הקדמה

כל ילד חשוף לאפשרות לעבור התעללות מינית. ההורים של היום חייבים להתמודד עם האפשרות שמישהו יפגע או ינצל מינית את הילד שלהם. עפ"י מחקרים, אחד מתוך ארבעה ילדים ייפול קרבן להתעללות מינית.

הקורבנות יכולים להיות ילדים צעירים מאוד וגם בני נוער.

רוב הילדים הללו ייפגעו בידי מישהו שהם מכירים וסומכים עליו – קרוב משפחה, חבר, שכן או מטפל.

התעללות מינית יכולה להתבטא ברמה פיזית, מילולית או רגשית והיא כוללת:

• מגע או ליטוף בעלי אופי מיני

• חשיפת ילדים לפעילות מינית של מבוגרים או תמונות/סרטים פורנוגרפים

• להכריח את הילדים לדגמן, להתפשט או להתנהג באופן מיני בפני מצלמה או פנים מול פנים

• הצצה לתוך חדרי שירותים, אמבטיה או חדר שינה על מנת להסתכל על הילד במצבים אינטימיים

• אונס או ניסיון לאונס

התעללות מינית כוללת שימוש בכוח, שידול, איומים ולחצים על הילד לקיים פעילות מינית. התעללות מינית מתרחשת כאשר ילד יותר גדול או מבוגר בעל ידע משתמש בילד כדי לספק לעצמו הנאה מינית.

התעללות לרוב מתחילה באופן הדרגתי ומתגברת עם הזמן.

שימוש בכוח פיזי כמעט שאינו נחוץ על מנת לגרום לילד לקחת חלק בפעילות מינית משום שילדים נותנים אמון במבוגרים ותלויים בהם. הם רוצים לרצות את המבוגרים ולזכות באהבה ואישור. בנוסף, אנחנו מלמדים ילדים לא לפקפק בסמכות והם מאמינים שמבוגרים תמיד צודקים.

המתעללים בילדים יודעים זאת ומנצלים לרעה את נקודות התורפה הללו אצל ילדים.

התעללות מינית היא הפעלת כוח על הילד ושלילת זכותו להיות חלק ממערכות יחסים נורמליות ובריאות, הבנויות על אמון.

סימנים להתעללות מינית

היות ורוב הילדים אינם יכולים או לא מספרים על כך שמתעללים בהם, זו אחריותם של המבוגרים המודאגים לזהות סימנים של התעללות.

עדות פיזית להתעללות הינה נדירה. לפיכך, אנו חייבים לחפש סימנים בהתנהגות. לרוע המזל, אין התנהגות אחת מסויימת  שמצביעה חד משמעית על כך שילד עובר התעללות.

להלן שינויי התנהגות כלליים העלולים להופיע אצל ילדים שעברו התעללות:

• תלונות על כאבים פיזיים

• פחד או סלידה ממקומות או מאנשים מסויימים

• הפרעות בשינה

• כאבי ראש

• בעיות בביה"ס

• הימנעות מהמשפחה, חברים או הפעילויות הרגילות

• רחצת יתר או היגיינה לקוייה

• שיבה להתנהגות ילדותית יותר

• דכאון

• חרדה

• בעיות משמעת

• בריחה

• הפרעות באכילה

• התנהגות פסיבית או ניסיון לרצות כל הזמן

• מעשי עבריינות

• הערכה עצמית נמוכה

• הרס עצמי

• עוינות או התנהגות אלימה

• שימוש בסמים או אלכוהול

• פעילות מינית או הריון בגיל מוקדם

• ניסיונות התאבדות

סימפטומים נוספים

לילדים שעברו התעללות מינית יש לרוב סימפטומים יותר ספציפיים:

• חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים;

• משחקים מיניים תכופים עם ילדים אחרים, עצמם, צעצועים או חיות מחמד;

• הפגנת ידע במין, בשפה או בהתנהגות, מעבר למה שנורמלי לגילם;

• כאב, נפיחות, דימום או גירוי בלתי מוסברים בפה, באיברי המין או בפי הטבעת, זיהומים בשתן, מחלות המועברות ע"י מגע מיני;

• רמזים, תגובות בלתי ישירות או הצהרות על ההתעללות;

הבעיה השקטה

לעתים קרובות, ילדים לא מספרים לאף אחד על ההתעללות כי הם:

• קטנים מדי מכדי לבטא במלים את מה שקרה

• המתעלל איים עליהם או שיחד אותם על מנת שישמרו בסוד את ההתעללות

• מרגישים מבולבלים מתשומת הלב והרגשות המלווים את ההתעללות

• מפחדים שאף אחד לא יאמין להם

• מאשימים את עצמם או מאמינים שההתעללות היא עונש על היותם "רעים"

• מרגישים מבויישים ונבוכים מכדי לספר

• מפחדים להסתבך או לסבך בצרות מישהו שהם אוהבים

השתיקה מאפשרת להתעללות מינית להימשך. השתיקה מגנה על המתעללים ופוגעת בילדים אשר עוברים התעללות. התעללות מינית היא חוויה קשה ומזיקה ביותר. היום יש אמצעים רבים לעזור לקורבנות ולמשפחותיהם. ילדים לא צריכים יותר לסבול בשקט.

