לבטוח בזיכרונותיכם על התעללות מינית

מבוסס על Trusting Your Memories of Sexual Abuse – an article for survivors by Kali Munro, M.Ed.,  Psychotherapist, 2001

הכרה בכך שעברתם התעללות מינית

לוקח זמן רב עד ששורדים מסוגלים להגיד שהם יודעים לבטח שעברו התעללות מינית. הכרה בכך שההתעללות התרחשה היא צעד חשוב בהחלמה מההתעללות המינית.

שורדים רבים עסוקים בסוגיה זו שנים, אפילו אחרי שהם כבר מכירים בכך שעברו התעללות מינית. זו תגובה טבעית שנועדה להגן על עצמכם, אחרי הכל מאוד כואב להכיר בכך שאדם שבטחתם בו בגד ופגע בכם בצורה כזאת. הדבר מעלה מייד את השאלה "אם לא הייתי בטוח איתו או איתה, איך אוכל להרגיש בטוח בכל מקום אחר?" מחשבה זו יכולה להיות מפחידה ביותר, בעיקר אם אתם לא יודעים איך להרגיש יותר בטוחים בעולם הזה.

להרגיש מודאגים מכל שאינכם יכולים לבטוח בזיכרונות שלכם

יש שורדים שדואגים מהאפשרות שהמוח שלהם מתעתע בהם, שהם דמיינו הכל, שהזיכרונות שלהם לא אמיתיים ואולי המציאו את הכל. הם חושבים שאולי צפו ביותר מדי תוכניות טלוויזיה בנושא, קראו יותר מדי ספרים עליו או שמעו יותר מדי שורדים מספרים את הסיפור שלהם. זו דאגה מובנת, בייחוד כאשר קיים ארגון מבוסס היטב של אנשים (שילדיהם טוענים כי הם התעללו בהם מינית) שמצהירים שזיכרונות משחוזרים אינם מדויקים והם נוצרו דרך קריאת ספרים, טיפול פסיכולוגי וכדומה.

לא לרצות להאמין שאתם או אנשים אחרים עברו התעללות מינית כילדים היא נטייה מובנת – זה מעולם לא היה קל למין האנושי להכיר במיני זוועות שמבוצעות על ידי בני אדם, בייחוד מהסוג המבוצע בחצר האחורית שלנו. אבל רק בגלל שזה לא קל ורק בגלל שאנחנו לא יכולים או לא רוצים להאמין שזה קרה, לא אומר שזה לא קרה.

האם אנשים שוכחים אירועים טראומטיים?

דאגה שכיחה של שורדים (שוב, מאז הקמתה של מה שנקרא – האגודה לחקר הזיכרון השגוי False Memory Syndrome Foundation) היא האם הם יכולים לבטוח בזיכרונות המשוחזרים שלהם שהם אכן מדויקים. זיכרונות מודחקים או זיכרונות שלא תמיד היו לכם, מופיעים בשלב מאוחר יותר בחיים, בדרך כלל בשל קיומו של אירוע שעורר אותם.

אנחנו יודעים בוודאות שאנשים שוכחים אירועים טראומטיים. הדוגמא הטובה ביותר היא קרוב לוודאי החוויה של אנשים שהיו במלחמה או בתאונת דרכים. יש גברים שנלחמו במלחמה שזוכרים מעט ממה שקרה ועם זאת אין ספק לגבי ממשותה של המלחמה ונוכחותם בה. אנשים רבים ששורדים תאונת דרכים רצינית אינם זוכרים את התאונה. אנשים שוכחים אירועים טראומטיים קשים.

תגובות טראומטיות קיימות אף ללא זיכרונות

אנשים רבים מפתחים תגובות הקשורות לטראומה, גם אם אין להם זיכרונות של האירוע. לדוגמא, אנשים רבים שהיו בתאונת דרכים רצינית ושאינם זוכרים את התאונה, יש להם רגשות שליליים עזים לישיבה בתוך מכונית או נהיגה באזור התאונה (אפילו אם הם לא זוכרים היכן התרחשה התאונה). וותיקי קרבות רבים שזוכרים מעט מהמלחמה יתכופפו בפתאומיות כשהם שומעים רעש חזק, בלי להבין למה.

תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – על פי DSM-III-R

תגובות אלה קרויות תגובות פוסט-טראומטיות – הידועות גם כPTSD -. לאנשים יכולות להיות תגובות פוסט טראומטיות גם אם אין להם זיכרון של הטראומה עצמה.
תגובות אלו כוללות:

  • פחד חזק ואימה;
  • חוסר אונים;
  • חוויה מחדש של האירוע הטראומטי – פלשבקים והצפה;
  • הימנעות ממצבים הקשורים לאירוע הטראומטי או המזכירים אותו;
  • אובדן תחושה, הרגשות של ניתוק וזרות ביחס לאחרים;
  • עוררות יתר;
  • סיוטים;
  • התקפי פאניקה, התקפי חרדה;
  • נדודי שינה;
  • עצבנות או התפרצויות כלפי אנשים אחרים;
  • קשיי ריכוז;
  • תגובת בהלה מוגזמת;
  • תגובות פיזיולוגיות כגון הזעה מוגברת, פעימות לב מהירות, רעד.

