בעשר בשנים האחרונות זינק מספר האסירים השפוטים בגין עבירות מין ועבירות של אלימות במשפחה.
בשנת 1995 היו כלואים כ400 – אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה, ובשנת 2005 עלה מספרם ל2000 -. ב2005 – היו בבתי הכלא יותר מ1000 – עברייני מין מורשעים, לעומת 287 ב95'-. ע"פ נתון זה, כרבע מהאסירים הפליליים בישראל נאסרו עקב עבירות מין או אלימות במשפחה. "יש לנו בעייה עם הגידול באסירים הכלואים על עבירות מין. אנחנו נאלצים לעשות תמרונים והעברות שונות כדי להגן עליהם מאסירים פליליים שלא אוהבים עברייני מין", אמר גנות.
מתוך נתונים שהציג נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר יעקב גנות. (8.3.05)
מקרי פדופיליה בולטים השנה
ינואר 2004
24 שנות מאסר נגזרו על איתי ליבוביץ, בן 24, שהורשע בביצוע עבירות מין כלפי שבע ילדות בנות ארבע עד 11, מהן אנס שתיים.
מארס 2004
כתב אישום הוגש נגד "הפדופיל מאילת" אסף אביטל, בן 37. אביטל נאשם באונס ילדה בת שבע וב13- מקרים של מעשים מגונים בילדות בנות שש עד תשע, לרוב בגנים ציבוריים.
מאי 2004
יחזקאל בקל הודה בכ50- מעשי עונש ומעשים מגונים בילדות קטנות שנעשו ב16- השנים האחרונות בכל רחבי הארץ. להערכת חוקרי המשטרה בקל קשור למקרים נוספים.
מאי 2004
רמי בוחניק, בן 42, תושב עמק הירדן, הואשם בביצוע מעשי סדום בנסיבות מחמירות ומעשים מגונים בכ25- נערים, חלקם מתחת לגיל 14. בוחניק תיעד חלק ממעשיו בצילומי סטילס ווידאו.
נתונים מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ. (2.9.04)
כ50%- מתיקי עבירות המין מסתיימים בעיסקות טיעון, בין השאר בגלל מחסור בשופטים ופרקליטים. כך אמר השופט המחוזי יעקב צבן מירושלים.
מ"מ פרקליטת המדינה נאוה בן-אור דיברה בזכות עיסקות טיעון, בין השאר, כדי למנוע עינוי דין. העיסקות גם עדיפות כשהמתלוננת אינה מסוגלת להעיד או שהתוקף היה בעצמו קורבן לתקיפה מינית, אמרה. עם זאת הבטיחה לשקול בחיוב כי הפרקליטות תודיע לבתי המשפט מתי נפגעת אינה מסכימה לעיסקת טיעון.
נעמה תמרי-לפיד, עובדת סוציאלית, אמרה שכשנאנסת אוספת כוחות להתלונן וההליך מסתיים בעסקת טיעון, לא מתאפשר לה להשמיע את קולה ונוצר אצלה משבר קשה.
לעומת זאת, הרשעה והטלת עונש כבד הופכים לחלק מתהליך השיקום שלה.
| אינוס בכוח או באיומים | ממוצע חודשי מאסר |
| 2001 | 68.78 |
| 2002 | 72.92 |
| 2003 | 69.27 |
| עבירות מין בקטינים וחסרי ישע | ממוצע חודשי מאסר |
| 2001 | 55.77 |
| 2002 | 66.59 |
| 2003 | 51.73 |
| מעשה מגונה | ממוצע חודשי מאסר |
| 2001 | 60.26 |
| 2002 | 55.30 |
| 2003 | 62.23 |
נתונים שהוצגו בדיון שיזם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. (20.5.04)
פדופילים ועונשיהם:
שלום טוויטו, בן 36, נידון בדצמבר 1997 בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשבע שנות מאסר בגין מעשים מגונים שביצע בילד בבני ברק, בעת שהיה בחופשה מהכלא, שם ריצה עונש מאסר של שבע שנים על ביצוע עבירות מין בילדים. טוויטו אמר בבית המשפט שהוא מודע להיותו פדופיל אך סירב לעבור סירוס, כפי שהציעו לו בשב"ס.
משה מורדוף, בן 20 מבני ברק, הורשע על פי הודאתו במאי 2000 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בביצוע עבירות מין ב13- קטינים בני שש עד 11. הוא כונה "אנס המקלטים" משום שביצע חלק מהעבירות במקלטים, לשם גרר את קורבנותיו. בית המשפט גזר עליו 15 שנות מאסר בפועל. הנאשם ביצע את העבירות במשך תקופה של שבעה חודשים בזמן שיצא לחופשות בעת שירותו הצבאי. בכתב האישום נאמר כי כל העבירות בוצעו בדרך של הפעלת לחץ, גרימת סבל גופני, שימוש בכוח ובלא הסכמה.