רגשות

ילדים שעברו התעללות מינית מרגישים רגשות רבים ושונים, ביניהם:

פחד

• מהמתעלל

• מלעשות צרות

• מלאבד מבוגרים החשובים להם

• מלהילקח מהבית

• מלהיות "שונים"

כעס

• על המתעלל

• על מבוגרים אחרים מסביבם שלא הגנו עליהם

• על עצמם (הרגשה כאילו הם גרמו לצרות)

בדידות

• כי "משהו לא בסדר אצלי"

• כי הם מרגישים לבד בחוויה שלהם

• כי קשה להם לדבר על ההתעללות

עצב

• שנלקח מהם משהו

• שהם "הסכימו" להתעללות

• שהם "הלשינו" – אם הם סיפרו

• שהם שמרו את זה בסוד – אם הם לא סיפרו

בושה

• על מעורבותם בחוויה

• על הדרך בה הגוף שלהם הגיב להתעללות

בלבול

• כי הם עדיין אוהבים את המתעלל

• כי הרגשות שלהם משתנים כל הזמן

הגנה על ילדים

כמבוגרים מודאגים, אנו רוצים להגן על ילדים מפני התעללות מינית, אך איננו יכולים תמיד להיות שם כדי לעשות זאת. עם זאת, אנו יכולים ללמד ילדים על התעללות מינית על מנת להגביר את המודעות ויכולת ההתמודדות שלהם. בלי להפחיד את הילדים, אנו יכולים לספק להם מידע בטיחותי נאות ותמיכה בכל שלב של התפתחותם.

למרות שאפילו הילד הידען ביותר לא תמיד יכול להימנע מהתעללות מינית, עם ילדים המוכנים היטב יש יותר סיכוי שיספרו לך אם עברו התעללות. זו ההגנה הטובה ביותר של הילד.

על מנת להגן על ילדים, למדו אותם:

• להרגיש טוב עם עצמם ולדעת שאוהבים ושמעריכים אותם ושמגיע להם להיות בטוחים.

• את ההבדל בין מגעים בטוחים ללא בטוחים.

• את השמות של איברי הגוף, כדי שיוכלו לתקשר באופן ברור.

• שכללי הבטיחות חלים על כל המבוגרים, לא רק זרים.

• שגופם שייך להם ושלאף אחד אין זכות לגעת בהם או לפגוע בהם.

• שהם יכולים להגיד "לא" לבקשות שגורמות להם להרגיש לא בנוח – אפילו אם הן באות מקרוב משפחה או חבר.

• לדווח לכם אם מבוגר כלשהו מבקש מהם לשמור משהו בסוד.

• שלמבוגרים מסויימים יש בעיות.

• שהם יכולים לסמוך עליכם שתאמינו להם ותגנו עליהם אם הם יספרו לכם על התעללות.

• שהם לא רעים או אשמים בהתעללות מינית.

• לספר למבוגר שהם סומכים עליו על ההתעללות אפילו אם הם פוחדים ממה שעלול לקרות.

הקשבה לילדים

אם ילד סומך עליכם מספיק כדי לספר לכם על מקרה של התעללות מינית, יש לכם תפקיד חשוב לעזור לילד הזה להחלים. ההצעות הבאות יכולות לעזור לכם לספק תמיכה חיובית.

עשו:

הישארו רגועים. זה חשוב לזכור שאתם לא כועסים על הילד, אלא על מה שקרה. ילדים יכולים לפרש כעס או גועל כאילו זה מכוון אליהם.

האמינו לילד. ברוב הנסיבות ילדים לא משקרים בנוגע להתעללות מינית.

העבירו מסרים חיוביים כמו "אני יודע שלא יכולת לעשות כלום" או "אני גאה בך שסיפרת".

הסבירו לילד שהוא או היא לא אשמים במה שקרה.

כבדו את הפרטיות של הילד. היזהרו לא לדון בהתעללות בפני אנשים שלא צריכים לדעת מה קרה.

היו אחראים. דווחו על האירוע למרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית. הם יכולים לעזור להגן על בטיחותו של הילד ולספק אמצעים נוספים לעזרה.

ארגנו בדיקה רפואית. זה יכול להבטיח לכם שלא נגרם כל נזק פיזי בלתי הפיך ויכול להוות עדות ראיה.

השיגו עזרה. לכו לייעוץ מקצועי, אפילו אם זה לתקופה קצרה.

אל תעשו:

אל תיכנסו לפניקה או תגיבו בצורה מוגזמת כשהילד מדבר על החוויה. ילדים צריכים עזרה ותמיכה כדי לעבור את התקופה הקשה.

אל תפעילו לחץ על הילד לדבר או לא לדבר על ההתעללות. תנו לילד לדבר בזמן ובקצב שלה או שלו. אם מנסים להוציא מידע בכוח, זה יכול להזיק. להשתיק את הילד לא יעזור לו או לה לשכוח.

אל תתעמתו עם המתעלל בנוכחות הילד. הלחץ יכול להזיק. זה תפקיד של הסמכויות.

אל תאשימו את הילד. התעללות מינית היא אף פעם לא באשמת הילד!!!

המאמר תורגם על ידי גלי (Flow) מאתר זה:
http://www.cs.utk.edu/~bartley/sacc/childAbuse.html