סימפטומים פוסט-טראומטיים יכולים להתפתח אחרי חשיפת הזיכרונות

קיימת אפשרות שלאדם יהיו מעט או לא יהיו זיכרונות כלל על ההתעללות המינית ושלא יהיו לו סימפטומים פוסט-טראומטיים או שיהיו סימפטומים קלים. לעתים, סימפטומים פוסט-טראומטיים לא מתפתחים עד שהזיכרון חוזר. משום כך זה אפשרי להרגיש לא מושפעים מההתעללות המינית ולחוות את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים מופיעים אחרי חזרת הזיכרונות. רוב האנשים, בהביטם לאחור אחרי ההיזכרות בהתעללות המינית, מזהים דרכים שבהן הם היו מושפעים על ידה גם בלי שהיו מודעים לה בזמנו.

זיכרונות שנשכחו יכולים לחזור

לסיכום, אנחנו יודעים שאנשים שוכחים אירועים טראומטיים. אנחנו יודעים שגם ללא זיכרונות של האירוע, לאנשים יש תגובות פוסט-טראומטיות אפילו בצורה קלה. אנחנו יודעים גם שזיכרונות שנשכחו בעבר, יכולים לחזור. תופעה זו נצפתה אצל וותיקי קרבות ששכחו את החוויה שלהם בזמן המלחמה ואז נזכרו בה מאוחר יותר, בדרך כלל דרך פלשבקים ספונטאניים.

האם זיכרונות משוחזרים מדויקים?

בעוד שכל סוג של זיכרון, בעיקר זיכרון דקלרטיבי (declarative memory) שהוא סיפור המעשה או הפרטים של האירוע – עובר שינויים מבניים (נוצר מחדש לאורך זמן) אין הדבר מפחית מאמיתות של הזיכרון עצמו. לעתים מכיוון שהזיכרונות המשוחזרים יכולים להיות מטושטשים, יכול להיות קשה להיות בטוח בכל הפרטים. לעתים, בגלל האופן שבו זיכרונות מסודרים בקטגוריות בתוך מוחנו, אפשר לזכור שני אירועים שונים כאילו התרחשו בו זמנית. שוב, גם אם זה קורה, אין זה אומר שמה שקרה אינו אמת, רק שאולי הדברים לא התרחשו בדיוק באותו אופן.

אנלוגיה טובה לכך היא אנשים שנמצאים בבנק בעת התרחשות של שוד. הם מפוחדים על ידי השודדים ורוביהם וחוששים לברוח למקום מבטחים. אחרי השוד, אין זה נדיר שהעדים סותרים זה את זה כשהם מתארים את הצבע של בגדי השודד, אפילו את המוצא האתני שלו ואת המספר הכולל של השודדים במקום. אבל לאיש אין ספק לגבי העובדה שהשוד התרחש ושהם חששו לחייהם.

בעוד ששום שורד לא יכול להיות בטוח שכל פרט שיש לו לגבי ההתעללות המינית הוא מדויק, יש אפשרות להיות בטוח שהפשע של התעללות מינית אכן בוצע, לדעת מי עשה אותו ולהעריך את הגיל שבו התרחשו המקרים.

הזיכרונות האימפליציטיים (Implicit Memories) הם המדויקים ביותר

בדוגמא של השוד, העדים לא רק היו בטוחים שהם צפו בשוד בנק אלא היו מודעים היטב לאופן שבו הרגישו במהלך השוד ו/או אחריו – תגובות מושהות מאוד נפוצות אחרי אירועים טראומטיים. הם הרגישו חשש לחייהם, הלבבות שלהם פעמו במהירות, הם היו בפאניקה ותגובות דומות אחרות.

תגובות הקשורות לטראומה – פעימות לב מהירות, הזעה, פחד, רעד, דה-פרסונליזציה ותגובות פיזיות ורגשיות אחרות ידועות בזיכרונות אימפליציטיים מכיוון שהם לא דורשים זיכרון מודע של האירועים שנחוו. זוכרים את הדוגמא של שורד תאונת הדרכים שהרגיש רע כשהוא נאלץ לנהוג במכונית ליד מקום התאונה אפילו בלי לזכור אותה? זהו זיכרון אימפליציטי. זיכרונות אימפליציטיים, שלא כמו זיכרונות דקלרטיביים הם הרבה יותר מהימנים. לדוגמא, הרבה יותר סביר שאנשים ידייקו לגבי העובדה שהריחו ריח של אלכוהול מפיו של המתעלל ושהם הרגישו כאב חד בתוך או על חלק מסוים בגוף שלהם מאשר לגבי הלבוש של המתעלל או איזה יום זה היה.

