחה הבן אדם התחיל להתעלל בי אך לא הבנתי בהתחלה מה זה היום לאחר ארבע ילדים אני כבר מודעת לסיטואיציה שלי שאני תחת איטם נוראי אין לי משפחה תומכת אני בודדה לא יודעת מה לעשות או למי לפנות כולי תקווה שאחרי שהילדים יגדלו אולי אצליח להיפרד ממנו את נותרתי בחיים עד אז
    בכל אופן תודה על המאמר הוא המחיש לי מאוד כת התמונה וכעת אין תירוצים להתנהגות שלו כלפיי וכלפי הילדים

    • שלום סנדרה,

      כואב לקרוא את מילותיך. את וילדיך חיים במעגל האלימות וכרגע לפי מילותיך את לא רואה מוצא.

      ממליצה לך לפנות לאחד מהמרכזים למניעת אלימות במשפחה כדי שיוכלו לחזק אותך ולכוון אותך בבניית העצמאות הכלכלית שלך ודרכי ההתמודדות עם בעלך.

      כדאי להסתכל על רשימת הארגונים כאן – https://www.macom.org.il/topic/violence/ ולפנות לקבלת עזרה. יש מוצא ואתם לא חייבים לחיות בתנאים כאלה.

    • אף אני חונכתי על הכלת האחר, ואף לי ארבעה ילדים. וגם אני עברתי התעללות קשה – גופנית, מילולית, ונפשית – במשך שנים רבות, מידיה של אשתי. בסוף אזרתי אומץ ועזבתי. למרות כל האתגרים אינני מתחרט על כך לרגע אחד, גם חמש שנים אחר כך. סנדרה, אנא פני למרכז לעזרה ועזבי את הבית. לא מגיע לאף אחד כי יתעללו בו! תודה.

    • שלום לך !
      ראשית אין ייואש כי הייואש זה הכח שלו
      על כן תתחברי לחברות תצאי מהבית זה נותן כח ובדרך תכירי עמותה שתעזור לך לצאת ולא לשוב למקום הנורא… את תנצחי…. פשוט תפפללי לאל ותעשי תצאי אל לסדנאות והמזל יתמזל לך
      תתנדבי עם הילדים שלך … בהצלחה
      לך , ה' בכל מקום….

  4. בעלי בטוח שאני בוגדת בו למרות שאנינלא… הוא רוצה שאלך לפוליגרף או להיפנוזה ואני כמובן מסרבת כי זה נשמע לי הזוי וחולני. הוא נמצא בבית סוהר ואני לא יודעת מה לעשות מאוד מבולבלת מנסה להסביר לו שהוא טועה אבל הוא מדמיין דברים ומאמין לזה מעבר לזה הוא שתלטן מדבר אליי בצורה איומה ואני פשוט כבר מותשת ממנו

  5. היי זקוקה לעזרתכם.
    אני בזוגיות מזה 7 שנים , לא גרים יחד ולא נשואים , הוא משתלט עלי בלדוגמא : חובה עלי לשים תמונת ווצאפ שלנו ביחד אבל אצלו לא . יש לו פייסבוק והוא רשום שם כגרוש ללא מערכת יחסים , יש לו אינסטגרם אבל לי אסור , תפסתי אותו לא פעם מפרטט עם נשים אך אמר לי שאני אשמה כי השארתי אותו לבד, הוא חוסם אותי בנייד שלו כאשר הוא כועס וזה יכול לקחת גם שבועיים , הייתה תקופה שהייתי צריכה לרדת לרחוב בכדי לחייג אליו . לפני כמה חודשים קרסתי נפשית ואושפזתי , הוא לא בא לבקר בטוענה כי עזבתי אותו חג לבד , (כאשר היה מוזמן להורי). הוא החדיר לי במשך 7 שנים שהוא חתיך ומחוזר ואני הייתי עוקבת אחריו דרך פייס של אחרים וכך הייתי גם מגיעה לנשים שייסירו אותו מהחברות איתו. אני אוהבת אותו מאוד אבל זה לא זה, הקושי שלי להתנתק ממנו זה הפחד לראות אותו עם אחרת .

