מיתוס:

רק בנות-עשרה סובלות מהפרעות אכילה

מציאות:

הפרעות אכילה רבות אכן מתחילות בגיל העשרה, אבל ילדים, נשים, גברים, למעשה כל אחד עלול להיות קורבן להפרעה הקשה הזו.

מיתוס:

אף פעם לא תוכל להחלים לחלוטין מהפרעת אכילה

מציאות:

החלמה לוקחת זמן, אבל בעזרת עבודה קשה וטיפול הולם, אפשר להחלים לחלוטין מהפרעת האכילה.

מיתוס:

גברים עם הפרעת אכילה הם תמיד הומוסקסואלים

מציאות:

אין שום קשר בין העדפה מינית של מישהו להתפתחות הפרעת אכילה.

מיתוס:

הפרעת אכילה היא רק בעיה עם אוכל

מציאות:

בכל הפרעות האכילה מיקוד החיים הוא באוכל. ע"י התמקדות באוכל, משקל וקלוריות, האדם יכול לחסום או להרדים את הרגשות המכאיבים. חלק מהאנשים משתמשים באוכל כדי למצוא נחמה לעצמם. הפרעות אכילה אינן בעיה של אוכל. הן למעשה רק סימפטום של בעיות בסיסיות יותר.

מיתוס:

בולמיים תמיד מרוקנים את הגוף ע"י הקאות

מציאות:

לא כל הבולמיים מנסים להיפטר מהקלוריות שהכניסו לגופם ע"י הקאות. ההתרוקנות יכולה להיעשות ע"י משלשלים, משתנים, פעילות גופנית או צום.

מיתוס:

אפשר תמיד לזהות שמישהו אנורקטי עפ"י מראהו

מציאות:

לא כל האנורקטים נראים כמו המקרים הקיצוניים בתכניות האירוח. הם יכולים להראות רזים, אבל לא כמו מה שהחברה מכנה כ- "מראה אנורקטי". רק משום שמישהו אינו נראה רזה כל כך, אין זה אומר שאינו אנורקטי או שבריאותו לא נמצאת בסכנה.

מיתוס:

אנורקטים אינם אוכלים ממתקים, שוקולד וכו'

מציאות:

אנורקטים רבים אכן נמנעים ממאכלים כאלה, אבל חלקם כן אוכלים אותם על בסיס קבוע. אם אנורקטי מחליט להרשות לעצמו רק 300 קלוריות ביום, הוא בהחלט יכול לבחור לאכול ממתקים וכו'.

מיתוס:

אנורקטים אינם זוללים או מרוקנים

מציאות:

אנורקטים רבים יעברו אפיזודות של זלילות והיטהרות )הקאות או שלשולים(, חלק מהאנורקטים כל כך יפחדו מכל מזון או משקה, שהם יוציאו כל מה שהכניסו לתוך גופם, כולל מים.

מיתוס:

אינך יכול למות מבולמייה

מציאות:

בולמיים נמצאים בסיכון גבוה למוות, במיוחד אם הם מקיאים, משתמשים במשלשלים, ועוסקים בפעילות גופנית מוגזמת. בולמים רבים מתו מדום לב, שקורה בגלל מחסור באשלגן וחוסר איזון במוליכים הכימיים בגוף.

מיתוס:

אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת כדי להכאיב למשפחות ולחברים

מציאות:

אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת לעצמם. הם בדרך כלל מאד מוטרדים אם הם יודעים שאנשים בסביבתם מודאגים או כואבים בגלל הפרעת האכילה.

מיתוס:

אכילה כפייתית אינה הפרעת אכילה

מציאות:

אכילה כפייתית היא הפרעת אכילה, והיא חמורה בדיוק כמו אנורקסיה ובולמיה.

מיתוס:

אכלנים כפייתיים הם אנשים עצלנים

מציאות:

אכילה כפייתית היא דרך התמודדות בדיוק כמו אנורקטיה ובולמייה. האדם משתמש באוכל כדרך למצוא נחמה או כדי להרדים את רגשותיו או לחסום אותם וכו'. הם אינם עצלנים! הם אנשים הנתונים בכאב רגשי המנסים להתמודד בעזרת השימוש בדרך היחידה שהם מכירים. כמו שאר הפרעות האכילה, הם זקוקים לטיפול נאות כדי להתגבר. הם לא צריכים שישלחו אותם לחוות בריאות ומרפאות דיאטה.

מיתוס:

לא יכולות להיות למישהו יותר מהפרעת אכילה אחת

מציאות:

לאנשים רבים יש יותר מהפרעת אכילה אחת, וזה מאד נפוץ. זה רק מוכיח שדפוסי האכילה הם רק סימפטומים, לא הבעיה.