זיכרונות אימפליציטיים כוללים את כל התגובות הפיזיות והרגשיות – תחושות גוף, ריחות, צלילים, טעמים, מגע – שאינם דורשים זיכרון מודע של האירוע עצמו. זיכרונות אימפליציטיים כוללים גם מיומנויות שלא דורשות זיכרון מודע לכך שנלמדו על מנת להיות מבוצעות.

דוגמא למיומנות אימפליציטית היא מישהו, שעקב נזק מוחי, לא יכול לזכור שלמד לנגן על פסנתר אבל עדיין מסוגל לנגן בו. למרות שלא ראיתי סוגיה זו בתוך מחקר שעוסק בטראומה, אני סבורה שלמידות אימפליציטיות יכולות להסביר לפחות באופן חלקי מדוע חלק מהשורדים חוזרים על התנהגויות הקשורות לטראומה. הכוונה בהתנהגויות הקשורות לטראומה היא עיסוק בהתנהגויות שנלמדו בזמן ההתעללות, למשל להרגיש כאילו אתם חלק מהצגה בעת יחסי מין, לדעת כיצד לבצע אקטים מיניים מסוימים לפני ההתנסות המינית הראשונה, להיכנס לקשר עם אנשים הדומים למתעללים ואולי להתנהג אליהם בצורות שנלמדו במהלך ההתעללות ועיסוק בזנות. התנהגויות אלה מוכרות לשורדים רבים אפילו ללא זיכרון מודע של ההתעללות.

לסיכום, המחקר של הזיכרונות האימפליציטיים מספר לנו שהזיכרונות שלנו של ריח, טעם, תחושות גופניות, רגשות וצלילים – שאף אחד מהם לא דורש חשיבה או היזכרות מודעת – הם הזיכרונות המדויקים ביותר. חלק מהדרכים האלה לזכור את ההתעללות קרויות זיכרונות גופניים ומרגישים כמאוד אמיתיים לאנשים שחווים אותם. כשיש לשורדים רגשות גופניים, זה יכול להרגיש כאילו חזרת למצב של התעללות, עם ההרגשות של הכאב הפיזי והנפשי בצורה בהירה. עד כדי כך הם אמיתיים.

מה אנחנו יודעים על זיכרונות טראומטיים

אנחנו יודעים ש:

  • אנשים שוכחים אירועים טראומטיים.
  • לאנשים יש תגובות שקשורות לטראומה בלי זיכרון של מה שקרה.
  • זיכרונות טראומטיים יכולים להופיע זמן רב אחרי שהאירוע הטראומטי התרחש, לעתים בעוצמה כה רבה עד כדי שזה מרגיש כאילו הדברים קורים ברגע זה ממש.
  • זיכרונות משוחזרים של התעללות מינית תקפים גם אם כל הפרטים  לא מדויקים במיוחד.
  • זיכרונות אימפליציטיים – אלו של ריח, צליל, מגע, תחושות גוף  ורגשות – הם המדויקים ביותר, מדויקים הרבה יותר מהזיכרונות  הדקלרטיביים – הזיכרונות על הפרטים הקונקרטיים.

אתם יכולים לבטוח בזיכרונות שלכם

פירושו של דבר הוא שאתם יכולים לבטוח בידע הפנימי שלכם, הרגשות, בזיכרונות הגופניים ובזיכרונות החזותיים שהם מספרים לכם את האמת. אולי לא במדויק, כמו רישום מדויק של מה שקרה, אבל עדיין את האמת.
למרות שזה כואב מאוד לעמוד בפני התעללות מינית, זה גם משחרר מאוד. תנו לעצמכם את ההזדמנות להרגיש טוב יותר בקשר לעצמכם על ידי כך שתאמינו בזיכרונות שלכם. מגיע לכם להאמין לעצמכם.

:Resources

For some excellent research summaries about traumatic memories, see RECOVERED MEMORIES OF SEXUAL ABUSE: SCIENTIFIC RESEARCH & SCHOLARLY RESOURCES By Jim Hopper, Ph.D.
http://www.jimhopper.com/memory/

For an excellent article about traumatic memories and the body, see The Body Keeps the Score: Memory and the Evolving Psychobiology of Posttraumatic Stress by Bessel A. van der Kolk, MD.
http://www.trauma-pages.com/vanderk4.htm

For an excellent article about the fragmentary nature of traumatic memories, see Dissociation and the Fragmentary Nature of Traumatic memories: Overview and Exploratory Study. by Bessel A. van der Kolk & Rita Fisler
http://www.trauma-pages.com/vanderk2.htm

 

המאמר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר הבא:
http://www.kalimunro.com/article_survivor_memories.html


השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.