מאת: סבאלי 3.2.2001

בעולם הטיפולי של ימינו ישנו ויכוח סוער, בו משתתפים רבים, חלקם אוחזים בעמדות ברורות לכאן ולכאן, וחלקם חוככים בדעתם, תוהים במי לתמוך. מה נושא הויכוח תשאלו? השאלה האם זיכרונות שעולים ומשוחזרים במהלך טיפול פסיכולוגי יכולים להיחשב כזיכרונות אמיתיים. ישנם, כאמור, צדדים רבים לויכוח הזה, אבל שופט אחד קבע נחרצות את התשובה – "כן"! השופט אדוארד פ. הרינגטון מבית המשפט המחוזי במסצ'וסטס קבע כי זיכרונות ששחזר קורבן שנפל להתעללות מינית בילדותו נחשבים לעדות תקפה בבית המשפט. (לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן).

הוכחה נוספת לכך שזיכרונות משוחזרים הם זיכרונות אמיתיים לגמרי ניתנת במחקרו של ד"ר ג'ים הופר, "זיכרונות של ניצול מיני בילדות: הוכחות אמפיריות, מבנים פסיכולוגיים והתקדמות מדעית". במאמר זה הוא מציג נתונים אמפיריים בדבר זיכרונות משוחזרים שהופיעו בבגרות. בנוסף, הוא מציין שאמנזיה ושיקום הזיכרון אצל ילדים שעברו התעללות מינית אינה נדירה. הופר טען כי על פי רוב אנו משייכים תופעות שכחה תחת הגדרות פסיכולוגיות מקובלות כגון אמנזיה, הדחקה ודיסוציאציה.

מחקר שנערך בשנת 1997 על ידי ד.מ אליוט, "אירועים טראומתיים: זיכרונות מאוחרים באוכלוסיה הכללית", מצביע על כך שמתוך 505 נחקרים דיווחו 72% על סוג כלשהו של טראומת ילדות. מתוך אותם 72%, כשליש (32%) דיווחו על אחזור זיכרון. ככל שהטראומה גדולה יותר (למשל עדות לרצח או התאבדות של קרוב משפחה, גילוי עריות, מלחמה וכ"ו), כך מתרחק האחזור (עוברת תקופה ארוכה שבמהלכה הקורבן לא זוכר דבר). עובדה מעניינת נוספת שהתגלתה במחקר היא שהזיכרונות שנעלמו עלו מחדש לא במהלך טיפול פסיכולוגי, אלא כתוצאה מטריגר אחר, בדרך כלל אירוע המזכיר את הטראומה המקורית ששודר באמצעי המדיה השונים. למען האמת, שני הגורמים האחרונים סטטיסטית להעלאת זיכרונות טראומתיים היו "טיפול" ו- "קיום יחסי מין".

ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית בהרווארד ומחברת הספר "טראומה והחלמה" מאמינה אף היא באמיתותם של זיכרונות משוחזרים. במחקר שערכה על 53 נשים ששחזרו זיכרונות של תקיפה מינית בילדות,75% קיבלו אישור מסביבתן שהאירועים אכן התרחשו. הרמן מציינת במחקרה כי שחזור של זיכרונות ילדות טראומתיים יכול גם להתרחש בחלקים, כאשר ביניהם תקופות ארוכות של אמנזיה ברמה זו או אחרת. האמנזיה לשיטתה מתחילה להיעלם כאשר מתרחשים טריגרים סביבתיים המזכירים את האירוע הטראומתי. היא ציינה כי לרוב הנחקרות היו הוכחות שביססו את הזיכרונות המדוברים.

ד"ר בסל ון דה קולק, מומחה לטראומה ולאחזור זיכרונות, הניח שלזיכרונות דיסאסוציאטיבים מקושרות ארבע תופעות: התחושות וההרגשות של החוויה; הרגשת ההתנתקות תוך כדי החוויה (הרגשה של התרחקות מהאירוע או שהוא לא אמיתי); התנתקות מתמשכת (התנתקות לזמן מה במשך שעות היום) ולבסוף, הכלת החומרים הטראומתיים בתוך מצבי האגו התודעתיים (הפרעה דיסאסוציאטיבית). הוא אף ציין שלא כל אדם שעבר טראומה בהכרח יפתח הפרעה דיסאסוציאטיבית וכי התגובות לטראומה שונות מאוד בין אדם לאדם.

פרופסור רוס צ'ייט מאוניברסיטת בראון מאמין לחלוטין באמיתותם של זיכרונות משוחזרים. באתר האינטרנט שלו, המוקדש לזיכרונות אלה הוא מציג מקרי מבחן של כשמונים נחקרים בעלי זיכרונות משוחזרים. במקרים רבים מאלה אותם הו מציג, הצד התוקף מודה כי אכן תקף מינית או אחרת את הקורבן. (לאתר של פרופסור צ'ייט, לחץ כאן).

ומה עם אלה ש- "שוכחים" את הזיכרונות? טענה זו נאמרה פעמים רבות על ידי אלה הטוענים שזיכרונות משוחזרים אינם אמיתיים. מחקר שנערך על ידי גונזלס ווטרמן בשנת 1993 מצביע על כך שאין קשר בין שכיחת הזיכרון לבין העובדה שהתקיפה אכן התרחשה. במחקרם בדקו קבוצה של ילדים בגילאי גן, כולם נפגעי תקיפה מינית. בכל המקרים התוקף הודה במעשיו והוכחות פיזיולוגיות שונות אישרו את הודאתו. ב-25% מהמקרים, הילדים הכחישו את ההאשמות. החוקרים הניחו שההכחשה היא מעין מגננה פסיכולוגית שנועדה להרחיק את הילד מהטראומה. מחקר זה נערך עם ילדים להם הורים תומכים ואוהבים, אם כן, שערו בנפשכם את הקשיים עמם מתמודד השורד המבוגר שנתקל לעיתים קרובות בעוינות או בהכחשה מצד המשפחה. אדם כזה בוודאי
ובוודאי שיעדיף לברוח לעיתים אל חיקה החמים של ההכחשה. המחקר אומנם טוען שישנה תופעה של הדחקה והכחשה, אולם אינו שולל את הופעת הזיכרונות המשוחזרים.

אחזור זיכרון הוא נושא מסובך ומחקרים חדשים בתחום זה נוספים למדף מדי יום. אבל בדבר אחד מאמינים כולם: זיכרונות משוחזרים הם זיכרונות שיש לתת בהם אמון. הראיות המבוססות על מחקר אחר מחקר בהחלט מוכיחות זאת.

קריאה נוספת:

Traumatic Events: Prevalence and delayed recall in the(1997) .Elliot, D.M and published in the Journal of Clinical and Consulting (General Population Psychiatry , 65, 811-820

Recovery and verification of memories of .(1987) .Schatzow, E & ,Herman, J. L. childhood sexual trauma. Psychoanalytic Psychology, 4, 1-14

The body keeps the score: Memory and the evolving .(1994) .van der Kolk, B. A .psychobiology of posttraumatic stress. Harvard Review of Psychiatry, 1, 253-265

המאמר תורגם על ידי 'נועה של הים' מתוך האתר הבא:
http://www.suite101.com/article.cfm/6554/59452