אריה גולדמן, "הפדופיל מרמלה", הורשע במאי 2001 בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונגזרו עליו 16 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. הוא הורשע על פי הודאתו בביצוע מעשי סדום בשני קטינים ומעשים מגונים בשלושה קטינים, חמשת הקורבנות היו בני תשע עד 13. בנימוקים לעונש כתבו השופטים כי אלמלא הודאתו של הנאשם היו גוזרים עליו עונש חמור יותר.
אלון קורן, בן 31 מתל אביב, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2002 ונידון ל18- שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי בגין ביצוע אונס ומעשה סדום בקטינה בת 10. קורן היה שליח של שופרסל. הוא שיכנע את הקטינה לבוא איתו לגינה שמאחורי בית הוריה בטענה כי שוכב שם אדם פצוע הזקוק לעזרה, ושם אנס אותה.
פאיז אבו-קרינאה, בן 32, "הפדופיל מהדרום", נשפט בדצמבר 2002 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ונידון ל30- שנות מאסר. במהלך המשפט הוא הודה בשלושה מעשי אונס בילדות קטנות בבאר שבע ובאשדוד. ילדה אחת היתה בת שבע ושתי האחרות בנות תשע.
יוסף עובדיה, בן 32 מתל אביב, הורשע בנובמבר 2003 בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונגזרו עליו 22 שנות מאסר בגין מעשים מגונים, אונס ומעשה סדום בשלוש ילדות בנות שש וחצי,12 ותשע.
איתי לייבוביץ, בן 24, הורשע בינואר השנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונידון ל24- שנות מאסר בגין ביצוע עבירות מין, כולל שני מעשי אונס, בשבע ילדות בנות ארבע עד 11. הוא הורשע על פי הודאתו. בביצוע המעשים הוא נקט דפוס התנהגות זהה: הוא עקב אחרי הילדות בדרכן לבית הספר ובחר במקומות עבודה בקרבת ילדים, כמו למשל מאבטח בגן ילדים.
מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, (2.3.04)
שכיחות הפדופיליה בישראל היא בגדר תעלומה. אף גורם מוסמך לא רוצה להתחייב על ממדי התופעה כי אף גורם מוסמך לא ממש יודע את היקפה. הנתונים בארה"ב מדברים על לפחות חצי מיליון תקיפות חדשות של פדופילים מדי שנה.
בישראל ידוע רק על פדופילים שנעצרים על ידי המשטרה ונשפטים. "בשנת 2002 דווח על 2,340 מקרי עבירות מין נגד קטינים בתוך המשפחה ומחוץ לה ובשנת 2003 דווח על 2,247 מקרים", אומרת בן ברוך, "מסך כל 1,000 עברייני המין שיושבים היום בכלא, יש 300 פדופילים".
קדמן אומר שהנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות. מהנתונים של המועצה לשלום הילד עולה כי בכל שנה כ2,500- ילדים עד גיל 14 מותקפים מינית. "אנחנו מעריכים שסדר הגודל האמיתי גדול פי עשרה, כלומר שמדובר ב25,000- ילדים".
הגדרה של פדופיליה כוללת גילוי עריות ורובה מתבצע נגד ילדים בני חמש עד 11, וזאת הסיבה שקשה לאמוד את ממדי התופעה. ילדים קטנים לא תמיד מודעים שפוגעים בהם מינית ואם מדובר בגילוי עריות בתוך המשפחה, הדבר בדרך כלל מכוסה ומוסתר עמוק מאחורי חומות של שתיקה.
"זאת תופעה שלא נדע אף פעם את ההיקף שלה", אומרת פרופסור שרה בן דוד, קרימינולוגית קלינית, ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שטיפלה במשך שנים בעברייני מין בבתי כלא שונים בארץ. "הרבה מהקורבנות לא יודעים בכלל שמשהו כאן אסור. המקרים האחרונים שהיה מעורב בהם כאב, אינם שכיחים. רוב הפדופילים לא גורמים כאב, אז הילד לא יודע שעשו לו משהו רע. לפעמים זה לא נעים לו, ואם זה קצת לא נעים, אז הרבה דברים לא נעימים לילדים, גם לצחצח שיניים וללכת לגן הרבה פעמים נתפש כמשהו לא נעים. אבל הם לא מבינים את המשמעות, ולכן לא מספרים וכשלא מספרים אנחנו לא יודעים. יש הרבה מאוד מקרים של פדופיליה שההורים יודעים, אבל הם לא מתלוננים כי מעורב בזה מישהו קרוב. הרבה פעמים מתקשרים אלי ומספרים לי וכשאני אומרת להם תתלוננו, הם אומרים שלא נעים להם. יותר לא נעים להם כלפי המבוגר מאשר כלפי הילד. ילד סולח, או ככה אנחנו חושבים".
