מבוסס על Male-to-Male Child Sexual Abuse In the Context of Homophobia by Kali Munro, M.Ed., Psychotherapist, 2000

זוכרים שכאשר גדלתם, שמעתם את המילה "סוטה"? אף אחד לא רוצה שום עסק איתם- הם היו אנשים "חולים ומעוותים" שהכל בזו להם. ועם זאת, המילה "סוטה" משמשת גם עבור מי שתוקף מינית ילדים וגם עבור גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות. כך שמעצם ההגדרה המשותפת הזו אנשים אלה נחשבים למתעללים מינית בילדים.

העיתונות נוהגת בקביעות לעשות קישורים בין התעללות מינית בבנים על ידי גברים לבין מין הומוסקסואלי. כאשר העיתונות הנפוצה מפרסמת סיפור על גבר המתעלל מינית בבנים, מתייחסים למעשים כאל ניצול הומוסקסואלי של ילדים. עם זאת, כאשר אותו עיתון נותן כיסוי של מקרים בהם גברים ניצלו מינית ילדות, המעשים לא מתוארים כניצול הטרוסקסואלי. התעללות מינית שנעשית על ידי גבר לילד מושווית למין הומוסקסואלי בעוד שאין בה שום דבר הומוסקסואלי.

למרות קיומה של תופעה שבה נשים מתעללות מינית בבנים, במאמר זה אתמקד בדינמיקה הייחודית ובהשפעות של תקיפה מינית של בנים על ידי גברים.

 

מניחים כי קורבנות של התעללות מינית הם הומוסקסואלים

בעוד שהתעללות מינית של גברים בבנים נחשבת לזהה למין הומוסקסואלי, יש אמונה שהקורבן הוא הומוסקסואל. חלק מהשורדים כונו "הומו" על ידי הגברים שהתעללו בהם. אחרים לא מספרים לאיש על ההתעללות כי הם יודעים שיואשמו ויזכו להשמצות הומופוביות. שורד סיפר שאחרי שפירסם את העובדה שהוא שורד התעללות מינית, בביקור בחנות החזיק ידיים עם חברתו ומישהו אמר לו – "חשבתי שאתה הומו".

 

מיתוס הגבר הכל יכול

מיתוס נפוץ שרבים מחזיקים בו הוא שגברים לא יכולים להיות קורבנות. החשיבה הזו עובדת כך: "הוא בחור… הוא יכול היה לעצור את זה אילו באמת רצה". ישנה כאן הנחה שהשורד כנראה הסכים, כי התעללות מינית היא לא משהו שקורה לגברים "אמיתיים", ולכן אם הוא הסכים, אז ברור שהוא הומוסקסואל. תוסיפו לזה את האמונה הנפוצה אך השגויה, שבנים וגברים יכולים להגיע לזיקפה ולשפיכה רק אם הם מגורים ומסכימים והנה לפניכם מערכת אמונות חזקה ושכיחה ששומרת את השורדים ממין זכר שותקים ומבוישים.

 

המיתוס שהתעללות מינית גרמה לך להיות הומוסקסואל

גם כאשר שורדי התעללות מינית מזדהים כסטרייטים, לא מאמינים להם כי מיתוס הומופובי נוסף הוא שהתעללות מינית "גורמת" להומוסקסואליות. לא קיימות ראיות לכך שהתעללות מינית גורמת להומוסקסואליות. המיניות שלנו היא מורכבת הרבה יותר מזה. אם יש משהו שמשפיע הרי זו העובדה שאנחנו חיים בחברה שמוודאת שכולם הם סטרייטים וזה, אולי מכל דבר אחר, יש לו השפעה עמוקה על האופן בו אנשים מזהים את ההעדפה המינית שלהם.

בעוד שזה נכון ששורדי התעללות מינית, כמו כל אחד אחר, יכולים לעסוק בפעילות מינית שהם אינם רוצים בה, אבל לעסוק בה מסיבות שונות, הדבר נכון באותה מידה למין הומוסקסואלי והטרוסקסואלי. במלים אחרות, אדם יכול לעשות מין הומוסקסואלי ולא להיות הומוסקסואל ובאותה מידה לעסוק במין סטרייטי ולא להיות סטרייט.

 

"האם זה מה שזה אומר להיות הומוסקסואל?"

לרוב המתעלל נמצא בעמדה של סמכות וזוכה לאמון של הקורבנות שלו. לדבר יש השפעה רבה על הקורבנות. בגלל שהילד מכבד את המתעלל, או שהמתעלל הוא דמות סמכות (למשל אח בוגר, אב או מאמן), הילד אומר לעצמו שכנראה ההתעללות היא בסדר, אולי אפילו נורמלית. ואם זה בסדר, חושב הילד, ומאחר ויש בזה פעילות מינית, אז כנראה שזה מין. הילד שואל את עצמו "האם זה מה שזה אומר להיות הומוסקסואל? "- הקישור הזה מזיק מאד לשורדים – הן הומוסקסואלים והן סטרייטים.

