נתונים סטטיסטיים על אלימות מינית במגזר הערבי

דו"ח תקופתי על אלימות נגד נשים במגזר הערבי התבסס על כלל התלונות שהפנו  נשים, במחצית הראשונה של 2004, למוקד הסיוע הארצי לנפגעות אלימות ותקיפה מינית, שמפעילה העמותה. בששת החודשים התקבלו בעמותה 315 פניות על מכות, תקיפה מינית והטרדות, עלייה בת כמעט 30% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.

בעמותה מסבירים את העלייה בעיקר במודעות הגוברת אצל נשים ערביות בישראל, ולא בהתגברות התקיפות, הנאמדות ממילא במספרים גדולים יותר. התלונות חמורות ביותר. אחד הנתונים הבולטים הוא, כי מכלל התלונות על תקיפות מיניות,21% הן על גילוי עריות. לפי הדו"ח השנתי לשנת 2003 של איגוד מרכזי הסיוע – המסכם נתונים על כלל האוכלוסייה בישראל 16%- מהתלונות עסקו בגילוי עריות. מבין הפונות לקו הסיוע הערבי,38% התלוננו על אונס, לרבות אונס קבוצתי, זאת לעומת 26% בדו"ח של מרכזי הסיוע.37% מהמתלוננות הערביות פנו למשטרה, שיעור דומה לזה שנמצא בכלל האוכלוסייה.

הדו"ח של "נשים נגד אלימות" עורר מיד הדים רבים בציבור הערבי, בעיקר סביב הנתונים הנוגעים לזהות התוקפים ומקום התקיפות.43% מהמתלוננות הותקפו בביתן שלהן ו64%- מהתוקפים היו "אדם קרוב", כלומר – ידיד, בן זוג או בן משפחה מדרגה קרובה. בנתונים הארציים של מרכזי הסיוע ל2003-, כ37%- מהתוקפים סווגו כאדם קרוב.

מתוך הדו"ח של עמותת "נשים נגד אלימות" שהתפרסם לפני כחודשיים. (22.11.04)


13% מ628- הנערות הערביות בגילאי 14 – 16 שהשתתפו במחקר, היו קורבן לתקיפה מינית וגילוי עריות. מדובר בתלמידות בית ספר, כמעט כולן עירוניות ממשפחות מבוססות.

בכ70%- ממקרי התקיפה המינית נגד נערות ערביות, התוקף הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, דוד, בן דוד וסב); וב47%- מהמקרים האירוע התרחש בביתה של הקורבן. ב27%- מהמקרים המעשה התרחש בנוכחות אדם שלישי, שלכאורה יכול היה לעצור את התוקף ולהגן עליהם, אך לא עשה זאת. בכמחצית מהמקרים הללו אותו אדם שלישי היה אחד מבני המשפחה. ב14.5%- מהמקרים התרחשה התקיפה בבית התוקף.

על פי המחקר 42% מהנערות שדיווחו על התקיפה, בחרו שלא לספר להורים. לינדה חואלד רכזת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בנצרת טוענת שהיחס של ההורים נובע בעיקר מתוך רצון לשמור על המשפחה, שכן אחת התוצאות לגילוי הסוד היא פגיעה קשה בכבוד המשפחה, שיש לה השלכות על המעמד של המשפחה כולה ועל סיכויי השידוך של שאר הילדים. לדברי חואלד אמהות רבות יודעות שבנותיהן עוברות התעללות מינית בחדר הסמוך במשך שנים רבות, אך הן בוחרות להתעלם. חלקן מפחדות מפירוק המשפחה ומהבושה, אחרות מפחדות שייאלצו לשאת לבד בעול הפרנסה במקרה שהבעל ייאסר.

66% מהנערות סיפרו שדיווחו על התקיפה, אולם 42% דיווחו לחברים בלבד.42% דיווחו לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, וכ16%- העדיפו לפנות לקרוב מהמשפחה המורחבת. לפי הנתונים, אף לא אחת מהנערות לא פנתה לרשויות. מבין אלה שדיווחו לאדם כלשהו, רק כ33%- קיבלו סיוע.

המחקר שעשו לפני שנתיים המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בנצרת וד"ר נאדרה שלהוב-קבורקיאן מהפקולטה למשפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, נערך בקרב 628 תלמידות ערביות בנות 16-14, מתשעה בתי ספר תיכוניים עירוניים, ממשלתיים ופרטיים. רוב משתתפות המחקר,93% , הן ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה.


 


השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.