כשפרופ' בירגר התחיל לעבוד בשב"ס לפני שבע שנים היה מספר עברייני המין 350. היום יש כמעט 1,000. מה קרה? בירגר חושב שזאת, בין היתר, המתירנות. "הצפה במדיה ובאינטרנט. דיבורים על זה נון סטופ. אלה שהיו על הגבול, זה מדרבן אותם לעבור את הגבול, מעורר אצלם תכנים סוטים. ההורים קרייריסטים, עובדים בחוץ, אין להם זמן לילדים שהופכים לטרף קל. חלה עלייה בצריכת סמים ואלכוהול, שמסירה עכבות וגם עלייה במודעות שגורמת לחשיפת יתר ולתלונות במשטרה. לפני חמש שנים כמעט לא דיברו על זה".
גם חוקרת הילדים מיכל היימוביץ-חמודות מאשרת ששכיחות התקיפות הפדופיליות עולה כל הזמן: "זה עולה ומקבל תהודה. זה משהו נורא. הסיבות הן שבאמת יש יותר פגיעה בילדים וגם המודעות עלתה ואיתה החשיפה, גם בקרב הציבור וגם בקרב הילדים. מאז חוקק החוק של חובת דיווח, אנשי מקצוע מפחדים לא לדווח כי זה חושף אותם לתביעות".
חוק חובת דיווח נחקק ב1989- והורחב במשך השנים. הוא חל היום על כל הגורמים שאחראים לילדים כמו הורים, אפוטרופוסים, מורים, גננות, מדריכים ואפילו שמרטפים מעל גיל .18"החוק הועתק מאירופה ומאמריקה", אומרת בן-ברוך, "ואומר שאם ילד נחשף להתעללות רגשית או פיזית, כולל מינית, חלה על הסובבים אותו חובת דיווח למשטרה. הסנקציה היא חצי שנת מאסר לאנשי מקצוע, כולל בני משפחה, שיודעים שילד הוא קורבן ולא מדווחים, ושלושה חודשי מאסר לכל אזרח אחר".
מתוך כתבה בנושא פדופיליה שפורסמה בעיתון הארץ (3.3.04)
ב2003 – דווחו 2,300 מקרי פדופיליה, לעומת 2,200 שדווחו ב2002 -. כ380 – מהמקרים בוצעו בתוך המשפחה. הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה היא מניעה כימית, שכן מדובר בהתמכרות. כלילתה של זריקת הסירוס הכימית בסל התרופות, תוכל לסייע למשטרה.
בשירות בתי הסוהר (שב"ס) מוחזקים כ300- פדופילים, כ30%- יותר ממספרם אשתקד. מגמת עלייה זו נמשכת כבר כמה שנים. כ30- אסירים פדופילים משתחררים מדי שנה מבתי הכלא. האסירים שהורשעו בפדופיליה מרצים מאסרים של שנה עד 20 שנה.
אין כיום יחידה ממלכתית שמטפלת בעברייני פדופיליה ולמעשה הטיפול היחיד שניתן להם הוא בשב"ס. עם זאת, בנציבות השב"ס אמרו כי הטיפול בפדופילים יעיל, רק אם הוא ניתן לפחות במשך שנתיים, בעוד שרוב האסירים משתחררים לאחר שנת מאסר לנוכח הענישה המקלה.
מתוך נתונים שנמסרו על ידי ראש מדור הנוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן ברוך. (20.2.04)
טיפול בעברייני מין:
התוכנית הטיפולית היחידה והייחודית לשיקום עברייני מין קטינים בשירות המבחן לנוער נמצאת בסכנת סגירה. תקציב התוכנית ל2004- קוצץ ל430- אלף שקלים והכסף יספיק רק עד יוני. במשרד הרווחה מקווים להשיג 120 אלף שקלים נוספים, אבל גם הסכום הזה יספיק רק לחודשיים.
משמעות הדבר היא ש80- עברייני מין ייפלטו מהתוכנית באמצע הטיפול; עשרות נוספים, שממתינים לפתיחת קבוצות, לא יזכו לטיפול. "עוד חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, נמצא חלק מהם בכותרות", מזהירה שני אחדות, עובדת סוציאלית בעמותה שמפעילה את הקבוצות מטעם משרד הרווחה.