 

איך מיתוסים אלה משפיעים על גברים שעברו התעללות מינית?

עצם הטבע של מעשי ההתעללות וגילוי העריות, הסטיגמה המקושרת אליה גורמת להשפלה, בושה, האשמה עצמית, פחד וסודיות מצד השורדים. ייתכן וקשה להם לדבר בגלוי על החוויות שלהם. שורדים של התעללות מינית של גברים בבנים צריכים להתמודד עם סטיגמה נוספת וההשפעות של הומופוביה, שמגבירות את הבושה, הבידוד והסודיות אצלם.

זהות בין התעללות מינית למין הומוסקסואלי משאירה את מרבית השורדים מבולבלים ובקונפליקט לגבי המיניות שלהם. אם הם מזדהים כסטרייטים, הם עלולים לחוות פחדים הומופוביים ופאניקה מפני האפשרות שאולי הם לא באמת כאלה. הם עלולים לנקוט באמצעים נואשים כדי להוכיח לעצמם שהם לא הומוסקסואלים. גברים עלולים להתנהג בצורה מאוד מצ'ואיסטית, למשל לקיים יחסי מין עם הרבה נשים, להכניס אישה להריון או להטריד גברים הומוסקסואלים. ייתכן והם באמת הומוסקסואלים, אך המחשבה שהם כמו המתעלל עוצרת בעדם מלצאת מהארון או מלהרגיש בנוחות עם הזהות ההומוסקסואלית שלהם.

אין זה נדיר ששורדי התעללות מינית מאשימים את עצמם, אך גברים שורדי התעללות מינית מאשימים את עצמם מסיבות שונות מאלו של נשים. גברים מאמינים לעתים קרובות באמונה עזה שהם "נתנו לזה להתרחש" פשוט בגלל שהם גברים. גברים צריכים להיות כל יכולים – לעולם לא קורבנות – אפילו כשהם ילדים. הדבר מטיל משא כבד ביותר על בנים וגברים ומשאיר אותם לעתים קרובות עם רגשות של אשמה, בושה, דיכאון, שנאה עצמית ובקונפליקט לגבי המיגדר שלהם והמיניות שלהם.

אם השורד הגיע לזיקפה או לפורקן מיני במהלך ההתעללות, ההאשמה העצמית והבלבול שלו מגיעים לקיצוניות עוד יותר גדולה. אפילו שאלו תגובות פיזיולוגיות נורמליות לגירוי ו/או פחד, ולא מצביעים על הסכמה או תשוקה, ילד אינו יודע זאת. גם מבוגרים, לעתים קרובות אינם יודעים זאת. עבור ילד, לחוות זיקפה או פורקן מיני יכול להוות עוד אינדיקציה לכך שהם "נתנו לזה לקרות" או "הוכחה" שהוא נהנה ממה שנעשה בו, מה שנועל אותו במלכוד של אשמה, בלבול, קונפליקט בקשר למיניות שלו וכעס כלפי עצמו וגופו.

 

איך התעללות מינית והומופוביה משפיעות על גברים הומוסקסואלים?

הן להתעללות מינית והן להומופוביה יש השפעה עמוקה על היכולת של גברים הומוסקסואלים להרגיש בנוח עם עצמם, עם גופם, המיניות שלהם ומערכות היחסים המיניות שלהם. אם התעללות מינית היא המסגרת שבה הוא מבין את ההומוסקסואליות, הרי שלהיות הומוסקסואל נראה לו כמשהו מביש ביותר ומלוכלך; משהו שיש להסתיר, כמו סוד איום. הקישור הזה עם ההתעללות, בנוסף להומופוביה שעמה מתמודדים לסביות והומוסקסואלים לעתים קרובות, הופכים את המשימה של להרגיש בנוח עם עצמם, עם גופם, עם היציאה מהארון – לקשה מאוד. שורדים הומוסקסואלים עלולים להרגיש שהמיניות שלהם מבישה כמו ההתעללות שעברו וייתכן ויהיה להם קשה להפריד בין השניים. אולי ירגישו כאילו הם כמו המתעללים שלהם, שהם אשמים גם או עלולים לחשוב שכל הגברים ההומוסקסואלים הם מתעללים.

אם השורד גיבש את הבנתו לגבי מה זה להיות הומוסקסואל מכך שעבר התעללות מידי גברים מבוגרים יותר, ייתכן והשורד ייבטא את המיניות שלו דרך מין עם גברים זרים המבוגרים יותר ממנו. הדבר יכול כמובן גם להיות מבחירה, בנפרד מההתעללות, אך גם לשחק מחדש משהו מוכר ובלתי פתור. בנוסף, בהינתן הסבירות שהשורד עבר התעללות מידי מישהו שהוא הכיר ובטח בו, אולי ירגיש לו בטוח יותר או קל יותר לקיים יחסי מין עם אנשים שאותם אין הוא מכיר או לא בוטח בהם.