    • הי גלית,

      כואב לקרוא את מה שאת מתארת. עושה רושם שיש לו 99% מהשליטה במה שקורה בקשר ולך יש את האחוז היחיד. כבר שבע שנים את סובלת את המצב הזה כי קשה לך לראות אותו עם אחרת ועם זאת את יודעת שיש אחרות, לא אחת אלא הרבה לכל אורך השנים. הוא מציג עצמו כרווק ופנוי ויוצר קשרים למכביר בעוד שאת אמורה להיות מחויבת לו ולסבול את כל מה שהוא עושה. בין אם את רואה אותו עם אחרת או יודעת שיש אחרות, יש כאב רב. העלבון של להיות במקום שבו הוא שם אותך נראה לי גדול.

      אילו הוא היה נעלם מחייך יום אחד, מה היית רוצה לעצמך, שלא קשור בו?

  6. אשתי עונה על חלק מההגדרות כאן, יש לה התקפי זעם והיא צורחת לא מעט וגם משקרת תוך כדי שלא ארים עליה ידיים וכדומה, למרות שאני בכלל לא עושה את זה. אני עוד עשוי למצוא את עצמי במעצר על דברים שלא עשיתי. הכי כואב לי שהילדה בת ה-3 נוכחת להתנהגות הזו. אשתי לא סופרת אותי, אני בכלל לא מעניין אותה, והדעות שלי לא חשובות ולא נספרות. היא מבטלת כל דבר שאני אומר. אין באמת שום דיון.
    אני גם לפעמים מאבד את זה, במיוחד בגלל שהיא לא מתנהגת בחוסר כבוד. כמו למשל ביום שבת האחרון שהיא צרחה עלי כך שכל השכונה שמעה. אחרי כמה ימים היא אמרה שזה הגיע לי… איך אפשר לומר דבר כזה? איך אפשר לפגוע במישהו ולהגיד לו שזה בגללו? איך אפשר כל הזמן להצדיק את ההתנהגות שלך שפוגעת בבן הזוג שלך וגם באחרים? ניסינו כמה פעמים ללכת לטיפול אצל מטפלים שונים, אחד צידד בה, והשנייה כנראה שהייתה יותר ניטרלית ובפגישה 1 על 1 אשתי החליטה שהיא לא חוזרת יותר. אולי כי היא הציבה לה מראה, והיא לא מוכנה לקבל זאת.
    אולי פעם אחת הרמתי עליה יד, אבל זה בגלל שהיא ממש התחצפה אלי. אבל היא הרימה עלי ידיים לא מעט פעמים, גם מול הילדה והאחיינית שלי. היא באה ממשפחה שהאבא היה דופק להם את הראש בקיר כעונש חינוכי. אני פוחד להתגרש כי אני פוחד על הילדה, שתלך לאימא. היא יכולה להעליל עלי כל מיני האשמות שהן לא נכונות ולנסות לגמור אותי.

    • הי דודו,

      גם נשים בהחלט יכולות להיות אלימות ומה שאתה מתאר כאן זו התנהגות אלימה בכל רמה. זה לא משהו טוב לילדה שלך ולא לך.

      למרבה הצער, אדם שלא מעוניין להשתנות – לא יעשה עבודה טיפולית אלא אם המחיר שיאלץ לשלם על המשך באותו אופן יהיה גבוה. עושה רושם שכרגע אין לה מניע להשתנות לפי מה שאתה כותב.

      מאחר והטיפולים הפרטיים שניסיתם לא הועילו, מציעה לפנות לאחד המרכזים למניעת אלימות במשפחה ולהביא את הבעיה כמו שהיא. מעורבות של גורם כזה יכול ליצור אפקט ממתן ותוכלו לקבל עזרה וכלים איך להתנהל אחרת. יש להם סניפים בכל הארץ והטיפול שלהם חינם.

      תחזיק מעמד!

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.