התוכנית מיועדת לבני 18-12, נעשית בקבוצות של שבעה-שמונה בני נוער, נמשכת כשנה וחצי ומתבססת על שיטה הדומה לטיפול בהתמכרויות. הפעלת קבוצה עולה 60 אלף שקלים בשנה, וכיום פועלות 11 קבוצות; שלוש נסגרו מחוסר תקציב, ודרושות לפחות ארבע נוספות.
קיימת הסכמה שהסיכוי לשקם את התוקף גדול יותר ככל שהטיפול ניתן בגיל צעיר יותר. ואכן, ב12- שנות הפעלתן הוכיחו הקבוצות יעילות רבה. בבדיקה שביצע שירות המבחן לנוער ברישומי המשטרה נמצא ש84%- מהמטופלים לא עברו עבירות כלשהן או לא נתפסו, כ8%- נוספים עברו עבירות אחרות ורק 8% שבו לתקוף מינית. זאת לעומת שיעור רצידיוויזם (מועדות לבצע שוב עבירה) של כ30%- שעליו מדווחת הספרות העולמית.
במשרד המשפטים משוכנעים שהטיפול הוא חיוני כדי להגן על החברה מעברייני מין. לטיפול הנפשי-פסיכולוגי אפשר להוסיף טיפול כימי לדיכוי דחפים מיניים, אבל מומחים מציינים שערכו מוגבל משום שהוא מתאים רק לחלק קטן (אולי 10%) מהתוקפים.
מתוך נתונים שהוצגו בעיתון הארץ, (20.2.04)
ארבעה פדופילים בשבוע:
אשקלון – עובד אחזקה בן 23, שהועסק בגני ילדים, חשוד בביצוע מעשים מגונים ואינוס בילדה בת ארבע. נבדק חשד שהחשוד תקף ארבעה ילדים נוספים מאותו גן.
הרצליה – מדריך שיט בן 30 מהרצליה חשוד בביצוע מעשים מגונים בלפחות ארבעה ילדים כבני 11. בעקבות הגשת התלונה, נוספו שלוש תלונות, כולם של ילדים בני 10 עד 11.
נתניה – גבר בן 30 חשוד בביצוע מעשים מגונים בארבעת אחיה של אשתו; שלוש אחיות בנות 5, 8 ו12- ואח קטן בן 3, על פי החשד, הוא עשה זאת במשך כמה שבועות לפני כחצי שנה. החשוד נמצא במעצר בית אצל קרובי משפחתו.
אילת – גבר בן 37, עובד באחד המלונות בעיר, הודה כי ביצע בשנתיים שחלפו מעשים מגונים ב20- ילדות בנות 5 – 7 מאילת. המשטרה החליטה לא לפרסם את הפרשה "כדי למנוע פאניקה בקרב ההורים".
מתוך סקירה שפורסמה בעיתון הארץ. (19.2.04)
מחקר שנערך בבריטניה גילה שכל פדופיל פוגע ב200- ילדים בממוצע. ובישראל – נפגעו מינית בשנה האחרונה 2500 ילדים, בגילאים 1 ועד 14. כמובן שנתונים אלה, שהתקבלו מחוקרי ילדים ונוער – אינם כוללים את הילדים שהם והוריהם לא התלוננו במשטרה, וכן נערים מעל לגיל 14.
מתוך כתבה שפורסמה בנושא פדופיליה (17.2.04)
אפריל 12 – 1998 שנות מאסר לאב שהתעלל מינית בבנותיו, בנות 10 ו12-
אוקטובר 10 – 1998 שנות מאסר לנאשם שתקף מינית שני נערים
יולי 10 – 2000 שנות מאסר לנאשם שאנס בת 15
אוקטובר 16 – 2000 שנות מאסר לנאשם שהורשע בהתעללות מינית באחייניתו מאז שהייתה בת 8 ועד גיל 17
ינואר 35 – 2001 שנות מאסר נגזרו על האנס בני סלע
פברואר 12 – 2001 שנות מאסר לנאשם שאנס את אחייניתו בת ה12-
נובמבר 15 – 2001 שנות מאסר לאב שהתעלל בבתו מאז שהייתה בת 12 ועד גיל 17
ינואר 20 – 2002 שנות מאסר לאב שהורשע באונס שתי בנותיו במשך 11 שנים
מאי 22 – 2003 שנות מאסר נגזרו על נאשם שתקף מינית 19 קטינים מכפר קאסם
נובמבר 22 – 2003 שנות מאסר נגזרו על יוסף עובדיה, שהורשע באונס 3 ילדות בנות 6 וחצי,9 ו12-
מתוך נתונים שהתפרסמו בעקבות הרשעתו של איתי ליבוביץ (12.1.04)
ממש אהבתי זה עזר בעבודה באזרחות:)