ייתכן והשורד ההומוסקסואל דואג, "האם אני הומוסקסואל בגלל ההתעללות?". מניסיוני, שאלה זו משקפת את ההרגשה הקשה שאדם מרגיש לגבי עצמו ולגבי המיניות שלו, והיא נובעת מההשפעות המשולבות של הומופוביה והתעללות מינית. לעתים קרובות מרגישים השורדים מבוישים, "רעים" ו- "מלוכלכים" ומאמינים שהם "סחורה פגומה". בהקשר הומופובי, הבושה הזו חלה גם על היותו של האדם הומוסקסואל. שורדים סטרייטים מרגישים את עצמם מלוכלכים לגבי קיום יחסי מין, אבל הם לא מרגישים מלוכלכים לגבי היותם סטרייטים. שורד הומוסקסואל שתופס קשר סיבתי בין ההתעללות לבין המיניות שלו סביר כי יחווה קונפליקט עז לגבי היותו הומוסקסואל ואף עלול לשנוא את עצמו על כך שהוא הומוסקסואל. הוא לא יכול להרגיש טוב לגבי ההתעללות, אז איך הוא יכול להרגיש טוב לגבי משהו שהוא מאמין שנגרם על ידי ההתעללות?

אם יש לו מזל, הוא יהיה מסוגל להבחין בין ההתעללות לבין היותו הומוסקסואל. אבל גם אם נוח לו עם היותו הומוסקסואל, ייתכן והוא נאבק עם עצמו כשהוא מנסה להניח לעצמו ליהנות מהמיניות שלו ומקירבה לגבר אחר. קיום יחסי מין עם גבר יכול לעורר רגשות וזיכרונות מפחידים. ייתכן וירגיש שהוא שוב נמצא עם הגבר (או הגברים) שאנסו אותו. ייתכן והגוף שלו יהיה חסר תחושה, ואף אם יעשה את התנועות שהן חלק מקיום יחסי מין, לא ירגיש באמת קשור למה שקורה.

במהלך יחסי מין, הוא עלול למצוא את עצמו מתנהג ומגיב בדרכים דומות לאלו שבהן התנהג או הוכרח להתנהג במהלך ההתעללות. ייתכן וינסה לרצות את בן זוגו בלי שום התייחסות או כמעט ללא התייחסות להנאה שלו עצמו. ייתכן וירגיש שהוא מופיע, משחק, אפילו שאינו רוצה בזה. ייתכן וישים את עצמו במצבים בהם אין לו מספיק שליטה, בגלל שזה מה שהוא מכיר. או שהוא יזדקק להרבה מאוד שליטה במהלך מין בגלל שלא הייתה לו שליטה תוך כדי ההתעללות. ועל אף שהוא משתוקק לקירבה רגשית ופיזית, ייתכן וימנע מהן מתוך פחד להיפגע או לעבור בגידה, שוב. ברמה
העמוקה יותר, אולי ירגיש בטוח או יבטח בגבר שמתקשה מאוד ביצירת מערכת יחסים משמעותית או להרגיש גאה על היותו הומוסקסואל.

ברור שיש הבדל עמוק בין התעללות מינית להומוסקסואליות – הראשונה משמעותה שליטה על ילד, כפייה, כוח, ניצול והתעללות והאחרת משמעותה חופש מיני, בחירה חופשית, רומנטיקה ואהבה. למרבה הצער, לשורדים הומוסקסואלים יש קושי להרגיש בהבדל הזה והם נתקלים בקושי עם היציאה מהארון, עם קבלה עצמית, עם ביטחון בגברים אחרים, מין בטוח או הישארות בתוך מערכת יחסים.

 

עלינו לתמוך בשורדים

הומופוביה ומיתוסים אודות גברים משתיקים את שורדי ההתעללות המינית. לעתים אפילו הקהילה ההומולסבית מתקשה לדבר על הנושא, מתוך פחד שהדבר ינוצל נגדם (לקידום המיתוס שגברים הומוסקסואלים מתעללים מינית בילדים). בעוד שמרבית הגברים המתעללים מינית בילדים, מזדהים כהטרוסקסואלים, התעללות מינית לא קשורה למיניות או להעדפה מינית של אדם. התעללות בילדים קשורה בשליטה וכוח; המרכיב המיני שם הוא נשק. עלינו להפריד בין התעללות למין, להכיר בכך שגברים עוברים התעללות מינית ולקחת עמדה בנושא הבעיה החשובה הזו. אם נרצה בכך ואם לא, זהו נושא שגברים רבים מתמודדים איתו. אל להם להתמודד איתו לבד.

 

המאמר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר הבא:
http://www.kalimunro.com/article_malesurvivors.html